כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    נקודת מבט

    0

    מיסת חג המולד

    3 תגובות   יום ראשון, 27/12/09, 01:27

    לפני מספר שנים היתה לי איזו ידידה. היינו בקשר לא מחייב. היתה רוכבת על אופניים ישנים ברחבי העיר. לא ידעתי אף פעם איפה היא גרה אבל אליי הביתה היא הגיעה בדרך כלל מהים או מאיזה חוג.

    היא היתה שקטה ורגועה ולא היה לי ברור אם היתה ביישנית, חסרת בטחון או סתם לא בא לה לדבר.

    להבדיל מהחזות ה"יבשה" משהו, היא היתה פתוחה לכל רעיון בכל עיניין. במבט לאחור אני די משוכנע שאני הייתי המוגבל וצר האופקים מבין שנינו אבל...אני לא יכול להתלונן על מה שהיה.

    לא זכור לי מי מבין שנינו הציע ללכת למיסת חג המולד אך באותו ערב נסענו לכנסיית אנטוניוס הקדוש ברחוב יפת ביפו. זו היתה חוויה מרשימה מאד ולמרות שעברו לא מעט שנים אני זוכר אותה היטב.

    כמו בדייט, המבט הראשון משאיר את הרושם הכי חזק. הכניסה לכנסייה מבעד לדלתות הגדולות והעבות כמו היו מעבר לעולם אחר. התקרה הגבוהה, התאורה המעומעמת, החלונות הגבוהים, הציורים על הקירות, המבנה המרשים. עם קצת דימיון אפשר לחזור לימי הביניים ולהיות עם שון קונרי ב"שם הורד".

    לכנסייה יש כניסה אחת וכולם נכנסים בה. גברים, נשים וילדים. משפחות שלמות יושבות ביחד. רובם ערבים נוצרים ופיליפינים. אנשים מסביב מחייכים, מורגשת אווירת חג באוויר והמקהלה ברקע משלימה את החוויה. כל מה שנשאר הוא רק לקנא בנוצרים על האסתטיקה.

    אני משווה את זה לבתי כנסת שאותם פקדתי לאורך השנים. ואין מה להשוות.

    ההבדל הראשון והבולט לעין הוא התאורה. אור הניאון החזק והמנוכר עושה לא טוב לנשמה. אור הניאון הוא האנטי תיזה של קדושה, של התחברות, של רצון לשהות.

    עזרת נשים. אין דבר כזה בכנסייה. המיסה הינה אירוע משפחתי, לא פחות מאירוע דתי. לא שולחים את הנשים, בכיסוי ראש או בפיאה, למעלה מאחורי וילונות.

    המקהלה. טוב זו כבר תרבות אחרת. המוסיקה מלווה את הכנסיה מאות בשנים. היהודים, עם כל הקשקושים של "קול באישה ערווה", תמיד חושבים שהם חכמים יותר מכולם והחליטו שזה לא לעיניין מקהלה בבית הכנסת. אני לא בטוח שמקהלה בבית כנסת זה מה שהיה מביא אותי לשם. אבל אולי פעם או פעמיים בשנה הייתי מתרצה.

    רוצה לומר, נכון להסתכל על הקנקן. חשובה לא פחות האריזה, צורת ההגשה, איכות החומר. כמובן שאיכות הקנקן לא מעידה על מה שיש בתוכו, צריך גם לבדוק מה יש בתוכו. אבל אם הקנקן לא מזמין ודוחה, איזו סיבה יש לאדם לבדוק את תוכו?

    דודו

    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        30/12/09 18:54:


      אני אדם דתי

      ועם זאת פתוח

       

      ובשנה שעברה בירושלים, עברנו דרך השוק הערבי והלכנו את הויה דולורוזה

      נכנסתי לכנסיה בפעם הראשונה בחיי

       

      חוויה...

      אכן

       

      אם יותר או פחות מבית כנסת? לא עושה השוואות כאלה

        28/12/09 23:24:

      כמו כל מי שכותב ורוצה שיקראו אותו, אני שולח את הפוסט הזה במייל לאנשים סביבי. רובם לא פותחים כרטיס בקפה דה מרקר ולכן לא יכולים להגיב. החלטתי להשמיע את קולם ולתת במה למיילים שהגיעו אליי. התגובות הן מיילים אמיתיים, ללא עריכה ובעילום שם.

      1.

      Mr  Dudu 


      Excellent ! 

      2.

      it all sound so nice  Dodo, just forgot to  mention that the same people  for the same religion just murdered a few million Jews down the way, Spain Incvizity Germany and so on. but what are a  few million Jews as long as the lights are not neon and the music is good.

      3. 

      דודו יקירי,

      הפעם אני חייב לחלוק על דבריך, למרות שכרגיל נהנתי לקרוא.

      כנראה לא היית במספיק כנסיות בחייך או שאולי ביקרת רק מז'אנר מאד מסויים

      הכנסיות הקלאסיות, הגוטיות, הן מקום קודר ומאיים והן נבנו כך בכוונה. הגודל לא נועד כדי להכיל משפחות ביום חג שפתאם התחשק להם לשיר ביחד. הוא נועד לגרום לך להרגיש קטן וחסר אונים וחשיבות אל מול הצדק האלוהי.

      אחרי הכל... הפחד מהלא נודע ומהמוות הם ה"אוכל"ממנה ניזונות ומתקיימות הדתות המונטאיסטיות.

      דווקא בבית הכנסת, כשמו הוא, ההתכנסות יחד היא הרבה יותר אינטימית.

      בדרך כלל הבמה עליה עומד הרב או זה שמנהל את הטקס נמצא במרכז ה"ח" של היושבים. בכנסיות, לעומת זאת, הכומר ממוקם בסוף האולם, כמו מרצה באוניברסיטה במשקיף על תלמידיו מרחוק.

      שלא לדבר על הפסלים הענקיים של ישו השותת דם שמביטים עליך מלמעלה ולצידו מריה אמו עם מבט שגורם לך להרגיש כאילו המסמרים שנעצו בגופו של בנה עדיין חמים ממכות הפטיש, או מדמו הניגר.

      אני לא דתי ואיני מרבה לבקר בבתי כנסת אבל ממה שאני חוויתי בחיי, האווירה בבית כנסת הרבה יותר אינטימית וקהילתית מזו שברוב הכנסיות.

      תראה לי כנסיה בה רוקדים במעגל מחובקים כמו שנהוג אצלנו בשמחת תורה

      יוצאות מן הכלל הן הכנסיות של השחורים,שם האוירה הרבה יותר טבעית ושמחה. אולי בגלל שהם, השחורים, כאלה מטבעם. 

       

      4. 

      הי דודו,

      אין ספק ששכנעת אותי בנוגע לחיצוניות וברור שהמשפט על הנשים גרם לי להיות בצד שלך...

      אבל ברור לך שלכנסיה יש לאורך ההסטוריה חטאים רבים כל כך שמאוד קשה לי "לקנא" בנוצרים.

      אם כבר אז אני מקנאה יותר בהינדואיזם או בבודהיזם שעקרונותיהם מתבססים על אהבת האדם. 

       

      5.

      בואנה - אתה בתחום הלא נכון!!

      במקומך הייתי 'ממיר' את המקצוע לסופר!! כתבת יפה מרשים (ומגרה..).

       

      6.

      100% צודק

       

       

      7.

      לגבי ביקורים בכנסיות..

      בכל הטיולים שלי אחת ההנאות שלי היא  ביקור בכנסיות המקומיות, אבל תמיד בחנתי אותם בחצי חיוך.

      אם אתה עושה השוואה שיטחית , לא ניתן להשוות בין האפקט המיידי שאתה מקבל בביקור בכנסיה לעומת ביקור בבית כנסת.

      אבל מה לעשות , היהדות באופן כללי לדעתי , דת יותר מתוחכמת מהנצרות שמשתמששת בכל האמצעים המלאכותיים כדי להשפיע על המח ההדיוט\האידיוט.

      התאורה העמומה , התקרות המוגבהות , הפסלים המאיימים , הויטראז'ים , צליל העוגב והסאונד המהדהד , כל אילו מטרתם לצור תחושת קדושה

      מלאכותית ( שעובדת :-) )  ולשכנע יותר אנשים להמיר את דתם לנצרות , שזה תהליך שאורך 3 דקות להבדיל מהתהליך השנתי של המרה ליהדות.

      הקשר בין אדם לאלוהיו הוא הרבה יותר בלתי אמצעי ביהדות , מה שעושה אותה דת הרבה פחות פופולארית , אבל כן , גם היהדות היא דת שלא חסר בה בעיות

      אבל זה לפעם אחרת.

       

      8.

      היי,

      כתיבה יפה מאד, באמת.

      אני מניחה שאתה צודק לגבי האוירה ה'ניאונית' לעומת האוירה ה'קדושה', ולגבי התוספת של המקהלה, והמשפחתיות...

      אני כמובן לא באה להגן על היהדות - עזרת הנשים נראית גם לי מיותרת, ו'קול באישה ערווה' נראה לי לא פחות מפרימיטיווי, אבל לגבי המבנה עצמו - בית הכנסת האחרון שביקרתי בו היה בקרית-גת בגיל 8 בערך (עברו מאז איזה 12 שנה...) והוא לא זכור לי כמרשים במיוחד, אבל כמו כנסית אנטוניוס הקדוש ביפו, אני מניחה שיש בארץ בתי כנסת עתיקים ומרשימים לא פחות. במקביל, אני מניחה שיש כנסיות חדשות ו'ניאוניות'.

      אני לא סגורה על זה בכלל, אבל נראה לי שלפחות מבחינת ההוד וההדר של המבנה - לא מדובר  דווקא בעקרון מנחה של הדת. כנסיה חדשה, לתחושתי, תהיה הרבה פחות יפה, מטבע הדברים מכנסיה עתיקה, ותקופת הבניה היא הגורם המרכזי לכך. אני לא בטוחה שזה קשור לדת עצמה.

       

       

      מצד שני, בוא נודה על האמת, זה שהכנסיה יפה יותר וזה שאין עזרת נשים ושיש מקהלה - האם זה עושה לך חשק לבוא שוב, ולא כחוויה תרבותית חד פעמית, אלא כשגרה? בכנות, האם החילוניות שלך לא משמשת איזשהו פקטור בהתנגדות לבית כנסת ובמשיכה לכנסיה?

      האם הכיעור של בית הכנסת הוא זה שמחליש בך את הרצון להשתייך? ואם בית הכנסת היא מפואר ורם-הוד, האם היה בך רצון להשתייך? אחרי הכל, מכוער או לא, עזרת נשים או לא עזרת נשים - בית כנסת הוא מקום משפחתי לא פחות מהכנסיה ובטוח יותר קהילתי.

      זה נכון שהקנקן חשוב, אני לגמרי לא מזלזלת בזה, אבל אתה לא חושב שאולי העמסת עליו קצת יותר מדי? אתה לא חושב שיש פה קצת איזשהו דיסוננס, יענו - "בנוסף לכל הפרימיטיבות, זה גם מכוער, אז איך אפשר לרצות להיות חלק מכך.." 

       

      עד כאן התגובות שהגיעו במייל. הן לא פחות מעניינות מהפוסט עצמו אני חייב להגיד.

      דודו

       

       

        27/12/09 22:28:


      הי דודו,

       

      אבל מה עם אותה גברת?

       

      השארת אותנו במתח...

      ארכיון

      פרופיל

      davidy645
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין