| ב.ז. הרצל -זה השם שהופיע בבריף לקראת שובי לציון... שמו הוזכר כדמות מפתח בגיבוש התיאוריה של חידוש ההתיישבות וקינונה מחדש של מדינת היהודים. גבריאלוס המלאך תיאם לנו פגישה בקפה ה"ספ-סף"(קיצור של ספסל הסף). זה ממוקם בטיילת של תל- אביב אך בדומה למפגשים מהסוג הזה הוא זמין רק לדיירי הביניים המשוטטים בין העולמות.... האדון הרצל היה מאוד עסוק (לפחות כמו כוכב קברט ברלינאי וותיק או נואם קולוסאום) והואיל בטובו להקצות לי עשר דקות.לכל אורך המפגש הוא לא הפסיק לשלוח הודעות מהסמרטפון שלו ולהכתיב פיליטונים והודעות לעיתונות למזכירה שלו שענתה לשם המוזר גולדה והיתה יושבת לידו מעשנת בשרשרת ומקטרת ששכחה את המרק על האש במטבח שלה... הרצל עצמו נראה כמי שזקוק לשעות שינה אך טרוד מדי בענייני העולם מכדי לנוח בשקט (מסתבר שלא לשווא אומרים על המתים "ינוחו על משכבם בשלום"... )הוא לא הפסיק לגדף את התוצאה של חזונו.. לטענתו הסטיה מן החזון שלו לא מניחה את דעתו.. להלן סיכום ראשוני של פגישתנו: "הרי כתבתי להם בספר (אלטנוילנד)- על שיטת ההדדיות- הדרך שמשלבת בין הסוציאליזם לקפיטליזם. ודוק- לאחר 100 שנה הרי שהסוציאליזם והקפיטליזם הביאו לקריסתם העצמית. איזה חרבון. והרי התראתי בעדם, רק מדיניות סוציאליסטית עם עידוד של יוזמה עצמית תוביל לחוף המבטחים.""ומה זה הסיפור עם השפה? הרי לפני 100 שנה דיברו בבליל של עברית,יידיש וגרמנית ,או אז הגיע בן-יהודה לעשות סדר. והיום, בליל של עברית קלוקלת,מתובלת באנגלית בניב של האמריקנרים וכל מיני קיצורים וכינויים שמסביב לנושא ומושא השיחה.במדינת היהודים מדברים בקודים משל הינו בגטו ומפחדים ומתביישים בזהותנו הלאומית." "הנה רוצים לעשות את תעלת הימים אבל במקום מהתיכון לירדן כפי שהמלצתי הם רוצים לחבר ים סוף לים המלח- גם חרבון. הם לא רואים את כל המערכת – כלום אין רואים הם שזה יביא קטסטרוף?" " הלו גולדהל'ה- תגמרי כבר עם הסיגריה- תוציאי הודעה דחופה לחבצלת- "אם אתם לא רוצים לא צריך" אני כבר אמצה לי עם אחר ואמכור לו את החזון,תוך שבוע ימים אני מגייס מרשרשים מחד ותמיכה מדינית מגיסה.אם אני לבדי הצלחתי לגייס את תמיכת הסולטאן אז עם המערכת המשומנת היטב של היום אני מעמיד בתור את כל אומות העולם. טוב ,עכשיו אני אאלץ לפרוש בנימוס מהמפגש, יש לי תור אצל הגלב ,אני הולך לגלח את הזקן ולחמצן את השיער.אם לא אכפת לך תשלם את החשבון, אני אזמין בפעם הבאה." בעודי מנסה לעכל את החוויה מן המפגש הזמין עצמו לשולחן על דעת עצמו איזה משורר ביבים ,אחד, אלכסנדר פן... אל תשאלו עם איזה חשבון יצאתי (וגם לא איך...כן שוב פעם שתיתי כוסית אחת יותר מדי..) |