האויר הנעים והסתווי, שלרוב אנחנו קוראים לו חורף, לא בדיוק מסתדר עם הפנטזיה של חג מולד לבן. אבל לשם כך קיים הקולנוע, בו אנחנו יכולים להחליף זהויות, להמצא בן-רגע בפריז או ניו-יורק, לחגוג טנקס-גיבינג אמריקני, וכן, גם להרגיש קצת שלג, בלי לשקוע עד מותנינו, ולחוש את הקור הצורב של מינוס מעלות דו-ספרתי.
אלמה. זה מה שעושים אנימטורים מפיקסאר בזמנם הפנוי.
פתיתי שלג מכסים בלבן את העיר. כך נפתח סרט של אנימטור מפיקסאר, שהחליט לקחת פסק זמן מהסטודיו וליצור סרט אישי. התוצאה היא Alma, סרט קצר עם תלת-מימד שנראה נפלא. כיוון ששלג היא תופעת טבע כה רומנטית, האווירה השלווה מרמזת לנו שמשהו שונה עומד להרחש. והנה, ילדה המדלגת לה בשלג, מגלה בחלון הראווה בובה שנראית בדיוק כמוה. סרט כריסטמסי טיפוסי? תחשבו שוב. ובכל זאת, לכבוד חג המולד, הבמאי Rodrigo Blaas, פתח את הסרט לצפיה לזמן קצוב. צפו בו עכשיו, לפני שיעלם.
===
רכבת לקוטב. טום הנקס בתלת מימד.
בעוד הרכבות באירופה משותקות, הרכבת אל הקוטב דווקא פועלת.
פרטים נוספים, בפעם האחרונה - בבלוג סינמסקופ
===
פרנק ואולי. אנימטורים - לא מה שחשבתם.
דיסני היא לא רק חברת אנימציה, היא מורכבת מאנשים, והאנימטורים בה פיתחו ברבות השנים את השפה הדיסנאית הכה מוכרת, שלא לומר - פיתחו את האנימציה כפי שאנו מכירים אותה כיום. פרנק תומס ואולי ג'ונסטון היו שניים מ"תשעת הזקנים", אנימטורים שעבדו בדיסני מימיה הראשונים,והניחו את היסודות ליצירת אנימציה. השניים גם כתבו את "התנ"ך של האנימציה": Disney Animation: The Illusion of Life, ספר עב כרס, ובו מפורטת הדרך בה הגיעו האנימטורים בדיסני להכרה כיצד עליהם ליצור אנימציית דמויות, ומה צריך לעשות לשם כך.
לפני הסרט, יוכרזו הזוכים בתחרות "מרטון" תחרות יצירת אנימציה בחמישה ימים, שיזם סינמטק חולון, והתקיימה במהלך חנוכה, ויתקיים טקס קצר.
===
שבוע קודם למותו של דיסני עלה לאקרנים בארה"ב "הנסיכה והצפרדע", סרט חדש שאמור להחזיר את מורשת האנימציה הקלאסית אל קהל הצופים. בינתיים, הסרט המוזיקלי המצוייר, בעל המסרים הפמיניסטיים, המתהדר בגיבורה שחורה, לראשונה בתולדות דיסני, קוצר ביקורות לא רעות.
אחרי שנים קשות בגזרת האנימציה הקלאסית, היה צריך סרט שיחזיר עטרה ליושנה. כולם מדברים על כך שהאנימציה המצויירת עושה קמאבק, אבל שוכחים שהיא לא נעלמה מעולם. עבור חלק גדול מהעולם דיסני היא עדיין מילה נרדפת לאנימציה, לכן ביום שנסגרה מחלקת האנימציה הקלאסית, לפני מספר שנים, נסגרו בעיקר זרועות השיווק של האנימציה המצויירת. |
תגובות (2)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כבר לא משתמשים בביטוי "סרטים מצויירים" כי הסרטים בשנים האחרונות לא מצויירים, הם לרוב בתלת מימד. לנסיכה והצפרדע את יכולה לקרוא סרט מצוייר, כי הוא אכן מצוייר. לעומת זאת מעצבנים אותי אנשים (בעיקר כתבים) שאמורים להבין את ההבדלים, ובכל זאת קוראים לפריים באווטאר "ציור". שמעתי במו אזני.
רבים מתגעגעים למצויירים. לכן מדי תקופה יש נסיון להחיות את הסרטים המצויירים, אבל הבעיה בנסיונות קודמים הייתה בדרך כלל תסריט כושל ולא הטענה שהטכניקה לא מושכת את הקהל. בכל מקרה, נדמה לי שעכשיו הוא בשל מאי פעם, לכן ביום בו יחל רצף סרטים טובים באנימציה קלאסית, יחזור האמון בטכניקה, ויתאפשר יותר טווח לנסיונות וטעויות, לעומת התקופה הנוכחית, בה כשלון של סרט כמו הנסיכה והצפרדע יכול להתפרש כעוד כשלון צורב לאנימציה הקלאסית.
הפוסט הזה העלה לי בראש את הביטוי -סרט מצויר שכבר לא משתמשים , כדי לתאר אנימציה קלסית .
ואולי השתמשנו בו פעם כדי לתאר סרטים קצרים כמו טום וג'רי שהוקרנו בטלויזה, ולא לסרטים הארוכים של דיסני?
בכל אופן המקבץ שהבאת-עם הסרט הכל כך תלת מושלם של אלמה, והטכניקה של רכבת לקוטב,
וזה מול הסרט החדש של דיסני-
החזיר לי שוב את הביטוי סרט מצויר-בגעגועים.