הפעם אני מארח בבלוג את אחד השותפים ב- BBDO Consulting, ארז מנהיימר, שעבר לטורונטו שבקנדה לפני חודשיים, וכבר מרגישים קצת את הגעגוע...
אז איך נראים החיים כאן, בטורונטו...אחרי כחודשיים אפשר להתחיל לבחון מה שונה ומה דומה בחיי היומיום בקנדה לעומת ישראל. כולם מדברים כל הזמן על מזג האוויר, ועל החורף הקשה שיגיע. למזלנו הגענו בקיץ, התקופה הנעימה והנוחה לחיים בקנדה. אז על החורף אינני יכול להעיד עדיין מניסיוני, אבל הקיץ כאן מוזר גם הוא, יש ימים חמים, אבל יש גם לא מעט ימים קרירים וגשומים, משהו כמו אוקטובר / נובמבר אצלנו, למשל עכשיו כשאני כותב, יש בחוץ סופת רעמים עם גשם כבד, מוזר! אבל לפעמים עדיף מזג אוויר כזה, מאשר החום והלחות המטורפים של ת"א. יאמר לזכותם שהכול ממוזג (ומחומם) עם מיזוג אוויר מרכזי, בבית, במכונית וכל חנות או משרד. ימי העבודה קצרים יותר מאשר בארץ ומוגדרים. כך שכאשר שעות העבודה המוגדרות מסתיימות, זהו סיומו של היום, המשרד פשוט נסגר. במהלך הימים הראשונים של השבוע מחליפים כולם חוויות על איך היה סוף השבוע, ומיום רביעי מתחילים לתכנן כיצד יראה סוף השבוע. לפחות בימי הקיץ – נראה שהכול סובב סביב הבילוי בחוץ, כנראה בשל החורף הקשה שלא מאפשר מגוון בילויים מחוץ למקומות הסגורים. ייאמר לזכותם, כי הם מנצלים את תקופת הקיץ הקצרה בצורה מיטבית, אין יום שאין בעיר פעילות או פסטיבל או הופעה שפתוחים לקהל. ובסוף השבוע הכול עמוס, כולם בחוץ או בקמפינגים באחד האגמים שנמצאים במרחק לא גדול מטורונטו. תרבות הקמפינגים של הקנדים כל כך מפותחת – בסופי שבוע ניתן לראות עשרות קראוונים, סירות מרוץ, יאכטות, אופנועי שטח, דיג ועוד. טורונטו היא עיר של מהגרים, דבר שהופך את חיי היומיום לקלים יותר. הקנדים מאפשרים לעמים המהגרים לתחומה לשמור באופן מלא על אורח החיים והמנהגים שהביאו עימם. לפיכך קיימות בטורונטו שכונות של מהגרים : סינים, הודים, יוונים, פקיסטנים ועוד, ולכל אחד שכונה ייעודית עם מסעדות המגישות אוכל מסורתי, מוסיקה, תלבושות מסורתיות, פסטיבלים, חנויות ועוד. אין ספק שהקנדים מתאפיינים כעם סבלני במיוחד ורק הליכה ברחובות טורונטו יכולה להמחיש מהי מדינת הגירה. העיר נעימה, ותחושת הביטחון האישי בה גבוהה, הרבה מכוניות ועומס, אך מצד שני מערכת תחבורה ציבורית מפותחת. האנשים מנומסים, שקט נפשי, אין חדשות, אין עדכונים ואין שותפות גורל (לפחות בעיני מי שרק הגיע ולא מעורה עדיין בעדכונים המקומיים). אחד הדברים הבולטים ביותר היא תרבות הקניות של הקנדים. בכל שכונה קטנה ומידי 100 מטרים ניתן למצוא מרכזי קניות ענקיים הכוללים אינסוף מסעדות, רשתות מזון מהיר, סופרמרקטים בגודל של עיר, בתי כל-בו וכל מה שרק ניתן לתאר – העיקר שתבוא ותבזבז את כספך. הנושא מסביר היטב כי תרבות הפנאי מאופיינת מאד בתרבות קניה. חשוב לציין את קצב החיים של הקנדים. הכול מתנהל באיטיות, יש להם זמן תגובה כל כך שונה מזה שאנו מכירים. כישראלים הרגילים לאורח חיים כל כך אינטנסיבי אתה מגלה מהר מאד שעומדות בפניך שתי אפשרויות: האחת להתרגז, והשנייה להתחיל לחיות בקצב איטי יותר. זה כנראה מה שהופך את טורונטו לאחת הערים עם איכות החיים הגבוהה ביותר בעולם- שקט ושלווה מדהימים. יחד עם זאת, יש גם קשיים ולא מעטים, צריך להשתלב במקום עבודה חדש, עם תרבות חדשה ושונה, קודי התנהגות שונים ושפה שונה. גם נושאים שנראים לנו טריוויאליים בחיי היומיום מקבלים משמעות אחרת כאן - נושא הרכב הוא בעייתי, על פי חוקי אונטריו, יש להוציא רישיון נהיגה מקומי, מה שמחייב שוב בחינת תיאוריה, שיעורי נהיגה וטסט על הכביש. העלויות השוטפות גבוהות מאוד. עלויות כגון ביטוחי הרכב, עלות הדיור. הבנקים אינם מכירים את העבר שלך ולכן מבחינתם אתה פותח חשבון בתנאים של תלמיד תיכון שמתחיל את דרכו הפיננסית, ללא אשראי ללא בטחונות וכו'. שמענו, ולשמחתנו לא נזקקנו אישית, שמערכת הבריאות שהינה ציבורית ושוויונית לחלוטין, לא עומדת בעומס, ולכן רמת הטיפול הינה נמוכה, תורים ארוכים וכו'. שנה טובה, ארז מנהיימר |