"How to..."
פוסטים אחרונים
- capra aegagrus hircus 13/12/12
- ניסוי מחשבתי באהבה עצמית 5/11/12
- אופטימית לשם שינוי 9/6/12
- אוהב דגים, דייג? 4/6/12
- שלושת סתתי האבן 31/5/12
- הזמנה ל"הזמנה לחתונה" של אחותי. 21/5/12
ארכיון
על כסף, ציונים כלים וסימנים
לפני כשבוע נ. בת השש עשרה סיפרה לי שאחת המורות שלה עשתה שיחה בכיתה וירדה עליהם שהם רוצים להשיג ציונים בלי להתאמץ. "מה הבעיה שלה, זה ברור שאנחנו מעדיפים לא להתאמץ ומעדיפים ציונים טובים", אמרה. "היית מעדיפה לא לעשות כלום ולקבל ציונים טובים?" שאלתי. "ברור" ענתה. "והיית מוכנה לקבל ציונים על עבודה שלא את עשית?" "כן, בטח" ענתה. "אבל אז זה סתם מספר שלא אומר כלום, אז בשביל מה את צריכה אותו?". "כי זה חשוב לאוניברסיטה וחשוב לאבא" אמרה. כמובן שמצא חן בעיני שלשם שינוי היא הביעה רצון לשמח את אבא שלה אבל לא הצלחתי להבין את העמדה שלה. הציקה לי השאלה איך ייתכן שהיא מוכנה שישבחו אותה על מה שהיא לא עשתה. כסף מעולם לא שימש אצלי כסימן לכלום אולי חוץ מאשר סימן לסוג מסוים של שחיתות או שטחיות, כלומר מי שיש לו הרבה כסף נראה לי על פניו פחות מוסרי ממי שאין לו הרבה כסף (אני יודעת שזה קצת מטופש). בכל אופן לכסף שיש או אין לי לא ייחסתי שום ערך סימוני באשר לעצמי. הכסף בשבילי הוא כלי להשגת מצרכים ותו לא. ציונים, לעומת זאת, תמיד נראו לי כמסמני הערכה, כלומר כסוג של שבח. למעשה, בגיל שלה ציונים לא היו חשובים לי במיוחד אבל כשהם שימחו אותי זה היה כי חשבתי שהם מוכיחים שאני חכמה, או שלמדתי משהו, או שהמורה מעריך אותי. לעולם לא חשבתי עליהם ככלי להתקבל לאוניברסיטה (האמת היא שבגיל הזה אפילו לא הייתי משוכנעת שמעניין אותי ללכת לאוניברסיטה). גם כשכבר למדתי באקדמיה, והתחרותיות הגדולה יצרה אצלי רגש חזק יותר לציונים, לא התייחסתי אליהם מעולם ככלי להשיג משהו אלא כסימן לכשרון שהתבטא בעבודה שעשיתי. אתמול שאלתי את נ. אם הייתה מוכנה לקבל שבחים על משהו שלא היא עשתה. "מה נראה לך, שאני כזאת גרועה?" שאלה. הזכרתי לה שהיא אמרה לי שהייתה מוכנה לקבל ציון טוב על עבודה שלא עשתה. "ציונים זה לא שבחים", אמרה. העמדה שלה התבהרה לי ונשמעה הרבה פחות בעייתית מאשר שבוע קודם לכן ובכל זאת לא הצלחתי לחלוטין לקבל את היחס האינסטרומנטלי לציונים. אני תוהה למה כאשר מדובר בכסף נראה לי אך טבעי לחשוב שהוא לא אומר כלום על האדם אלא רק משמש ככלי להשגת דברים ולעומת זאת כאשר מתייחסים לציונים באותו אופן זה נשמע לי כל כך מוזר. |
תגובות (16)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
לא אמרתי שזה לא קיים בעולם, אמרתי שזה לא קיים אצלי. כסף אצלי הוא רק אמצעי לשלם ארנונה ולקנות אוכל לחתולים שלי וכשמשכורת שלי עולה זה רק אומר שאני יכולה להרשם לעוד חוג.
אני לא מסכימה איתך לגבי כסף.במקומות עבודה אין ציונים. במקום זה, בונוס או העלאה במשכורת (או שיפור אחר בתנאי העבודה)נחשב כמו ציון טוב- דרך לבטא הערכה לתרומת העובד, שביעות רצון מהעבודה שלו ואיתות שאומר:" בבקשה המשך כך".
אני גם רואה את השינוי הדורי. התהייה שלי, בכל אופן, היתה פחות על ההבדל ביני לבינה ויותר על הסיבות שלי לראות בסדרת מספרים אחת אמצעי להשיג משהו ובסדרת מספרים אחרים סימן למשהו. ואת צודקת שאצלה אולי זה בדיוק הפוך, מה שלי נראה אמצעי נראה אצלה סימן ומה שלי נראה כסימן נראה אצלה כאמצעי גרידא.
דור הולך ודור בא.המילים המגדירות דברים של פעם השתנו.כשאת אומרת שציונים מראים על חוכמה היא אומרת אותו דבר אבל מגדירה את זה כאמצעי.
כשאת רואה בכסף אמצעי להשגת מצרכים בדורה היא רואה בכסף גם סטטוס ונסיעות לחול ועוד.
דור דור ודורשיו ואני חושבת שזה עניין של שינוי בתפיסה ובערך המילים.וזו אותה גברת בשינוי אדרת
לאכול כל הזמן עוגות - זה בדיוק מה שאני רוצה ולעזאזל הפנים, שלא יראו.
כתבת יפה
ציונים זה סתם והאמת כשלא מדברים על
קיום בסיסי
גם כסף הוא לא המפתח לאושר
זה כמו לאכול אוגה מאוד טעימה
נהנים לרגע ואחר כך צריך לחזןר לחיות עם
הטעם הפנימי שיש בנו...
או שאוכלים כול הזמן עוגות ואז משמינים והופכים חסרי חיוניות שמנים
ולא רואים את הפנים
מילת המפתח
איזון בין סיפפוק הצרכים החומריים והפיזיים ברמה שמאפשרת
את מיצוי העולמות הפנימיים...
נראה לי שגישה ריאלית ולא נאיבית זו הגדרה טובה. זהו, שלא נראה לי שמבחינתה הוא מודד כלום אלא הוא נועד לשם משהו בלי שממש הוא מודד משהו.
גם אני לא אהבתי ללמוד בתיכון וגם הברזתי מדי פעם משיעורים וכמו שכבר כתבתי ציונים עניינו את ה... שלי, אבל כשפה ושם קיבלתי ציון טוב היה לי חשוב שזה יהיה בזכות עצמי בלבד.
אם אין קמח אין תורה
כך לימדו אותנו.....
לכן טוב שיש ושלא יחסר!
גם אני למדתי יותר בשביל ההורים מאשר עבורי
אהבתי לבקר בבית הספר
עכשיו אני אוהב את שאני לומד!
ללא לחצים חיצוניים-רק בשביל עצמי ולהנאתי!
נשמע לי כמו נסיון להפחית מהערך של הציון (מה הוא מודד בעצם, לדעתה?)
ואולי, גם קצת ציניות... (או לפחות גישה מאוד ריאלית ולא נאיבית לעניין).
את ממש צודקת לגבי הכסף. כשהוא זמין אני מסוגלת לזלזל בו, כשהוא חסר זה מלחיץ. עד כמה שאני זוכרת די נמנעתי מלהעתיק במבחנים ואפילו להעתיק שיעורים, זה גם נראה לי לא שווה וגם הפחיד אותי ולמרות שהמורה היתה הרבה יורדת עליי על זה שלא עשיתי שיעורים (כבר אז הייתי עצלנית) לא הייתי מעתיקה אותם לפני השיעור כי זה נראה לי טיפשי. העדפתי לעמוד מול ההשפלה של המורה.
אני לא בטוחה שזה היה במקרה, אבל כן למדתי פילוסופיה.
בסך הכל אם מתייחסים לכסף באופן שפוי זה כלי די יעיל כדי להתקיים, כך נראה לי.
יקירתי -כל דור והמושגים החשובים לו.
כל גיל והפירושים המתאימים לו.
עוררת אותי להזכר בסדרי הקדימויות שלי במשך השנים
והם השתנו בכל גיל .
למרות שאני זוכרת שתמיד-אם העתקתי בבחינה וקיבלתי ציון גבוה-הנאתי היתה מאד קטנה!
ועל כסף מביטים בעין שונה כשהוא זמין ואחרת כשהוא חסר.
מזכיר לי את המושג לחם ביזיון
שנתקלתי בו וגם כתבתי עליו באחד הפוסטים שלי.
כשאמרת לה שבחים היא הבינה!!!!
כשאמרת לה ציונים!!!
לא!!
אני חושבת שכל אדם ואדם ואפילו אם היא בת ששעשרה לא מוכנה לקבל שבחים על משהו שהיא לא עשתה!!
וכסף בעיני זה כבר משהו אחר.
כסך זאת אנרגיה חזקה מאד שבלעדיה לצערי היום איננו יכולים לחיות.
ואת מעלה נושאים כל כך מענינים.
האם במקרה למדת פילוסופיה!!!
תודה על ההתייחסות. היא דווקא תוהה הרבה פעמים על דברים ולא מדברת רק שטויות. היא לוקחת חלק פעיל בפורום לנערות באינטרנט שבו עולים דווקא כל מיני נושאים לא שטותיים בכלל (אתמול, למשל, התנהל שם כנראה וויכוח סוער שקשור בכרטיס אד"י). דרך אגב, מה זה "מורה פוטנציאלי"?
באמת שאין בכוונתי לבקר אותה ולו בשל הפוסט הזה שהוא מעניין וטוב.
מה שמעניין אותה זה חברות, לישון, שיער, בגדים, לאכול ושיעזבו אותה בשקט.כל מה שמהיר
וקצר מבין מה שאינו שייך לעולמה מתקבל מה שלא-
שיעוף מיד לעזאזל.
אני לא רוצה להכנס לסיבות, אך שיחתך איתה היא אחד הדברים הקסומים שעשית, כי היא גם
לא מדברת, מלבד עם חברותיה ועל שטויות בלבד, ככל הנראה. כשאת שואלת אותה את מזיזה
לה משהו בחשיבה. זה מה שהמורה שלה מנסה, זה מה שההורים גם מנסים, אם התמזל מזלה ,
רובם לא מצליחים, גם לא מנסים, אך העקביות מנצחת את השטחיות !