נוֹסְפוּ יָמִים

הַזְּמַן נִקְנָה עַל יְדֵי אֱלוֹהִים אֲחֵרִים,

זוֹ רַק אַהֲבָה שֶׁזְּמַנָּהּ נֻקְצַב

פְּעִימוֹת הַלֵּב מְטוּטֶלֶת שֶׁלֹּא מַפְסִיקָה לְנַגֵּן,

פֵּרוּרִים שֶׁל אוֹשֶׁר זוֹהֲרִים בְּאוֹר יְקָרוֹת-

צוֹרֵר אֵל לִבִּי אֶחָד לְאֶחָד,

יוֹדֵעַ שֶׁהַחוֹל בַּשָּׁעוֹן יִגָּמֵר

כָּל גרגר וגרגר לִטּוּף, נְגִיעָה וּמִשְּׁאֵלָה,

תָּמִיד לְיַד

וְלֹא שֵׁם,

פְּרָחִים פּוֹרְחִים לְיָמִים וְנֶעֱלָמִים

וְהַדְּמָעוֹת אוֹתָם מַשְׁקִים,

הִיא אוֹמֶרֶת אַהֲבָה

בְּאוֹתָהּ נְשִׁימָה מְסַפֶּרֶת עַל אֶרֶץ נוכריה,

נָכְרִי אֲנִי בְּחַיֶּיהָ

רַק עוֹבֵר אוֹרַח,

רגעיה נֶאֱסָפִים אֶל הַמִּלִּים

לְבַסּוֹף נִשְׁאֶרֶת הַשְּׁתִיקָה.