לבי, הגיגיי.
ליוויתי את אמי במלחמתה בסרטן,
את המטען - פרקתי כאן.
וחוץ מזה מתגנבים להם קטעים אחרים ממסע חיי.
פוסטים פופולאריים
-
i've got demoted
10/1/09 | 357 צפיות
-
שנה
1/9/08 | 400 צפיות
-
אז מה נהיה?
18/3/08 | 765 צפיות
-
זעם
28/8/08 | 787 צפיות
-
יום הולדת שמח דרלינג!
19/5/08 | 814 צפיות
-
עמלנים...
26/3/10 | 698 צפיות
פוסטים אחרונים
- ככה 10/3/12
- חופש. אז מה. 27/7/11
- התקווה בת זונה 15/7/11
- יגון 10/7/11
- ספק 2/7/11
- תיק-תק 7/6/11
ילד קוצים
ומתחת לכל הקוצים גיליתי פרח. פרח חכם, שאם לא היה עסוק כל כך בהשרדות, היה מצליח אפילו ללמוד. החלטתי שבניגוד לכל מה שהוא מכיר, אני נלחמת עליו. ככה בקטנה, קודם בתחום שלי. אחרי שני שיעורים שבהם הפריע ודיבר והציק, ביקשתי שיישאר בהפסקה דקה. "אוף, מה כבר עשיתי הפעם"? רטן. חיכיתי שהילדים ייצאו ואמרתי: "רק רציתי לשאול איך זה שלא עשית בגרות בשנה שעברה? אתה כל כך חכם". שניה של חסד. שניה של שתיקה. לזה הוא לא ציפה. ואני לא באמת המתנתי להסבר ארוך, יצאתי יחד איתו ונעלתי אחרי את הדלת, צועדת החוצה בעוד הוא אוסף את הלסת שנשרה לו לרצפה. אחרי שיעוריים נוספים, התקשרתי לאמו להביע את התפעלותי מבנה. גם היא לא דיברה הרבה, לא מורגלת בשכאלה. שיעורים נוספים עברו, ואני החלטתי שהוא יכול בקלות לעבור את היחידה השניה בנוסף לראשונה, כבר עכשיו בחורף. החלטנו להתאמץ יחד, ואני מקדישה לו שעתיים נוספות שהיו מיועדות לתפקיד אחר. אנחנו לומדים סולו, ועכשיו אנחנו גם מדברים על דברים אחרים. אתמול אמר לי, שהוא לא רוצה לגשת למבחנים. נחרדתי כצפוי, וביררתי למה. "כי אם אעבור את שני המבחנים, אצטרך ללמוד ליחידה השלישית עם מורה אחר", ענה לי. "אני לא אוותר עליך כל כך מהר", עניתי לו. "גם את היחידה הבאה אנחנו עושים יחד". "אז אל תריבי עם המנהלת שלא יפטרו אותך בטעות", אמר. ואני בכיתי בלבי פנימה כל אותו יום וכל אותו לילה. |
תגובות אחרונות
-
שרוןכחלון
בתגובה על רק עם אופנוע
-
ורד אוריאל
בתגובה על ככה
-
ורד א.
בתגובה על פשוש
-
עינת (ש)
בתגובה על חופש. אז מה.
-
ורד א.
בתגובה על התקווה בת זונה
-
נירה לב
בתגובה על פשושים
תגובות (12)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
להבין שהחיצוני מכסה על תוך פגיע וצמא לאהבה.
להיות מסוגל להביט על העולם מנקודת המבט של האחר, מעיניו.
לדעת ששורש הבעיה ניתן לטיפול, באהבה.
כל כך קל לפספס ילד קוצים כזה במערכת שוחקת וותיקה.
נהדר, בהצלחה!
היי תמר, התגעגעתי! מה שלומך???
תודה רבה על תגובתך החמה, הלוואי שאצליח להביא את הילד הזה לחוף מבטחים. הלוואי!
את פשוט לב ענק פועם!
איך כולנו רוצים שמישהו יבחין בנו מתוך ההמון, שיראה את הפוטנציאל, שיושיט יד ויביא אותנו לחוף מבטחים. נראה לי שניחנת בתכונות הנכונות להיות בעלת אבחנה שכזאת.
וואו, תודה.
(ואני לומדת מהם).
תודה ורד יקרה. אולי ראית את הסרט "אוואטר". שם כשהם אומרים "I SEE YOU" הם מתכוונים לכך שהם רואים את הבפנים. כל כך יותר חשוב בעיניי מהבחוץ.
}{
זה דורש עוד המוווון עבודה עינתוש, אבל תודה רבה על המחמאה.
ריגשת אותי מאד.
את שייכת לזן מאד נדיר של מורים.
הלוואי וירבו מורים כמוך, שבאמת אכפת להם והם מסוגלים לראות לתוך התלמיד.
תבורכי.
כי גם הם קראו את הפוסט והעיניים שלהם מצועפות
אני
ריגשת והותרת אותי חסרת מילים.
בדיוק כמוך, עוד 10 בכל מוסד חינוכי.
והשוליים יצטמצמו וייהפכו לדקים מאד.
:-)))
(למה האייקונים פה מתכחשים לי?!?!)
ככה זה כששני סברסים נפגשים
אני