| מאת: יהונתן מירום 1,2,3,4,5,6,7,8,9,10 ככה אבא לימד אותי, לפני שאני מתעצבן לקחת אוויר, לספור עד 10 בלב ולראות אם שווה להתעצבן.
הכל התחיל כשהייתי בן 10... איציק קרא בקול בכיתה את מכתב האהבה שכתבתי ליעלוקרא לי הומו. אז שברתי עליו כיסא והוא היה שבוע בבית. מאז אבא אמר לי שלא צריך להתעצבן מכל שטות ובכל פעם שאני מרגיש שאני עצבני ועומד לעשותמשהו טיפשי, לספור בלב עד 10. ככה כולם יאהבו אותי ואני לא אלך לכלא.
כשיואב החבר הכי טוב שלי שכב עם יעל, ספרתי עד 10 ולא עשיתי כלום. כשקיבלתי שבת בבסיס, ספרתי עד 10. כשאחות של הבוס שבקושי בת 20 קיבלה קידוםבמקומי, ספרתי עד 10.
יום אחד ביקשתי מאברהם הבוס להשתחרר קצת מוקדם. פתאום הוא נהייה אדום והתחיל לצעוק כמו משוגעליד כולם, קרא לי אפס, אמר שגם ככה אני לא עושה כלום ושאגיד תודה שהוא לא מפטר אותי ובגלל החוצפה מחר אני אגיע שעה לפני כולם. הרגשתי איך אני מתחיל לאבד עשתונות. התחלתי לספור 1,2,3... כשהגעתי ל- 7, מבלי לשים לב דפקתי לבן זונה כיסאבראש והוספתי בעיטה בבטן אחרי שהוא נפל. האמת אבא טעה, כל המשרד קם ומחא לי כפיים ואפילו קיבלתי קידום בתפקיד. מעכשיו אני סופר רק עד 5.
היא הסתכלה עלי בעיניים היפות שלה ושאלה אם אני אוהב אותה? אמרתי לה הכי בעולם. ואז היא שאלה אם הייתי מוכן להרוג למענה. שאלתי לא למה יש משהו שאני לא יודע...? היא אמרה לא, אבל היית מוכן? כן בטח שהייתי מוכן. ולמות היית מוכן? למות שאלתי? כן למות? היית מוכן?! תבינו למות למענה זה אומר שאני מת והיא ממשיכה בלעדיי . בהתחלה היא תהייה שבורה לא תצא מהבית. לאט לאט היא תמשיך בחיים, תכיר מישהו נחמד, בטח עידו המניאק הזה תמיד שם עליה עין וכל מה שתכננו לעשות היא תעשה עם מישהו אחר, תתחתן ויהיו להם שלושה ילדים יפים ובית גדול באיזה פרבר בסמוך לעיר. בסוף כשהיא תמות היא תעלה מחובקת עם עידו לגן עדן תחלוף לידי מהר, ותעשה לי שלום מהיר עם היד. נו היית מוכן או לא... הסתכלתי עליה ואמרתי ברצינות ובכנות בטח שהייתי מוכן להרוג, למות, הכול. היא הסתכלה עלי בעיניים הגדולות והיפות שלה. ואמרה אני אוהבת אותך ולי זה בהחלט הספיק. |