רוחשת
רגועה למראית עין.
בתוכי הכל רוחש,
עולה על גדותיו.
פוסטים פופולאריים
-
רצח מאדום לשחור
24/8/15 | 53600 צפיות
-
יחסים
27/1/12 | 8250 צפיות
-
I'm Not The Only Dreamer
28/2/15 | 2032 צפיות
-
בעד עונש מוות
28/7/15 | 6631 צפיות
-
אונס המריונטות
12/2/16 | 4692 צפיות
-
chatroulette | צ'אט רולט
21/2/10 | 97067 צפיות
-
אבות ובנים
16/6/12 | 3169 צפיות
-
טירונות בנות
18/4/14 | 3100 צפיות
-
הכביש כמשל
28/12/11 | 1958 צפיות
-
מובינג
17/12/14 | 2478 צפיות
-
נערת קריאה
10/1/14 | 4728 צפיות
-
עיניים
5/7/09 | 213 צפיות
-
על העיוורון : כך או כך, שי חי ממילא לא היה זוכה ב-"אח הגדול 7"
15/3/16 | 2247 צפיות
-
הפעם האחרונה
22/12/09 | 2268 צפיות
-
פסק זמן
21/3/15 | 2539 צפיות
-
אלגרו
19/12/09 | 5033 צפיות
-
מהר.לפני שיגמר.
15/11/09 | 2067 צפיות
-
יפה, רק אחרת.
15/7/09 | 1233 צפיות
פוסטים אחרונים
- על העיוורון : כך או כך, שי חי ממילא לא היה זוכה ב-"אח הגדול 7" 15/3/16
- אונס המריונטות 12/2/16
- חזרתי מברלין 22/1/16
- Работа (*רבוטה) 23/10/15
- חנוך והנערה 14/9/15
- רצח מאדום לשחור 24/8/15
- דרך נמיר 20/8/15
- קניות באתרי אינטרנט 17/8/15
- מה לא עשית אף פעם ? 11/8/15
- Same Same - but Different 8/8/15
- בעד עונש מוות 28/7/15
- ספיישל מעקבים : המדריך לנרדפת 25/7/15
- הפונדק 13/6/15
- בגיל 444 תגיעי לירח 6/6/15
- קוף שרוקד לו צ'ה צ'ה צ'ה 23/5/15
- בית 15/5/15
- הזכות למות 2/5/15
- הטבעת 11/4/15
פעלים | קטנה שלי
אתאהב בך מהרגע הראשון שתצאי לאויר העולם.
אעניק לך את שמך,אותו בחרתי עבורך כבר מאז היותי נערה. אחזיק אותך קרוב ללב,כדי שתחושת ביטחון תעטוף אותך,וגם כדי שלא יהיה לך קר. אאחוז בידך הקטנה בחום,בכל עת שתושיטי אותה לעברי. אנחש את הצרכים שלך,עוד לפני שתלמדי לבטא אותם בקול. אעודד אותך להיות אמיצה ולא לפחוד לבקש או לקחת. אלטף את שערותייך ברוך, כשדמעותייך יזלגו מתסכול או כשתהיי במצב רוח רע,וכל זאת מבלי לומר מלה. פשוט אעמוד לצידך,ולא אבקש או אדחק בך להפסיק לבכות.אלא רק אהיה שם בשבילך. בדממה. ועיני ישקפו לך מבט מבין של קבלה אינסופית.
אראה אותך כפי שאת,את המהות שלך,ארגיש אותך,אקשיב לך בתשומת לב,גם למה שנאמר בין המלים. אקח אותך להצגות תיאטרון,אשמיע לך מוסיקה,אקריא לך ספרים, אחדיר בך סקרנות לגלות על העולם הסובב אותך. אדריך אותך לתת,להיות נדיבה,לחוש חמלה כלפי החלש,להיות צנועה,ולהתחשב בזולתך. אסלח לך על מגרעותייך,אבל אשפיע עלייך להשתדל להיות אדם טוב יותר. אגשים לך את מאווייך, ובד בבד אפציר בך לא לוותר על חלומותייך בקלות. אדאג לך כשליבך יישבר מאהבה. אתמוך בך כשתיכשלי,כשתתאכזבי,כשתתייאשי,כשתינטשי,או בעת צרה. אעצים אותך כשתחושי ספק ביכולותייך. אגע בך ואחבק אותך בכל עת שתבקשי,ואעשה זאת גם כשאבחין שתזדקקי לכך. אטפח אותך להיות מי שאת באמת, מבלי שתהיי נוחה להשפעה אלא דווקא כזו המובילה את האחרים. אאיר לך את השביל ואסלול אותו למענך בסימני דרך, על מנת שבבוא העת יהיה לך קל יותר לצאת למסע שלך, וכדי שתהיי מוכנה להתמודד עם העולם בכוחות עצמך. אבנה לך בית חם עם אביך,ושנינו נהיה לך לעוגן ולרוח גבית. אכבד אותך כשתתנגדי לדעותיי,ואאפשר לך ללמד אותי, אתיר לך לחלוק עליי ולגרום לי לשנות את עמדתי,אם תצליחי לשכנע אותי בצדקתך. אשתנה בזכותך. אפתח עימך ערוצי תקשורת רבים ככל שניתן, על מנת שתרגישי שתמיד יש לך אוזן קשבת אצלי, וכל הדרכים המובילות אל ליבי תהיינה פתוחות לרווחה למענך.
אצא מעורי כדי שלא תרגישי לבד. אשקיע בך,אבין אותך,אוהב אותך.
בתי היקרה שטרם נולדה - קטנה שלי,בואי כבר אליי. אתן לך את אהבת נפשי,פשוט משום שאת שלי. את תקראי לי אמא.בכך תפיצי אור יקרות בתוכי.וזה יהיה שכרי. |
פרופיל
תגובות אחרונות
-
לירוןקורל
בתגובה על שירותים ציבוריים
-
77777777
בתגובה על על העיוורון : כך או כך, שי חי ממילא לא היה זוכה ב-"אח הגדול 7"
-
goodyear2016
בתגובה על ספיישל מעקבים : המדריך לנרדפת
-
goodyear2016
בתגובה על תראו משהו מדליק :)
-
--()--
בתגובה על אונס המריונטות
תגובות (69)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הצרכים הספציפיים שלה יהיו לנגד עיני
והם ינחו אותי לפעול על פי הבחירות הנכונות לה ובעבורה.
שרון,נינה,גליה ומיכאל -
קראתי את המשוב שלכם
:-)
תודות מקרב לב על הפידבק
}{
מקסים, מרגש, אמיתי ומהדהד בראשי כמו תפילה.
הדהמת אותי ברגשותיך כלפי מי שטרם נולדה,
כפי שאני בטוח שתדהימי אותה בבוא העת.
יש לה מזל לקטנה, את כבר אמא אמיתית ואוהבת.
אני מאחל מכל הלב שתגיעי לרגע המיוחל,
בזמן הנכון ועם האדם הנכון.
מגיע לך לחוות את האושר הזה ואני גם יודע
שיהנו ממנו ויעריכו אותו כל מי שבסביבתך.
את נפלאה!
נותר לי רק לקוות באגוצנטריות שאם ילדי
תהיה דומה לך...
:)
הכל נכון וברור מאליו
אהבה ללא תנאים
אבל תתכונני גם לרגעים מעצבנים.... (-:
הילדיםילדיכם אינם ילדיכםכי פרי געגועי החיים אל עצמםבאים המה דרככם אך לא מכם,חיים עמכם אך אינם שייכים לכם.תנו לילדיכם את אהבתכם אך לא את מחשבותיכם,כי להם הגיגיהם.גופם ישכון בבתיכם,אך לא נשמתםכי נשמתם מסתופפת בבית המחר-שם לא תוכלו לבוא אף בחלומותיכם.אפשר לכם להיות כמותם אך אל לכם לעשותם כמותכם,כי החיים פניהם קדימה ולא אחור, והם לא יתרפקו על האתמול.אתם הקשת ממנה, כחיצי החיים,ילדיכם שלוחים:הקשת מבחין בשבל על פני נתיב הנצח,ברצותו כופף קשתכם למען חציו הנורים למרחקים – התרצו לידיו המותחות קשתכם,כי אוהב הוא את החיצים במעופםגם את הקשתות הנענות לידו.
-
-
כתבת בהתכוונות טהורה לטוב ביותר עבור בתך, שעם בואה תחכי לה בזרועות פתוחות ובאהבה רבה :-)
ותודה לגלעד ולטמיס על הציטוט לעיל.
זה מקסים ומרגש.
תני לה את זה יום אחד כמתנה והיא תשמח כל כך.
כמו שכתבו כאן, לא הכל קל ומושלם.
אבל זה אתגר אדיר והאושר הכי טהור שיש.
אף אחד לא נולד הורה מנוסה. כל יום לומדים קצת.
מדי פעם עושים טעויות, אבל בעיקר משתפרים עם הזמן.
המלה הראשונה היא אבא,
אבל לא משום שהם מבינים את המשמעות של מה שהם אומרים או מתכוונים לומר אבא.
הם פשוט מבטאים בליל של הברות ואה-בה הן הברות בסיסיות וקלות יותר מאשר אי-מה.
אז לכן זה לא נחשב.
בכל אופן,
תודה לך על הביקור ועל התגובה
:-)
ככה מרגישה פולניה אמיתית
אבל באמת, כדי שלא תבהלי:)
המילה הראשונה תהיה אבא
חוסר צדק שכזה:)
אמיר
אני יותר.
את צודקת.
רגישה שלי
אחרי שקראתי את הסיפור המופלא שלך על צירופי מקרים - אני מאמינה לך שאת יותר :-)
לא ייתכן שאת אוהבת אותם כמוני!
זה פשוט לא מתקבל על הדעת
ובאשר למסקנות -
אני שומרת אותן לעצמי,ברשותך.
וואו. מקסים ומרגש לשמוע/לקרוא...
איך אני אוהבת צירופי מקרים...
:-)
(ומסקרנת אותי המסקנה שהגעת אליה, מה "קפיצה למים הקרים" אומרת לגבייך ולגביי :-))
מיכל,
את מוזמנת להתערב ככל שעולה על רוחך,אני אוהבת שמתערבים.
הרי לשם כך התכנסנו פה כולנו בקפה - לנהל דיאלוג,לשתף,להתווכח,להוסיף,לפתח,לחשוב ביחד,להעיר,להתערב.
אני מזמינה אותך ואת האחרים לא לחשוש להתערב בכל עת,אם כך.
:-)
בקשר לציטוט של חליל ג'ובראן,תודה שהוספת ונתת לו קרדיט.
מגיע לו
:-)
לגבי ההשראה עליה דיברת - אני נוהגת כמוך.
מאז שאני ילדה, אני שומרת לי קטעים שנתנו לי השראה.
עד היום הם איתי,ואני חוזרת לקרא בהם מדי פעם,ברגע הנכון והמתאים.
אני חייבת לשתף אותך בקטע מוזר ומקרי שקשור אלייך.
הבוקר התעוררתי (מוקדם מאד,כרגיל) וכשפקחתי עיניים הדבר הראשון שעלה לי לראש זה ציטוט של שם הבלוג שלך - "קפיצה למים הקרים".זה פשוט הדהד לי במוח,חשבתי על המשמעות ומה המשפט הזה אומר לגבייך וגם לגביי.
ופתאום כשאני ניגשת למחשב,אני מגלה שדווקא את, שעלייך חשבתי הבוקר,השארת כאן תגובה.
צירוף מקרים שכזה.
הי
רק הערונת קטנה, וסליחה שאני מתערבת: הציטוט שגלעד ציטט הוא של חליל ג'ובראן.
אחד האהובים עליי...
<פעם ראשונה שנתקלתי בו סימסתי אותו להורים שלי :-) ולחברים קרובים גם. אח"כ שמרתי לי אותו, לקבל השראה מדי פעם.>
גילעד,
תודה על הציטוט הפיוטי שהבאת לפה,וגם על המחמאות האוהדות
:-)
בקשר לתאומים - אני מעדיפה אותם אחד אחד,כדי שאוכל להקדיש תשומת לב כהלכה.
אני מודה שאני חוששת ומקווה שלא אצטרך להתנסות באתגר עם תאומים,
למרות שיש נקודה אחת שכן חיובית בעיני - והיא הקשר המיוחד שהם יוצרים בינם לבין עצמם.
זו נשמעת לי דרך מופלאה להיחלץ מן הבדידות הקיומית שכולנו מתמודדים עימה בחיים האלה.
עוד אחד כמותנו,משוכפל שלנו,שהתפתח באותו זמן שאנחנו נוצרנו,שהגיח יחד עימנו,שחוגג את ימי ההולדת איתנו,שדומה לנו חזותית,ויש הטוענים שהקשר בין תאומים כה חזק עד שהוא אפילו מיסתורי/מיסטי/טלפתי.
מעניין אם גם שלך יחוו זה את זה באופן כ"כ עמוק.
אם כן,זה מזל גדול ומתנה עצומה בחיים האלה.
לשניהם.
שירה,
במובן מסויים,אני מאמינה שאנחנו הופכות לאימהות שרצינו כ"כ שתהיינה לנו,
וכך מתרחש סוג של תיקון.
הורינו עושים כמיטב יכולתם,ואם הם פוגעים בנו,לרוב זה נעשה ללא כוונת זדון.
(להוציא מקרים קיצוניים כדוגמת גורלה של רוז הקטנה :-().
וברור שידעתי שאת מעריצה מלים!
It takes one - to know one
ליל מנוחה גם לך
:-)
ועוד אחד בקטנה:
את חלמת ילדה, אני חלמתי ילד
החיים הפתיעו אותי וסידרו לי תאומים.
מרגשת הכתיבה.
רקמתי שורות דומות (בפחות כשרון) אלפי פעמים בראשי, בתקופה שטרם היותי אב.
משהו קטן שזכרתי- כי קראתי איפושהו בילדותי, ומשתדל ליישם היום כהורה,
לא זכור לי המקור, ויסלח לי הכותב
(סימנתי את השורה שזכרתי, ודרכה הגעתי לטקסט)
קבלי:
הילדיםילדיכם אינם ילדיכםכי פרי געגועי החיים אל עצמםבאים המה דרככם אך לא מכם,חיים עמכם אך אינם שייכים לכם.תנו לילדיכם את אהבתכם אך לא את מחשבותיכם,כי להם הגיגיהם.גופם ישכון בבתיכם,אך לא נשמתםכי נשמתם מסתופפת בבית המחר-שם לא תוכלו לבוא אף בחלומותיכם.אפשר לכם להיות כמותם אך אל לכם לעשותם כמותכם,כי החיים פניהם קדימה ולא אחור, והם לא יתרפקו על האתמול.אתם הקשת ממנה, כחיצי החיים,ילדיכם שלוחים:הקשת מבחין בשבל על פני נתיב הנצח,ברצותו כופף קשתכם למען חציו הנורים למרחקים – התרצו לידיו המותחות קשתכם,כי אוהב הוא את החיצים במעופםגם את הקשתות הנענות לידו.יקירתי,
אני חושבת שאסתפק בלהיות אמא של עצמי (אני עושה את זה כבר הרבה שנים, אבל לא בהצלחה יתרה. אני מתאמנת על זה בנחישות ומקווה להשתפר).
בוודאי שהבחנתי בפעלים, אני מעריצה של מילים, לא ידעת? :-)
כיף לבקר אצלך,
כיף לקרוא בתוך מחשבותייך.
לילה טוב!
התרגשתי מהתגובה שלך,שירה היקרה!
תודה תודה תודה על החום שבך.
את כנראה תהיי בעצמך אמא לא רעה בכלל,אם השכלת להבין ולהעריך.
ואת גם הראשונה והיחידה שהתייחסה לפעלים.
הם היוו את המבנה/מודל/בניין/שלד של הטקסט,
ולכן גם בחרתי לתת להם כבוד בכותרת של הפוסט.
נעים שיש מי ששם לב גם לפרטים הקטנים.
:-)
כיף שבאת לבקר אצלי ולקרא מתכניי.
:-)
יקירה,
מתחשק לי שתאמצי אותי.
מקסים, רגיש, מרגש, נוגע, חודר ישר אל תוך הלב.
איזה כיף לבת שלך, אין לה מושג איזו מתנה היא עומדת לקבל.
כתוב נפלא, אהבתי מאוד את הפעלים באות הראשונה.
מיכל,תודה יקירתי על המלים שהשארת לי פה למזכרת.
ואם כבר העלית מחדש את הנקודה של מה "לא לעשות" -
אז מומלץ גם להשתדל לא לשפוט בביקורת הרסנית על כל צעד ושעל
- שזה מאד לא פשוט ליישום -
אבל חשוב באותה המידה של לא להעביר את הפחדים שלנו אליהם.
גרמת לי להתרגש...
הזכרת לי משהו מתוק וטהור וכנה שרציתי בדיוק בעוצמה שזה כתוב, מאז ומתמיד, ובשנים האחרונות, לבהלתי, זה מעט קהה.
לכן זה אפילו יותר מרגש לקרוא את המילים האלו...להיזכר שגם אני בחרתי שם לילדה שלי עוד כשהייתי בתיכון :-)
וכן, כמוך, להיזהר אפילו לא לדבר על פחדים שעלולים להכניס לילדים, כי ככל שהשנים עוברות, יש יותר כאלו...
נהניתי לבקר אצלך, שוב ושמחה ש"גיליתי" את הבלוג שלך :-)
עמיחי,
ניסיתי במהלך היום לחשוב על תגובה הולמת ומשעשעת לדברייך,
והעלתי חרס בידי..
לכן כל שנותר לי הוא להשאיר לך פה נשיקה.
כזו -
(מזל שיש ריגשונים,זה עוזר במיוחד במצבים כאלה :-))
באתי להחליף את הבלון גז
סליחה גיברת איפה הבלונים
לא של היום הולדת
את לא מבינה
מה זה, הבטן שלך נפוחה
אהה הבנתי
מת על זה שאת שוכחת לקחת את הכדור האדום בבוקר!:)
תודה אלגרה
:-)
פאנג'ב הוא אכן ילד מאד רגיש,הם שניהם רגישים.
גם אלינור.
רק שהיא מסתירה את זה היטב.
אבל אני מרגישה בהסוואה שלה.היא לא מצליחה לשטות בי.
כמו שאומרים,"כולם היו בניי".
באמת יפה, כנה ותמים- כמו שאני אוהבת
חמוד שכתבת לה בוורוד בסוף
פאנג'ב הוא ילד מאד רגיש אבל הוא מבטא את זה רק במקומות שהוא מרגיש בטוח. או במילים אחרות, איפה שידה השעירה של אלינור לא משיגה אותו וצועקת עליו: פאנג'ב יא אומו
עד כמה -
אני (עדיין) לא יודעת.
בזה את צודקת.
אבל אני משערת שהרבה מאד,
לפי גודל העניין שהאחריות הזו כרוכה ומביאה עימה,
ייתכן שיהיה זה השינוי העצום ביותר שיתרחש אצלי ובחיי.
תודה ,דונה.
:-)
אשתנה בזכותך.
את לא יודעת עד כמה. (או שכן?)
וזו זכות ענקית, כשמאפשרים לה להיות כזו.
יניב תודה על המחמאה
למרות שלטעמי,
הפוסט כי טוב שלי הוא
"להיות".
(אותו אני הכי אוהבת נכון להיום.)
בקשר לכוכבים -ממך אני אוהבת במיוחד לקבלם,
כי אתה לא נוהג לתת,
וכי אתה סבור שזו שיטה מטופשת לדרג.
עד שאתה כבר מואיל בטובך להעניק -"יוצאת הנשמה",
ואז אני יודעת שאתה באמת אוהב את התוכן.
קמצן שלי
יפה! הפוסט הכי טוב שלך.
קיבלת כוכב (רק אני יודע מה עושה לך את זה..:)
אלי,
תודה רבה לך.
על הביקור כמו גם על המשוב המחמם
:-)
כתבת מכתב אהבה מרגש
תודה לך,חברתי המפרגנת.
נו, בואי כבר, תראי איזו אמא את מפספסת...
:-))))))))
עמיחי,אתה לא מפריע.
אתה יכול להיכנס ולצאת כאוות נפשך.
תרגיש חופשי
לא רוצה להפריע לשיחה שלך עם פנגאב
נכנסתי רק לשים חבילת טיטולים
אני יוצא
ביי
תודה עופר
:-)
מה שיבוא (בן או בת) - ברוך הבא, כמובן.
כתבתי לבת, כי אני מדמיינת אותה בדמותי,בצלמי,
ילדה שתשתקף לי כשיבוט מוצלח ומתוחכם יותר שלי עצמי.
תודה נוני,אני מסכימה איתך כמובן.
:-)
אפשר ללמוד מכל אדם,ובטוח שהילדים מלמדים את הוריהם לא מעט.
אני יודעת שאני מלמדת את הוריי הרבה,
ואני עצמי לומדת המון מהילדים של אחותי - יש לה שלושה ילדים שעונים בדיוק על התיאור שלך לעיל.
תדפיסי ותתלי לה מעל למיטה כשהיא תגיע
אגב, גם אם זה יהיה בן, אפשר עדיין להקריא לו את זה
יפה כתבת!
הנשמה של תינוק שרק נולד כל כך נקי מרוע, מחוסר יושר, ממשחקים ומניפולציות...
הם אלה שיכולים ללמד אותנו מה נכון ומה לא!
אנחנו כבר "מלוכלכים" ואוהבים לשחק באש, אוהבים להתגרות בחיים, לעשות לאחרים את מה שלא היינו רוצים שיעשה לנו...
הדור הבא הוא פשוט מדהים!
הוא חד וחכם ורגיש ואוהב
אני חושבת שההורים צריכים ללמוד מהילדים....
:)
את משאירה אותי במתח, רותי?
גלי את שמה
:-)
תודה לך,אני לא דואגת.
זה יבוא.
ובמילה אחת- אמא.
המילה הכי מופלאה בעולם.
וכן, גם אני בחרתי את שמה של בתי עוד כשהייתי נערה.
היא כבר נושאת את השם הזה כבר שנים רבות ואפילו אוהבת אותו.
בקרוב אצלך!!!!!
רותי.
:-))))))))
צודק, אילן.
אכן לא נעים אך הכרחי.
אבל זה לא רלוונטי לפוסט
ולא לשכוח חיתולים, סיר, פיפי וקקי.
עסק לא נעים, אבל הכרחי.
אתה לא חייב לגשת פיזית,
מספיק שתיזכר בי.
:-)
נכון,שרון.
זה לא קל,וזה דורש מאמץ.
אעשה כמיטב יכולתי ליישם כהלכה.
תודה
:-)
למשל, כשהם מפריעים לי עם הקפה, או העיתון...
אבל עכשיו אני אגש כל פעם לפוסט הזה להרגע :)
בהצלחה.
כולנו מאמינים בזה, ליישם זה לא תמיד קל.
:-)))))))
מבינה על מה את מדברת.
ויש משהו בעקיצה (העדינה) שלך..
אני בכוונה בחרתי להשתמש רק בפעלים חיוביים.
זה היה במודע.
רציתי למשל לכתוב שורה כמו "לא אעביר לך את פחדיי",
אבל מחקתי מיד את המשפט,כי החלטתי שלא להשתמש במשפט שלילי,(על דרך השלילה).
היו עוד כאלה משפטים שעברו לי בראש,ושהפכתי אותם לסיגנון על דרך החיוב.
"עלית עליי" באיזה אופן.
אני אצא מגידרי כדי לעשות תיקון כאמא,
להיות כל מה שאני מאמינה שצריך להיות.
לתת כל מה שלא קיבלתי כבת.
התפלאתי איך אמא יכולה להיות רק- נהדרת
בסוף הפוסט הבנתי.. זה לא אמיתי
איזה התנצחויות למשל?
:-)
בקשר למזכרת שהשארתי לה -
כתבתי לה,אבל גם לעצמי.
זה בהחלט מרגש מה שהרגשת וניסחת.
הלוואי עלי, היה פותר לי הרבה התנצחויות עם עצמי :)
אחלה מזכרת השארת לה כאן
נכון.יש בי אהבה.
תודה לך שהתרגשת
:-)
לגבי ההצעה שלך,
את רצה מהר מדיי..
כל דבר בעיתו.
אני מפרגנת לך ולאתר שלך,
ולכן אשאיר את הפירסומת לכל מי שהנושא רלוונטי לגביה.
:-)
:-)))))))
כשהוא או היא יהיו שלך,אתה תתרשם ועוד איך.
ויש לי תחושה שאתה תהיה אבא מצויין.
יהיה להם כיף איתך,
ותצחיק אותם עד שיהיה להם כאב בטן.
רציתי לכתוב משהו בסגנון איך את יודעת שזה יקרה.
נראה לי שברגע שהם באים הם די הורסים לך את כל החשק.
אבל אני לא מתרשם מהם מראש אז זה לא נחשב.
פסיכי שלי,
הפתעת!
זו פעם ראשונה שכתבת לי תגובה רצינית,ולא "ברחת" להומור שלך..
תודה על המלים החמות ועל תחושת החום שהציפה.
אני אישית ,כתבתי את השורות האלה (לבתי העתידית) - בדמעות.
סיקרנת!
למה התכוונת כשכתבת "בתחילת הקריאה כבר חשבתי על מה אכתוב"?
על מה באמת חשבת לכתוב בהתחלה?
ועם כל שורה נוספת זה השתנה?
אני מסוקרנת!
גלה לי..
please
תודה לך
:-)
כך אני מקווה להיות ולהגשים בפועל.
כי גם אני כמוך,סבורה שכך זה צריך להיות.
ושזה נכון.
בתחילת הקריאה כבר חשבתי על מה אני אכתוב.
אבל עם כל שורה נוספת זה השתנה.
יחד עם תחושת חום כזו שהציפה אותי.
זה מרגש.
מקסים,
מרגש,
נכון.
תודה אודי
אני רק מבהירה שזה לא שיר.
זה מכתב אהבה.
ואני עדיין לא אמא.
אם כי אני מקווה להיות כזו, בעתיד.
גם כותבת נפלה
וגם אמא מופלאה...
אין תינוקת בדרך.
רק משאלת לב,והרבה אהבה.