0

ילד קוצים

12 תגובות   יום חמישי, 24/12/09, 13:09


כולו קוצים ואנטי, ילד ציני מחוצ'קן, ילד שלא פגש אהבה. כל משפט שתוציאו מהפה נחשב אצלו להרמה להנחתה, והוא מנחית... אוהו איך הוא מנחית. בבית רע, בכיתה יותר, אפילו המורים לא מוצאים בעצמם שאר-נפש להתנהג אחרת.

ומתחת לכל הקוצים גיליתי פרח. פרח חכם, שאם לא היה עסוק כל כך בהשרדות, היה מצליח אפילו ללמוד. החלטתי שבניגוד לכל מה שהוא מכיר, אני נלחמת עליו. ככה בקטנה, קודם בתחום שלי. אחרי שני שיעורים שבהם הפריע ודיבר והציק, ביקשתי שיישאר בהפסקה דקה. "אוף, מה כבר עשיתי הפעם"? רטן. חיכיתי שהילדים ייצאו ואמרתי: "רק רציתי לשאול איך זה שלא עשית בגרות בשנה שעברה? אתה כל כך חכם". שניה של חסד. שניה של שתיקה. לזה הוא לא ציפה. ואני לא באמת המתנתי להסבר ארוך, יצאתי יחד איתו ונעלתי אחרי את הדלת, צועדת החוצה בעוד הוא אוסף את הלסת שנשרה לו לרצפה. אחרי שיעוריים נוספים, התקשרתי לאמו להביע את התפעלותי מבנה. גם היא לא דיברה הרבה, לא מורגלת בשכאלה. שיעורים נוספים עברו, ואני החלטתי שהוא יכול בקלות לעבור את היחידה השניה בנוסף לראשונה, כבר עכשיו בחורף. החלטנו להתאמץ יחד, ואני מקדישה לו שעתיים נוספות שהיו מיועדות לתפקיד אחר. אנחנו לומדים סולו, ועכשיו אנחנו גם מדברים על דברים אחרים.

אתמול אמר לי, שהוא לא רוצה לגשת למבחנים. נחרדתי כצפוי, וביררתי למה. "כי אם אעבור את שני המבחנים, אצטרך ללמוד ליחידה השלישית עם מורה אחר", ענה לי. "אני לא אוותר עליך כל כך מהר", עניתי לו. "גם את היחידה הבאה אנחנו עושים יחד".

"אז אל תריבי עם המנהלת שלא יפטרו אותך בטעות", אמר. ואני בכיתי בלבי פנימה כל אותו יום וכל אותו לילה.

דרג את התוכן: