Samarel Erotic Art
האמנות האירוטית שלי
פוסטים פופולאריים
-
פשוט ציורים
7/2/10 | 743 צפיות
-
והגית בו יומם ואולי גם בלילה
6/3/10 | 114 צפיות
-
איך קמו לכבודי (מהמבחר של "הוזה דעות")
24/12/09 | 838 צפיות
-
האח הגדול - הצעת ייעול (פוסט חוזר)
8/1/10 | 781 צפיות
-
לא סוחטת ושיחה עם כספומט (קצרים וחוזרים אבל מה-זה-טובים)
15/1/10 | 1057 צפיות
-
הכל זורם
16/4/16 | 793 צפיות
פוסטים אחרונים
- אני רוצה להתקע איתך במעלית, לגמרי במקרה 30/5/16
- להדליק נשואות או משואות? 13/5/16
- הכל זורם 16/4/16
- קררררררררררררר לה.... 28/3/15
- למה אני לא צם ביום כיפור (פוסט, פוסט כיפורים) 13/10/14
- לוח שנת האהבה 3/10/14
0
כבוי.
| כבוי. הערב באתי אל המחשב שלי לאחר שעות שביליתי עם אחר (ההוא מהמשרד) והוא היה כבוי. שיהיה ברור, אני מכבה את המחשב הביתי פעם בחצי שנה - זה למה אני מספר לכם על זה. כבוי. כמוני בשבועות האחרונים. ככה זה בלי אהבה ולא, אני לא מחפש השתתפות בצער. גם לא אעמוד בעמידה בתור לניחום מול כתובתי הזמנית... רק כותב על זה. הדלקתי אותו ונדלקתי טיפה. עובר בין התיקיות. ציורים, עיבודי תמונות, מאמרים, שירים, סקיצות לעוד 3 אתרים וחמש תקופות חיים . . . מדהים איך חיים שלמים טמונים בתוך מסך אחד. מדי פעם עולים מהם דברים טובים יותר, רעים פחות. לעתים יוצאים לאור על עמוד אלקטרוני שמאפשר לך חשיפה למאתיים ומשהו חברים. אז אני מעלה רשמים בפוסט, כותב בהומור על סיטואציה בה כיכבתי ומישהי נפגעת. ועוד אחת גם. הפוסט ירד, מחקתי. לא רוצה לפגוע באפאחד/ת. פוסט העלינו וחשופים היינו - עתה בני חורין? אזהו שלא בדיוק. ואני לתומי חשבתי שבלוג זה עמוד בו אתה מעלה את מה שקורה איתך, חופשי לכתוב מה שאתה רק רוצה. מתבטא, שופך, משתף, בלי חשבון. לתומך אינדיד. פעם עוד הייתי כותב בעט על נייר צהבהב עם שורות - לנמען בלבד. לאן נעלמו השורות. איפה העט שלי בכלל. טוב אני, מכבה את האור, אולי אראה יותר טוב. ------------------- |
תגובות אחרונות
-
תנועת כמוך
בתגובה על Love making
-
ורד:)
בתגובה על להדליק נשואות או משואות?
-
הקשתית
בתגובה על לוח שנת האהבה
-
~גאיה~
בתגובה על מה את רואה?
-
la boheme
בתגובה על היה היה ~ פעם, פעמיים, ועוד...
-
דודיאהרוני
בתגובה על ובינתיים....
תגובות (9)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מילים כדורבנות
חדים למדי..
דבי דבי...
את תמיד הולכת לציור
ציירת, מה לעשות...
הפעם החשכתי אותו בכוונה ומה קיבלתי?
שוב מחמאה!
מה יהיה איתך מה?
תחזור לבלוק הצהוב ולעט (או עיפרון) זה כל כך הרבה יותר משחרר.
באחת מסדנאות הכתיבה שלי מישהי ניסתה לכתוב במחשב הנייד שלה. תוך זמן קצר מאוד היא עברה לדפים והכתיבה התחילה לנבוע בחופשיות.
בלוג הוא כן המקום לכתוב בו את כל שחשקה בו נפשך,
הוא בדיוק המקום.
אם מישהו בוחר להיפגע זו הבעיה שלו.
אח שלי, תפסיק להתרגש יותר מידי, תעשה מה שטוב לך.
לא אפגע באחר אבל לא אפגע בעצמי.
בלוג עבורי הוא סוג של בית, ובבלוג שלך יש לך זכות לעשות כרצונך
ואם למישהו לא נוח עם התכנים שלך............שיקליק ויעבור לבלוג אחר,
זה אחד היתרונות הגדולים של הוירטואליה ואולי גם החיסרון -
הקלות הבלתי נסבלת בה ניתן להכניס אנשים לחיינו וגם להוציא.
למדתי שתמיד יהיה מי שיפגע גם אם לא התכוונת.
שבוע נפלא יקירי
פעם עוד הייתי כותב בעט על נייר צהבהב עם שורות - לנמען בלבד.
עכשיו יש נמענים רבים
טוב או רע?
המחשב הוא איזשהו שיעבוד,
אוהבים את השיתוף את התגובות
הציור בראשית הפוסט נהדר
אוהבת את כתיבתך
שבוע טוב
דבי
לפעמים גם אפשרי לבקש סליחה,לומר מילה טובה ,
ואולי גם להתחבר שוב?!
בטח קשה להוריד חומות,בטח קשה להודות!
ובעיקר קשה לאהוב את מה שניגמר(אושלא)
אך שמוכנים לעבור ולפגוש קשה אין קל מימנו!
אתה תיראה !יש ?
החיים נעים במחזוריות מסויימת..וכניראה כעת אתה בנתיב
מכוסה באובך מסויים..
לאט מתתפזר הערפיליות הזו,, זה דרך הטבע,,,
החורף לא נשאר לתמיד,,,,