הכל נשאר במשפחה?
דיני משפחה הוא התחום המשפטי המרתק ביותר. לפעמים הבחירות הכי חשובות בחיינו לא נכונות לנו, ואני למדתי זאת מניסיוני האישי - בגירושיי. אבל ברגע שפרק אחד נסגר, הוא מפנה מקום להתחלה חדשה. כמומחית בתחום דיני משפחה, אעלה כאן כמה פוסטים שמבוססים בין היתר על מקרים בהם טיפלתי, על חקירות פרטיות, על סכסוכי רכוש, על סכסוכי מזונות ומשמורות ילדים ומקווה שתוכלו למצוא בבלוג שלי גם מידע, גם ייעוץ וגם חמלה.
פוסטים אחרונים
- הקלות הבלתי נסבלת של האיום 14/10/10
- הירושה שלא נמצאה 24/2/10
- ילדי הסכמים 17/2/10
- נישואין מאהבה או מכסף? 11/2/10
- על בגידות ועבירות קלות 7/2/10
- ט"ו בשבט בחיק המשפחה 27/1/10
ארכיון
נישואים אלטרנטיביים
| תרבות הנישואים באופן מפתיע, מצרים העתיקה תרמה לנו את תפיסת העולם השוויונית וביססה את ברית הנישואים על בחירה של שני המינים והסכמה הדדית. באופן מפתיע פחות, צרפת תרמה לעולם את רעיון הנישואים מתוך האהבה, בתחילה כמותרות למעמד האצולה בלבד. ביוון העתיקה המדינה פיקחה על נישואין עד כדי כך שהוטל מס על רווקות וברומי העתיקה נולד רעיון טבעות הנישואין, כשהטבעת העגולה (ללא נקודת סוף או התחלה), מסמלת נצחיות. הנצרות הקתולית לקחה את הסמליות לקיצוניות וקבעה שלא ניתן לפרק את קשר הנישואים לעולם. עד שהגיע הנרי השמיני, רודף הנשים, והקים את הכנסייה האנגליקנית, רק כדי שיוכל להתגרש. ברבות הימים מגוון סוגי החתונות רק הלך וגדל, כחלק מהאינדיבידואליזם וקבלת השונה והאחר בחברה רב תרבותית. חתונה אזרחית מאפשרת כיום גם לבני זוג מאותו מין להתחתן, ועוד ועוד מדינות הופכות את הדבר לחוקי ומצטרפות למצעד הגאווה (או ל"מצעד האהבה"...) נישואיי הקונסרבטיביים ההבדל המשמעותי בין חתונה אורתודוקסית לחתונה קונסרבטיבית הוא שבעלי (כן, כך אני קוראת לו) ואני לא נחשבים לנשואים בעיני המדינה אלא אם נתחתן בנישואין אזרחיים, אבל לנו היה חשוב רק הטקס הדתי, וזה בדיוק מה שהרב הקונסרבטיבי סיפק לנו. הטקס הקונסרבטיבי שומר על הליכות הטקס היהודי ואף ניתן לשלב בו מרכיבים יצירתיים נוספים כגון: שירה, קטעי קריאה ונגינה ואף ברכות של בני משפחה וחברים. בטקס שערך לנו הרב הקונסרבטיבי, הוא פצח בשיר, אליו הצטרפו כל הנוכחים ועליי לציין שהטקס היה מקסים ומרגש. ולסיום, נקודה נוספת למחשבה. היתה לי מרצה במכללה, נוצרייה שהתחתנה עם אמריקאי יהודי. כששאלו אותה, איך זה להיות בנישואים כל כך מעורבים, היא תמיד ענתה: "אין נישואים יותר מעורבים מנישואים בין גבר לאישה."
כתבות נוספות בנושא: |
תגובות (14)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
יש הפרדת דת ומדינה בישראל.
אתה לא חייב לבצע ברית מילה או לערוך טקס בר מיצווה, או להתחתן בטקס דתי או להתגרש, גם להיקבר אפשר ללא נוכחות דתית,אפשר לקנות חמץ בפסח, לעשות קניות בשבת,א ין חוק מיקווה חובה ואפשר לנסוע ולאכול מה שרוצים ומתי שרוצים.
המקום היחיד בו יש כפיה הוא בכספי הציבור, השיטה השלטונית בישראל מאפשרת למיעוט החרדי לכפות על משלם המיסים החילוני לממן את אורח חייו בהרבה מעל לחלקו הראוי בתקציב המדינה.
החרדים עושים שימוש ציני בקרדום הדת וחופרים בו עוד ועוד משאבים לטובת ענייניהם, הרבה הצעות חוק שמריחות מכפיה דתית מועלות בכוונה על מנת לקבל תמורתן הטבות שקטות שנקברות בין דפי התקציב.
ההצעה האחרונה של אלי ישי לחייב עסקים בשמירת שבת כתנאי לרישיון היא אחת כזו, גם חוק הג'ובים של אלי ישי נועד בסה"כ לאפשר לש"ס למנות שני מקורבים לסגני ראש העיר ירושליים.
זה גורלה של היהדות, להפוך לכלי לעשיית ממון בידי אלו שהופקדו על שמירתה וטיפוחה.
אהרון ברק אכן היה יוצא דופן בנוף המשפטי. אני מסכימה שיש לנו מערכת משפטית חזקה,אבל זה לא מתפקידה לחוקק חוקים. כל עוד אין לנו חוקה שמפרידה את הדת מהמדינה, כל מקרה יפסק לגופו ומכיוון שהחוק קובע, שענייני נישואין וגירושין בין בני זוג יהודיים נתונים בידי הערכאה הדתית – הרי שעד שלא יהיה שינוי, הערכאה הדתית תמשיך לדון ולפסוק בנישואין וגירושין.
מורן.מורן.
אני מסכים , אבל זה יקרה בהדרגה , לאט לאט .
הציבור עובר תהליך והתהליך זה קורה .
אני חושב שכן .
יש לנו מערכת משפט חזקה בארץ .
חילונית , דמוקרטית לרוב ואפילו מבטלת אחיזה בכוח הוטו היהודי בארץ , ראי פסקי דין של אהרון ברק .
יתרה מכך ,
כל הגופים בארץ , ממשלה , כנסת , מינהל ציבורי , רשויות מוניצפליות מנוהלות בחוסר שקיפות מספקת לעיניי הציבור ומפה דריסת רגל גסה של גופים עם מניעים אינטרסנטיים ראי לעיל - דת .
אין לטעמי מוצא להתפתחות מערכות זוגיות חלופיות ,משודרגות ולא חשוב איך קוראים להן
ובלבד שהן עושות טוב לאנשים ולא פגעות בסביבה. אי אפשר לעצור התפתחות תרבותית ולקבע מנהגים
שלנו הם נראים בסירים ולאחרים ארכא בדיוק כמו שלא ניתן לעצור טכנולוגיות שתומכות באבולוציה .
זוגות חד מיניים היו תמיד ואפילו מקובלות בתקופות מסויימות לא רחוקות כל כך מאיתנו. במאה ה19 והשפיעו על
התרבות והרבה יצירות שאנחנו רואים היום . לדוגמא- אגם הברבורים ,האגדה הנפלאה נכתבה ע"י צ'ייקובסקי שחי במאה ה19
בשלב כלשהו חי עם בן זוג וזה היה או קי בתקופתו. כתיבתו בודאי הושפעה מהעניין המגדרי.
אגב על יצירה זו נעשו עבודות כאשר גברים משחקים תפקידי נשים בשנות השמונים של המאה שעברה.
מה שנראה נורא בעיני חוג מסוים הוא לגיטימי בעיני אחרים לכן מילת המפתח צריכה להיות
סובלנות.
בעיני הדתיים זה קשה מאד ואפשר להבין,בדיוק כמו שפעם תרומת איברים הייתה עניין של "יהרג ובל יעבור" תרתי משמע.
הנושא המגדרי טעון רגשית וטעון שינוי .ייקח זמן, אבל זה יחלחל לתודעה .
ובכל אופן הנושא שהעלית הוא מעניין וחשוב כי הוא משיק לתחומים רבים לא רק לטכס הנישואין.
מאחל לך אושר לפני הכול.
האושר שוכן במקום שרוצים אותו, במקום שמטפחים אותו, במקום שיש בו אהבה באשר היא אהבה ולא קשורה לטקסים ו/או ניירות כאלה ואחרים. מכאן שאני מאחלת לכם הרבה אושר.
טקס דתי הוא לא ערובה להצלחת הנישואין, ראי את אחוז המתגרשים בארץ.....
ובאשר לסוגיה שהעלית - נכון, הלוואי והיו חוקים להפרדת הדת מהמדינה, שהיו מאפשרים נישואין בכל דרך שהזוג חפץ בו כולל נישואין חד-מיניים, אבל לצערנו, בארץ שלנו, עדיין שולטת ההתנייה של 'דת תורה'. ובכל זאת - ישנם בקיעים בשנים האחרונות וזה הולך ומתרחב.
דורית גן-מור
באמת רציתי להראות שיש הרבה אופציות לעקוף את אותם אישורים הלכתיים,
מה שעצוב הוא שבגלל שהרבנות האורתודוקסית היא השלטת, רק נישואים שהיא מאשרת מוכרים ע"י המדינה,
אבל אולי בזכות יוזמות שהזכרתי בפוסט המצב הזה עוד ישתנה יום אחד...אני אופטמית!
העלית נושא "סופר" חשוב.
הפרדת דת מהמדינה הכרחית ומתבקשת מזה שנים.
ממליצה בחום על נישואים כפי שערכתם.
חצוף בעיני ונטול הגיון לאסור על שני אנשים להתחתן
בשל "שיוך תנכ"י" של הגבר. ראוי להוקיע תופעה של "איסורים והגבלים"
נטולי הגיון.
נהניתי ונתרמתי
מוסד הנישואים בישראל מנוהל בחוקים דרקוניים מאוד כשהוא אפוף מסך עשן של מדיניות ההלכה .
אם יש הפרדה בין דת ודמוקרטיה , צריכה להיות הפרדה בין אהבה להלכה .