סטריפטיז

TheMarker Cafeאנה הוקונברסיהסטריפטיז

קונברסיה

סטריפטיז

‎3

חברה וקהילה

7 תגובות יום שישי , 25/12/09, 09:30

אני מביאה פה כתבה מעולה של יוסי שריד מהארץ.

כתיבתו חדה כתער

כל המוסיף גורע

יוסי שריד | סטריפטיז

הם רוצים שתחוסו עליהם - יהודים, רחמו-רחמו. במופע סטריפטיז חושני ולחששני הם משילים מעל עצמם צעיף אחר צעיף, מזמינים את הציבור הרחב להתבונן באיבריהם החשופים - בלב השבור או הקרוע, בבטן המתהפכת, בעיניים שדומעות.

ובלילה הגורלי ההוא נדדה שנת ראש הממשלה: לא לגמרי ברור לו איפה הוא עומד עם אלי אפללו ורונית תירוש - יערקו או לא יערקו.

לדומעים נציע בעדינות ממחטה משומשת; ולחשים בבטנם, נמליץ לצאת דחופים לשירותים הקרובים. לא הבטן נועדה לשיקול דעת, כי אם הראש. אין זה מעניינו של צאן-מרעית להתחקות בעיני עגל אחר עוויתות הכאב של ההולכים בראשו; אין זה מתפקידו של ציבור לרחרח בגללים ששליחי ציבור משאירים בנתיב ייסוריהם. הסידור חייב להיות הפוך: שליחים אמורים לחוס על שולחיהם, ומנהיגים הם האחרונים שזכאים להפעיל את מנגנוני הסחיטה הרגשית.

הרי בדיוק למשימה הזאת הם נבחרו - להחליט; ולא רק על מס קרני ראמים או על היטל ביצי כינים; הרי זאת המשימה שחשקו בה כל חייהם, בלתי נלאים חתרו להשיגה - להכריע בדיני נפשות, בסוגיות מלחמה ושלום. אך בכל פעם שעגבנייה או מלפפון מכבידים על כף המאזניים, וחברת כנסת מצווחת כרוכל בשוק, נקראים אזרחים להשתתף במועקת השרים ובתוגתם.

לא גורלם מר, מר גורלם של קורבנות מדיניותם. רק למשפחת שליט שמורה זכות הדמעה, שאינה שמורה לעורבים-שבעה. אל תחשבו לרגע, שלא הבחנו בלהקה, שמתעופפת לה מבעד לחלון חדר הישיבות, ומתכנסת מעל ראשה של "קדימה" הגוססת, והכל נעשה פתאום חרישי ואישי.

התפקיד והנסיבות הטילו על השבעה לקבל "החלטה אמיצה", ולא ברור להם מה אמיץ יותר - לאמץ את העסקה או לדחותה; הסקר האחרון מאחר להגיע.

ומה עניין "אומץ" לכאן אם בלאו הכי נפלה ההחלטה מזמן, לפני יותר משלוש שנים. מציאות החיים והמוות החליטה, והיא רק ממתינה לגושפנקא רשמית מטעם המעמידים פני מחליטים. היא תמשיך להמתין, כי ההחלטה האמיצה שנתקבלה השבוע אינה החלטה כלל, היא עדיין הן ולאו ורפה בידו.

ומה זה בעצם משנה אם משחררים רוצחים גדולים או קטנים; כל שופך דמים הוא רוצח גדול; ומה זה משנה אם הוא נשאר כאן או מגורש לשם, כאילו אי אפשר לתכנן פיגוע ממרחקים ולהורות על ביצועו; אפילו מתוך הכלא אפשר.

לא בהצלת גלעד דנו השבוע - דנים ומקוננים כתנינים - כי אם ב"הצלת פנים": איך בולעים את העקרונות הפורחים והמופרכים, שעליהם בנו קריירה שלמה עד לראשות הממשלה; ואיך נותנים לעם ויאכלו, ולא יקיאו.

לשם כך מגייסים את הלב ואת העיניים והבטן.

או כפי שכתבה קלאריס ליספקטור - "קל יותר להיות קדוש מלהיות בן אדם".

דרג את התוכן:

תגובות (7)

נא להתחבר כדי להגיב

התחברות או הרשמה

ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.

/null/cdate#

/null/text_64k_1#

RSS

אנה הו

26/12/09 13:49:

צטט: יוסי רוזנמן 2009-12-26 13:39:31

הסוגדים לסקרים שכחו שמנהיגים אמורים לקרוא 'אחריי!' ולצעוד אל המטרה שהם מאמינים בה.

עלובי הסקרים שואלים את ה"עם", 'לאן אתם רוצים ללכת?' ואז "מתייצבים בראש" ו"מובילים" אותו.

רק לדוגמה, נזכור לדיראון עולם את מפלגת האיציק-טאביס שקבעה מי יעמוד בראשה לפי סקרים.

היי יוסי,

דבריך נכונים ומדוייקים.

מסכימה איתך גם לגבי הכוכב ...

תודה לך,

אנה

אנה הו

26/12/09 13:47:

צטט: shabat shalom 2009-12-25 21:49:11

אי אפשר להתחרות בכתיבה של יוסי שריד, ובתבונה הפוליטית שלו ויושרו.

אבל אולי כדאי להרחיב את הריעה ולהזכיר שעליבות השליחים האלה (אפללו שנלר ותירוש) בולטת בעיקר ב"מפלגות סופרמרקט": מפלגות ששואפות להיות מפלגות המונים המצטופפות ליד מרכז המפה הפוליטית, כך שלא תהינה מחויבות (חס וחלילה) לאלו עקרונות אידיאולוגים מחייבים. המפלגות האלה מרכזות סביב עצמן אנשים קטנים (כגודל העיתונאים שדחפו אותם לפני הבחירות), בוגדניים ללא מחויבות לכלום פרט לעצמם.

מילים כדרבנות.

אכן, יוסי שריד הוא אחד המוחות המבריקים והחדים כתער + יושרה - ניצב בודד באפילת הבורות והשחיתות.

אני מודה לך ומעריכה מאוד את תגובתך.

שלך,

אנה

יוסי רוזנמן

26/12/09 13:40:

צטט: shabat shalom 2009-12-25 21:49:11

אבל אולי כדאי להרחיב את הריעה ולהזכיר שעליבות השליחים האלה (אפללו שנלר ותירוש) בולטת בעיקר ב"מפלגות סופרמרקט": מפלגות ששואפות להיות מפלגות המונים המצטופפות ליד מרכז המפה הפוליטית, כך שלא תהינה מחויבות (חס וחלילה) לאלו עקרונות אידיאולוגים מחייבים. המפלגות האלה מרכזות סביב עצמן אנשים קטנים (כגודל העיתונאים שדחפו אותם לפני הבחירות), בוגדניים ללא מחויבות לכלום פרט לעצמם.

חבל שאי אפשר לככב תגובות לפוסטים...

יוסי רוזנמן

26/12/09 13:39:

הסוגדים לסקרים שכחו שמנהיגים אמורים לקרוא 'אחריי!' ולצעוד אל המטרה שהם מאמינים בה.

עלובי הסקרים שואלים את ה"עם", 'לאן אתם רוצים ללכת?' ואז "מתייצבים בראש" ו"מובילים" אותו.

רק לדוגמה, נזכור לדיראון עולם את מפלגת האיציק-טאביס שקבעה מי יעמוד בראשה לפי סקרים.

shabat shalom

25/12/09 21:49:

אי אפשר להתחרות בכתיבה של יוסי שריד, ובתבונה הפוליטית שלו ויושרו.

אבל אולי כדאי להרחיב את הריעה ולהזכיר שעליבות השליחים האלה (אפללו שנלר ותירוש) בולטת בעיקר ב"מפלגות סופרמרקט": מפלגות ששואפות להיות מפלגות המונים המצטופפות ליד מרכז המפה הפוליטית, כך שלא תהינה מחויבות (חס וחלילה) לאלו עקרונות אידיאולוגים מחייבים. המפלגות האלה מרכזות סביב עצמן אנשים קטנים (כגודל העיתונאים שדחפו אותם לפני הבחירות), בוגדניים ללא מחויבות לכלום פרט לעצמם.

אנה הו

25/12/09 13:54:

צטט: mister farjun 2009-12-25 12:14:55

כפי שכתבה קלאריס ליספקטור - "קל יותר להיות קדוש מלהיות בן אדם".

נורא פשוט ונכון.כתיבתו של יוסי

אכן חדה כתער ואף משובחת.

תודה ששתפת גם אותי ושבת שלום.

הכיף, אם אפשר לקרוא לזה כך, הוא שלי.

תודה לך, וסוף שבוע נעים.

אנה