מרגע פקיחת העיניים והמודעות אנו מצווים לבחור, להחליט,לסנן ולצמצם

מכולם אנו שומעים, השכם והערב,שלא נוכל לאחוז את החבל בשני קצותיו ושלא נוכל לרקוד על שתי חתונות

כמה פעמים שמענו את הלעג והבוז כלפי אלה שלא  מסוגלים להחליט ולבחור

ממרום שנותיי אני מתחיל להבין כמה שגוי הדבר וכמה הרסני

למה  לבחור ולהשליך הצידה עניינים או אנשים שעניינו אותך ולו חלקית

כאלה שהצליחו להצית בך ולו ניצוץ זעיר..

מדוע לא לשמור את כולם וללכת הלאה

למה לא לבנות אוגדה של אהובינו

למה לצמצם?

למה להחליט?

חישבו על הקסם שבהרחבה

דמו את הדבורה הנושקת לכל פרח מקסים

יונקת את טיפת הצוף וממשיכה במעופה

מבלי להפרד  או להבטיח שלא תשוב

 כאותה דבורה שאוהבת כל פרח מקסים