אין מי שמענגות אותי יותר מן הגננות ומן המורות המגיבות והגוערות בי על שאני "פוגעת, רעה, חסרת רגישות כלפי הכותבים" ובמייל הפרטי טוענות כלפי שאני גם "נעדרת סיפוק בחיי המין שלי". חחחחחחח הן חושבות שהן מפחידות אותי עם כמה כוכבים אדומים, הצחקתן אותי. מתוך כבוד נשי אמנע מלציין את שמן.
  
אין זה עוד בלוג מלקק ישבנים. אין זה עוד בלוג מחמיא. זהו בלוג אמיץ, קורא תיגר על הצביעות, החנפנות, תסמונת העדר, "חברויות" בשקל, כנופיות של כלומניקים שמחמיאים האחד לשטויות השני בנימוס פולני מחליא.
  
זהו רק עניין של טעם ויכולת שיפוט אישית. עם זאת אני לא נוטלת חלק בזרם המגעיל של ההתלקקויות שיש כאן. המלך הוא עֵרום! ואני מעזה לצעוק את העובדה המביכה הזו.
  
אחרי הפוסט הקודם, הבחנתי שיש המוחקים את הפוסט הפלצני שלהם לאחר פרסומו אצלי. לפיכך, רוב הפוסטים יצוטטו במלואם. אל תתנו לציטוט למנוע מכם את העונג לקרוא את המקור המושקע בגרפיקה, סאונד  וצבעים ובמיוחד אל תשכחו ליהנות מן התגובות

שירים, חרוזים ולהטוטי מילים 

http://cafe.themarker.com/view.php?t=1309025

 "אני הצעקה ואת השקט והשפיותנשאר הזיכרון מאשד אש ומניות כאבעכשיו פני הלילה החווירו כעצב גופי הקשותואני האנחה  והאפר רחוקים מחלצייךנושרים לאט כמו שיער עקוד וכמו שלכתואת ממשיכה להוריק  כמו עלוות אילןדוהרת  וחוגגת מבלי אוכף ורסןאל תנשקני לי עוד, עייפתי משתיקתך. אני הצעקה ואת כמו רוח מרה ונושכתהאור מאבהב בין חשכת שעותייכמו סהר מסתתר בין שדות בר אבודיםהשיבי לי את אשליותיי אשר שקעו כשמשקחי רק את לילות חורפי הקודריםקחי את מה שאין עוד בתוכי ובקרביקחי את כל מה שחסר ברשותיואני אשאר עם ריחות המלכות של אתמול. אני הצעקה ואת הרוגע והניצחוןהשיבי לי את חירותי השדודהקחי את שיריי, קחי את דמעותיי,קחי את ברכותיי, קחי את תפילותיי,קחי את כל מכסת חלומותיימשדמות קציר עצומות אבוקותועל רגלייך אצעד כי יסרוני אזיקייךואתהלך זקוף בלי עקבות עקבותייך. אני הצעקה ואת היהלום והפנינהאני אהבת החבל ואת האי הרחוק והרךקחי את צל עיניי המרקד בין מחבואייךקחי את געגועיי שצהלו פעם לקראתךקחי את שקשוק ליבי בין פלגי מיתריוקחי את נשמתי ברדתה למצולותקחי את ראשי המנותק מגופך המנוכרקחי את עצבוני בהתקרבי לבבואתך. הנה צרחות החורף ורוחות הצלמוותוכבר שמש שקטה  בשיכרון הסערהכי מה שנותר ארוג בחבלי גשם,קחי אותי בזיעתי הסתורה ממרי זעמהכשאני רץ אלייך בין מראות דמיוניותלנפנף לך עם עיניי סבלני ודומםוחולם כי נשמתי את ציפוי פטמותייךבמגע חמקמק על תחרה מתפוררת.   כל הזכויות שמורות לרוני @לוי"

http://cafe.themarker.com/view.php?t=1301669 

"בִּכְיוֹ שֶׁל עָנָן

שָׁטַף עָרוּץ  עֵירם   וְחָרֵב .

נַחְשׁוֹלִים גָּאוּ

בְּחֵיק אִשָּׁה  מְבֻתָּר  וְעָיֵף.   מַפֹּלֶת אֲבָנִים הֲלוּמוֹת

פְּצוּעָה וּמְיֻסֶּרֶת

נָשְׂאָה זְמוֹרוֹת דַּקּוֹת

אֶל תֹּפֶת דּוֹהֶרֶת. מְעַרְבֹּלֶת

גְּדוּמַת אֵיבָרִים

נִסְחֲפָה אֶל בּוֹלְעָן

בְּסוֹף הַיָּמִּים.       מִלּוֹתֶיךָ

חָרְצוּ עֲרוּצֵי לֵילוֹתַי

שְׁתִיקוֹתֶיךָ כְּשִׁטָּה

פָּשְׁטוּ בַּצִּיּוֹת שֶׁל שִׁירַי.

וַאֲנִי

כִּיעֵלָהּ

מְלַחֶכֶת מָן מִדְבָּרְךָ.   כל הזכויות שמורות@לאפרתאמיר

" 

http://cafe.themarker.com/view.php?t=1307310 

"צועה בחוף      לבבי
גומעת רגעי     הנצחה סוקרת עפעפי      שקיעה לפני שיכסוף       הליל    יכרבל נוף     געגועי נגיעות גלי   מכאובי לוקקת מלח      צערי הנחתי ליסוריי  לכסות פחדי תחושת אובדן בין הבזקי עלי          תום   מאוגמים ריצודי סעירת     ברקים מפץ רעמים                                                    חושניות אזוקה                                                      בניקיקי גופה                                                    נבערת רושפת                                                       חפה וזכה                                                  ספונה מעורסלת     הבשר שלהט התקהה     משילה כסות שעשועי   אורזת גיל החמידה הפראי  בחריט הנושא נכאת מרחבים                                   רעולה בקדרות                                          אלחופי                                   לכודה בערפילי                                          הזיה                              מפסיעה               בסמטאת     תעתועי "  

http://cafe.themarker.com/view.php?t=1306243  

"שבויה,בקליפה דקה של תבונה בה כל קרע מטולא בדבק רצון טווי בחוט משי ברגליה  מיומנות של אלמנה שחורה, מאכלת את  בטנה הרכה על רקע פסטורלי."

 http://cafe.themarker.com/view.php?t=1304725 

  "מאיר הירח המלא את הלילה וכוכבים רבים מקיפים אותו ויש לנו אמונה שאפשר לבקש בקשה אני מביטה... מחכה...

ואז....הכוכב נופל.. רגע..רגע..חכה...תן לי לבקש בקשה וכל כך הרבה בקשות ישנן...  שלא ידעתי על קיומן אז ביקשתי עבור כולנו תן לנו סיבה לחייך כי מי שמחייך לעצמו ולעברך מקרין את המצב שבו הוא נמצא והחיוך...מביע המוןןןןןןןן אושר..בריאות...אהבה וכמובן שמחת חיים ונכון שזה בעצם מה שאנו חפצים!!! מאחלת לכל אחד ואחת ים של חיוכים.."

http://cafe.themarker.com/view.php?t=1304331

 "רק אותך אוהב בשירים,

ואת לי כנוף הרים,

יופייך כעמק שטוף פרחים,

תלמי שכמך ככנפי מלאכים... ים של אהבה ולב נרגש,

והלב מתמלא כל פעם מחדש,

סימנים של אהבה ללא מעצורים,

יושבים וכותבים את אלו השירים...  שירי אהבה בלילות ירח,יופיין של המילים כאן זורח,

רוחות של תשוקה כאן מנשבות,

תחושות עמוקות של אהבות...   אתה שוב איתי חורז כמו אותי מלטף.

האושר גדש את ליבי ואותי מכשף,

במילים ששוברות את הדממה,

הן גורמות לי להתאהב בך נשמה...    ® יוסי מל©

® רוית ששון© " שימו לב לאקרוסטיכונים, רוית יוסי שירת אהבה, פיחס, תנו לי שקית הקאה בבקשה.

 http://cafe.themarker.com/view.php?t=1307651

  "לבד איתך ביחד איתי קולך חוצה קולי איתך שובר אותי והשבילים מתפתלים זה לשם והשני לאן מוביל לאן פרשת דרכים מסנוורת מזהירה כוכבים נופלים עלי בעצם החלטה לרוץ ולהסיר את כל מה שמפריע לרוץ, ליפול, לקום, אליך להגיע והשבילים מתעתעים זה לשם והשני לאן מוביל לאן"

http://cafe.themarker.com/view.php?t=1307622 

"מפקירה גופי לשמש צוברת אנרגיה שתאפשר לי לשתוק . כל כך הרבה כוח צריך לזה. לא בריא שמש - אתה אומר אני שותקת לא נותנת דין וחשבון שותקת, אתה שומע? שותקת שותקת       שותקת    -     אני צועקת." 

http://cafe.themarker.com/view.php?t=1307650  

  "לאור יום לא תכיר פני יעת ליל עטו הבל פיך "  - כך במקור, כולל שגיאת הכתיב. גם אני דיסלקטית, אך לכבודכם אני עושה המון הגהות. למה הם לא יכולים להשתדל? 

 פרוזאק וסיפורים קצרים

http://cafe.themarker.com/view.php?t=1308410 

  " אני לא מבינה  איך פעם זה היה מי חושב על זה בכלל?רק אחרי החתונה........והחזיקו צמד יפה ללא פסיכולוגים ללא אימון אישי וללא  ציפרלס  היה ככ פשוט  היום  ?מענין מה יותר??? סטוצים עושים איקסה בנשמה שלנו  זה מה שאני חושבת היינו מתיסרות פחות חשבתי על זה תוך כדי הכנת השניצל" ---------- השבוע זכיתי לכבוד גדול. פוסטים שהעלו כותבים מוערכים מאד על ידי, ובהם דיון ראוי ומכובד בתופעת הפלצנות ומו פלצת והיו בהם דווקא נקודות אור יצירתיות. אלמלא היו עוסקים בבלוג שלי, הם לא היו זוכים לחלוטין להיכנס לרשימת המופלצים, אבל גם אני אשה שנכנעת לחנפנות, לכריעת ברך חיננית ולחיזור. היכנסו, שפטו בעצמכם, ושימו לב לתגובות

 http://cafe.themarker.com/view.php?t=1301044http://cafe.themarker.com/view.php?t=1303520   

מופלצות לשמה

 http://cafe.themarker.com/view.php?t=1310404  

"לכל אחד זה חיב לקרות מתישהו ונאמר בצער   WHAT WAS WAS WAS WASING" אין אפשרות לתרגם.

http://cafe.themarker.com/view.php?t=1310376 

 "ליצר הרע יש מסירות נפש על ההתבודדות"

 http://cafe.themarker.com/view.php?t=1302415 

אכפת לך מה מידת החזיה שלי? כי אותי ואת לא מעט קוראות, ממש לא מעניינת מידת המכנסים שלך, קפיש? בוודאי שלא לראות את גופך הענוג. חסוך זאת מאתנו בבקשה.

 http://cafe.themarker.com/view.php?t=1307597 "נחסמתי:~) "

 http://cafe.themarker.com/view.php?t=1303916  "היתרון של טלפון עם דיבורית הוא לא העובדה שאפשר לדבר בלי ידיים, אלא שאפשר לדבר עם ידיים מלוכלכות. עכשיו גם אין צורך לתרגם את הכותרת של הפוסט הזה."- ששמו Serendipity שבתרגום לעברית – הכושר לגלות תגליות באקראי. שימוש במילה הזו הוא התנשאות פלצנית משהו. אגב, במנהטן יש מסעדה מצוינת בשם זה. נכון שזה פלצני לומר זאת?

 פינת כנוביץ' - פוסטים שמפציצים לך את האוזניים מבלי שבכלל רצית, כברק בליל קיץ בתוך השקט שלך

 http://cafe.themarker.com/view.php?t=1304519http://cafe.themarker.com/view.php?u=74501http://cafe.themarker.com/view.php?t=1310126  

ברור שנהניתם – ספרו לחבריכם! 

אלינוריגבי, צרי קשר!  

מו פלצת