תחילת עשור
מעבר מקופסת קירות בליטל בוקסס במרכז
אל בית בנוף בראשית, בנגב המערבי,
בעיירת פתוח ציורית שלא בקרתי בה קודם לכן אפ'פם.
בית וחצר ודשא ופורטולקות
וגדר בחצר האחורית משיחי אוגים, בקדמית מפסיפלורה,
ומלונה דו-כלבית - קEנדי וכוש.
משרד משלי
בית הדין הצבאי בארז.
בתי המשפט ובתי הדין הרבניים
בבאר-שבע, אשקלון, אשדוד, גם ת"א.
לינץ' ברמאללה
מוצאי יום הכיפורים -פארש של אולטימטום.
חוף זיקים
מסעדות אסא והנצחון באשקלון
מסעדת הגורמה (שאין אין עליה) ערביקה , באשדוד
קניון הנגב.
גביניות ביד-מרדכי
ה"חושה" בקבוץ ארז.
הקונדיטוריה בברור-חיל
צבעונים, רותם ועיריות באור הנר.
גבעת הכלניות מול חוות השקמים
חבל הבשור.
דרך ארץ בתרונות - רוחמה.
השבת נפש של ממש.
בוםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם
קאסאמים.
הלכו החצר, הדשא, השמש, המרחב, הבתרונות,
ארז, מפלסים, אור הנר, ברור חייל, גבים,
בא ממ"ד.
העיירה על המפה. שדרות.
פלג קטנה בפורום חמישים פלוס בתפוז.
סגירת משרד
חזרה לקופסת קירות בליטל בוקסס, במרכז.
גירושין.
אם החתןןןןן
עדן על המים בניר אליהו.
שמלת סקארלט.
אושר אין קץ.
עו"ד שכירה
בארגון גדול.
בטחון כלכלי.
שקט. שם מאחור, בשדרות,
השחר אדום.
חטיפת גלעד שליט
מבצע עופרת יצוקה.
סרטן מתגלה באימי,
סרטן מתגלה באחותי הצעירה,
אחותי הבכורה לוקה בארוע מוחי.
אני- חוטפת שיתוק בצד השמאלי של הפנים.
3 ימים משותקת. נמחקו הקמטים. עבר. הקמטים חזרו.
סבתא.
סגירה נהדרת של מעגלי חיי
אושר עילאי.
סוף עשור בפסגת הר נבו
פלג קטנה בקפה דמרקר.
| 
הנץ דואה
בתגובה על רִיק ואימה
גלי?פטר
בתגובה על - - - - -
פלג קטנה
בתגובה על צ'יקיטיטה - לאחותי הקטנה
טומי טומי
בתגובה על The lonely shepherd
שיחה עם עצמי
בתגובה על אם החתן
יוסיפור
בתגובה על קראו לזה חלה
תגובות (27)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הניק המקורי היה פלג מים.
באיזה שהוא שלב שכחתי את הסיסמה,
ונאלצתי לשנות ניק
אך היות שאנשים כבר הכירו אותי כפלג
והניק פלג היה תפוס,
החלטתי להוסיף לפלג תוספת קטנה.
תודה דב.
אבל
גולת הכותרת קפה דה מרקר?
סימן שאלה גדול.
תודה פיי
וכן, מי כמוך יודעת.., יודעת גם לקרוא אותי.
ריגשת אותי מאוד בתגובה הזאת שלך
חלקת אלוהים הקטנטנה הזאת .. כל כך אהבתי.
גם לי נשאר סימן שאלה קטן אחרי הצחוקים וכו..
אז מאין נבחר השם פלג קטנה?
סיכום מעניין.
אבל נראה כאילו גולת הכותרת היא הקפה דה מרקר.
וכאן אני מרשה לעצמי לשים סימן שאלה קטן.
גושקה, איזה יופי. אני מתה על הסיכומים שלך, וזה לא הראשון שקראתי.
הסיכומים שלך שלך האישי ואיך שהוא מתערב בכללי של הארץ הזאת.
כל קשת הרגשות כולם.
עכשיו תקחי את הפוסט ותדביקי לו את מה שכתבת לצ'אט וזה יהיה הסאגה של העשור שלך, שלנו.
כתבת מרגש ומפעים ומנסטלג ונוגע בלב ובנשמה.
והכי הכי הכי - הנכדה שלך, חלקת אלוהים הקטנטנה הזאת שלך.
כמה אהבתי את התגובה הזאת. נשמה יתרה.
תודה ושבוע טוב.
הרגתותי
איך ידעת שגרתי במשעול?
משעול ניצנה (זה היה שם הרחוב בו גרתי בשדרות).
תודה ענתי ♥
אופס טעות
הנה הקישור
http://cafe.themarker.com/view.php?t=1041459
אחחחח',,איזה דרך פלג קטנה
את גדולה !!!!
נהניתי לפסוע במישעולי הסיכום שלך *
אתה צודק
בעצם כתבתי את זה לעצמי.
תעדתי בנקודות ציון.
מעין ראשי פרקים,
ציוני דרך
של כל מראות הנוף האצורות בלבי (ביטוי שגנבתי מטבנקין).
לספר מה מסתתר מאחורי כל מילה
זה לכתוב אנציקלופדיה.
יש פה כמה מילים ששיחררתי קצת נשמה, על כל אחת מהן,
בפוסט נפרד,
כמו "כזה היה ביתי"
כמו "עצמאות בעיר ח(ע)וטפת מעזה"
כמו "נבו"
כמו "כל החמש שנים שלי המתועדות בפורום עם בני גילי בתפוז"
אבל לספר את כל מה שהתחולל בנפשי במשך העשור העצום הזה?
לספר על קEנדי?
על בית הדין הצבאי בארז?
על המעבר לוילה?
על הבית היחיד שהיה לי?
על ארוחת הבוקר בשבת בדשא עם מגש עמוס גבינות חמאה חלות וריבות?
על הבית הזה המלא פינות לכל מצב רוח?
על סבב המשתלות שכל כך אהבתי?
על העיריות שקטפתי ומלאתי בהן ובשיחי הרותם את הבית היפה כל כך?
על העץ הכי יפה בארץ שנמצא מאחורי גבעת הכלניות?
על הדרך לביהמ"ש בבאר-שבע או לאוניברסיטה שם ולמגוריו של בני
שעברה דרך הבתרונות עוצרות הנשימה?
על הרעד שהיה אוחז בי עם כל נפילה - (בתקופה שאני הייתי שם לא היו אזעקות ולא מערכת כריזה. זה פתאום נפל וזהו!)
על הרעש בשמים כל לילה?
על החזרה לבטון ולגורדי השחקים שמסתירים את השמים ואת הארץ?
על הדרך המכוערת למשרד?
אז יש אנשים גם פה שמכירים אותי,
חברים מהפורום בתפוז
שיודעים על מה אני מדברת,
לפחות על חלק.
וכן, כשהרגשות מציפים אותי
אני מקדדת אותם.
אבל הם נמצאים
כלואים ברווחים שבין המילים.
תודה צ'אט, כן, אתה יודע.
בדיוק כך. פחות טכני. יותר נשמה. אני הרי יודע שיש נשמה ואני הרי יודע (או מנחש) את גודלה. ולכן, הייתי שמח לחוש אותה יותר במסגרת הפוסט.
הפוסט קצת מזכיר לי איזה תסכית של דן בן אמוץ ששמעתי פעם.
מספיק ברחל וגו'????
טוב נו, בסדר. בגלל שאת סוגרת עשור אני מעבירה לך אותה
מה? לא מוצא חן בעיניך השם?
רק שתדי שזה שם חיבה שאני לא מדביקה לכל רחל.
זהו, ידעתי שאכלתי אותה (בגלל הפרחים :)))
בחזרה
יו, פלגוגה, כמה דברים עברת..אני בשוק! לא יודעת למה יצאתי עם חיוך מהפוסט הזה, אולי
כי לחלק הייתי שותפה, לא ידעתי את הסיפור של הקמטים, זה בכלל 'הרג' אותי.
ואולי לקראת העשור הבא תספרי (בבקשה, בבקשה, אני מתה מסקרנות)- למה בחרת בשם
פלג קטנה?
את כל הסיפור של מרכז-שדרות-מרכז לא הכרתי. איזו גנובה את, באמת חשבת שקירות
יעשו לך את זה, ומה, לא שמעת על הקאסמים?
זהו, סופית החלטתי שאת החברה הכי הרפתקנית שלי,
ועוד משהו - את חייבת להתחיל לחשוב על סיטקומים, כי הכתיבה שלך מלאת הומור
ובכלל - איזה כייף לקרוא פוסט שלך.
לא הולכת לפגוש אותך בחיים, לא משוגעת שיהרס לי. :)
סיכמתי נקודות ציון בחיי בעשור האחרון.
אתה יודע, אני לא מצליחה לרדת לסוף דעתך,
איך חשבת שהסיכום הזה יהיה?
סיכום רגשות?
תובנות?
איבדתי אותך באיזה שהוא מקום,
אתה יכול לדבר ברחל בתך הקטנה?
מעניין למה את בוחרת את הסיכום הזה.
הבפנוכו, שזור בין הפוסטים השונים שלי
לפעמים גם בין השורות,
שהרי כל שורה היא סאגה בפני עצמה.
(ולא, אני לא מתכוונת שתלך לקרוא ת'פוסטים :) )
ממה שאני קורא אותך, זה סיכום חלקי.
הייתי שמח לקצת יותר מהות. מהבפנוכו.
וואוווווווו רקליטה
(זהו, זה השם שלך עכשו)
אוח על הפורטולקות
תודה
תהפוכות מסתבר, הן לחם חוקי
אבל לגיד לך משו, זה כף,
זה כאילו לחיות הרבה גלגולים,
לטעום כמעט מהכל.
והחיבוק שלך ממש כייפי, תודה♥
איך הצלחת להכניס כל מה שיש בחיים האלה בכל כך מעט? השמחה והעצב, החיים והמוות. נהדרת את. כתבת כל כך מרגש. חיבוק גדול גדול וגם מגיע לך (לא שכחתי)
אח אשה, איזה עשור, כמה תהפוכות וכמה נקודות ציון...
אין לי הרבה מה לומר, רק באמת באמת לתת לך חיבוק.
רגע, תודה
אני צריכה לערוך :)
יופי של סיכום :)