הַשֶּׁמֶשׁ בַּמִּזְרָח לִבְּךָ עָף עִם רוּחוֹת מַעֲרָב, יָכוֹל לְהִשָּׂרֵף בְּחֹם הָאֵשׁ אוֹ לְאַבֵּד דַּרְכֵי בְּנִשְׁמְתָךְ בְּבַקָּשָׁה עִזְרִי לִי לִבְחוֹר.
אֲנִי מְחַבֵּק אֶת הַשֶּׁמֶשׁ עִוֵּר זוֹעֵק אֶת הַכְּאֵב, יָכוֹל לָמוּת בִּזְרוֹעוֹתַיִךְ אוֹ לְאַבֵּד אֶת דַּעְתִּי במחשבותייך, בְּבַקָּשָׁה עִזְרִי לִי לִבְחוֹר.
הַמַּלְאָכִים לֹא עוֹזְרִים לִי בּוֹדֵד בְּעוֹלָם אָפֵל יָכוֹל לָעוּף אֵל חלומותייך אוֹ לְאַבֵּד חַיִּים בְּיוֹם אַחֵר, בְּבַקָּשָׁה עִזְרִי. |