כותרות TheMarker >
    ';

    velvet underground - ארכיון הבלוג הישן

    זה הארכיון של הבלוג הישן

    אצבעות שחורות 25.8.6

    0 תגובות   יום שבת, 26/8/06, 03:00

     

    זהו, העם אמר את דברו, אין צורך יותר במחאות. וממש באותו הקשר, אבי לן מספר על היחסים הקרובים שלו עם אולמרט. בפקודה, כנסו.
    תומכים בהתפטרות רה"מ?

    מה שלא סביר בהתנהלותה של שלי יחימוביץ' מול א' זה שלא ברורה הסיבה למפגש, וכן העובדה שהיא מציבה את עצמה כאוטוריטה משפטית. ראו את כותרת הארץ: "ח"כ שלי יחימוביץ', המתלוננת נאנסה ע"י קצב; פרקליטו מכחיש". הרי על פי ההתנהלות המשפטית המשפט הזה לא סביר. מוזר לי שאודיש, שסיקר את הסיקור, לא חש אי נוחות עם קביעתה הנחרצת של שופטת העל יחימוביץ'.

    כמה מאכזב שכל דאגותיי לקובי אלכסנדר היו מיותרות, ושהוא למעשה נפש כל העת בסרי לנקה.

    אהבתי את ההסבר: "פריגטה (מעין משחתת)".

    "מוסף הארץ"
    כמה עצות לי לנריל: לא להתחתן יותר, לא ללכת לרבנות אף פעם ולא להחליף את השם. אני מתפלאת שאמא לא לימדה אותך את כללי היסוד האלו אחרי שהשקיעה כל כך בשם שלך. אה, וגם לצפות בסרט "הצליל הכי מתוק" של אלן ברלינר.

    בעייתי הראיון עם אלפרד נוון דומונט (ארי שביט), המשקיע הגרמני בהארץ, שאביו היה חבר במפלגה הנאצית. אולי היה עדיף להציע את הראייון לעיתון אחר? דווקא יכול היה להיות מענייןושאלה נוספת, האם היה זה בגדר מאסט לעורך המוסף, ניר בכר, או שזה בכלל היה רעיון שלו? אנ"ד מתקשה לענות על השאלה מה הוא היה עושה במקום אביו, כלומר אם היה מצטרף למפלגה או מוכר את הכל. "מבחינת החוק", הוא אומר, אני לא אשם". כן הייתי רוצה לראות אותו מכה על חטא שלא מול שער החוק, אלא יותר בפני עצמו.
    שימו לב למשפט "אולי יש עיתון נוסף שעומד למכירה". למי הכוונה? האם בקרוב יירכש מעריב על ידי אנ"ד? או שהכוונה ל"אנשים"?
    ומה יש לו להגיד על עיתונאי הארץ? "מאוד יקרים אבל מצוינים". מאוד יקרים? יש משהו שאני לא יודעת?

    אחרי הראיון הזה יש כתבה על עוד רומן בין-שואתי: אחת דור שלישי עם נכדו של קצין אס.אס. מה שנותן אולי תשובה לתהייה אם הקו המערכתי של המוסף שלם עם נוכחות הראיון עם אנ"ד.

    איך הצליח סגן אדם קימה להתראיין גם למוסף וגם ל"המוסף (משה רונן) לשבת" (כולל קישור יפה בין סרבנותו הלא סרבנית לבין אירועי כפר קאסם, הניבט מחלונות מקום העבודה שלו)? האם שני המראיינים ידעו והסכימו על כך, או שקימה פשוט סירב לפקודת הבלעדיות, או שכלל לא ביקשו ממנו להתבלעד?

    אעפס ? מבריק במיוחד.

    "7 ימים"
    * מצמררת הכתבה של רונית צח על אבי התינוק המטולטל, המביאה כמה זוויות וגרסאות לסיפור מותו של התינוק. אחד המשפטים שאי אפשר יהיה שלא לעקוב אחריהם.
    * "סוף הפח" כותרת מעולה לכתבה טובה (אלדד בק) על גינטר גראס, שמביאה את כל פיתוליו ונפתוליו במהלך השנים, ומותירה הרבה שאלה באשר להסתרה הזו שלו את עברו. כשלעצמי, לא הייתי קוראת את הספר החדש שלו.
    * אספה פלד מספרת על הרומן של גדעון לוי עם אילנית סוויסה מאשדוד. שלושה חודשי הרומן (לוי עזב אותה כשחלה בסרטן) הסוער לדבריה, הביאו אותה לכתוב מחזה. מערכת יחסים שמזכירה קצת את זו של חבצלת עם פנחס שדה. בסוף אומרת סוויסה: "אנשים חושבים שאם הוא שמאלן הוא גם איש קר ואדיש". מי הם האנשים, וממתי שמאלנים הם קרים ואדישים?
    שורה תחתונה: אין ספק ששלושה החודשים האלו  הניבו פירות יחצניים נאים.

    * מה הסיבה לעוד כתבת פו"פ? ומה החידוש? ואיך זה שמדובר פה רק בסיפורי הצלחה במירכאות? האם קם איגוד אתרי היכרויות שמטרתו לשפר את תדמיתם?
    * בנוסף לכתבת סוויסה יש גם אחת כריסטינה אגילרה ועוד אחד קווין ספייסי, לא קצת "7 לילות"?
    * שובה של העמלצת והתעסקותה בקרמיקות מוכיח שהעוברית בסדר. נתנחם בזה.
    * סימנתי אך לא הספקתי: בייניש, כתבת השער.
    האם אהיה באופיזיציה אם אומר ש"7" מצטיין השבוע? מבחינת התמהיל, רמת העניין של החומרים ואפילו, כן אפילו השער (יונתן בלום) בו עומדת דורית בייניש כשמאחוריה ארכיטקטורה המשווה לה כנפי מלאך?

    "7 לילות" 
    * בטח שמתם לב שכל כמה חודשים אפשר להרים ראיון עם אביב גפן (רביב גולן), ותמיד יהיו לו את המשפטים הפלאיים שאחר כך אפשר יהיה לצטט שבוע לפחות. בפעם האחרונה הוא התראיין עם נינט ואבחן אותה, והפעם הוא מצהיר 1. שהוא לא טועה אף פעם 2. שהוא רוצה להיות שר החינוך 3. "ראיתי פעם ראיון עם לימור לבנת בטלוויזיה והיתה לי זקפה". ראיון פרובוקטיבי כנדרש וכך גם השער איתו (רמי זרנגר) עם רטיית המנתחים על הפנים.
    * ח"ח לכותרת "סוליקו" (לראיון עם ימית סול).
    * יונתן בלום מקבל עוד צילו"ש לצילום של קירשנדון (גולן) עם השכפ"צים. האמת? מוכנה לשמוע אותם בכל מצב, ותמיד. אהבתי את לונדון שאמר "החזות מדבירה את התוכן לחלוטין". מדבירה. איזה שימוש מדויק, אחרי שהמילה עברה הזרה ומוקמה בקונטקסט אחר לחלוטין.
    באופן מפתיע גם לונדון מדבר על הזקפה שלו, כמו גפן: "שלשום התעוררתי בבוקר והיתה לי זקפה. אני רוצה להגיד לך שזו היתה חוויה נדירה ומרגשת".
    קירש: "בקרוב הוא יוציא חוברת של שירי זקפה בבוקר: 'שירי קם ונופל'".
    לונדון: "הייתי אומר נופל וקם".

    "סופשבוע"
    * אולי הסיבה שאין גיבורים למלחמה הזאת (עמרי אסנהיים, נעה ידלין) היא שהמושג עצמו פשט את הרגל, שהוא נראה עכשיו ילדותי יתר על המידה, שיש איזושהי התפקחות קולקטיבית והבנה עד כמה המושג "גיבור" פגיע או פלקטי, ואולי אף אחד לא רוצה יותר נערי פוסטר של מלחמה. אם כי כשלעצמי ובלית ברירה הייתי בוחרת בקרן טנדלר, שנהרגה בהתרסקות המסוק כגיבורה, ולא בגלל אקט אחד שעשתה, אלא בגלל כל החיים שלה, כפי שנפרטו לפרוטות לאחר מותה. ולאור זאת, בהחלט ראוי היה להציב את הצילום שלה בחלל הריק שבשער, המיועד ל-2006.
    * אוהבת את עיצוב "המפליל" (מרב בטיטו-פריד), בעיקר את הכפולה הראשונה, אלא שעם כל הכבוד לסיפור ולחשיפה, הוא מעט ארוך ופרטני מדי.
    * טרם הספקתי, אבל עוד יבואו ימים: עו"ד וינרוט (שרה ליבוביץ-דר).

    "עיתון תל אביב"
    איך הפכתי דווקא ל"כוכב נולד" (בקטע של מיה סלע), אני, שמתעבת את המוסד והמושג מעמקי לבי?

    קשה לזכות בבלעדיות השבוע: "המוסף לשבת" ראיין 9 ממארגני מאבק המילואימניקים (עינת פישביין, יוסי יהושוע), ובראיון נפרד את מוטי אשכנזי (אריאנה מלמד) ואילו "מוסף שבת" (אייל לוי, מעריב) עשה איחוד תיקים, וראיין שניים מהמוחים פלאס אשכנזי. אני בעד הגישה של מעריב, המרחיבה את נקודות המבט (וחוסכת זמן קריאה).

    Markerweek

    עם שוך הסערה, מתראיין גל אוחובסקי לעיתון, כחודש אחרי שירה אש וגופרית בראיון לרייטינג על אטימות המבקרים, ואחרי מלחמת עולם עם מנחם בן. עכשיו הוא מפויס יותר, ומדבר על הצד העסקי של הקולנוע. ובכ"ז, ראוי היה לשאול אותו גם על הראיון ההוא והמלחמות ההן.


    ציפורה מגלה איך דלף סקר האינטרנט של קדימה לידיעות: במקום לשלוח אותו ליואל חסון מקדימה, הוא נשלח בטעות לישראל חסון מישראל ביתנו. מסוכן מאוד האינטרנט הזה, וצודק הנשיא קצב שאינו מחזיק מחשב אישי.

    בלוגריה
    גדי שמשון מתחנן בפני עמית שהם לפתוח בלוג. רגע, גם המכנסיים של ס. יזהר לא בתוקף?

    VTV
    עופריקו ורביב מנדים את יאיר לפיד מקהלם, אפרופו דבריו משבוע שעבר על חטאי התקשורת וטוענים שאין לו חלק ונחלה בין עיתונאי המלחמה.הישיב להם מנה אחת אפיים בשבוע הבא?
    צל"שו השניים את יון פדר על ש-ynet היה כלי התקשורת היחיד שציין את שמות ההרוגים בתאונה בנואיבה. יפה.

    פר-סו-מות
    לידיעת שלמור אבנון עמיחי: אי אפש להסתכל על פרסומת האפסים של הוט. פיזית, זה כואב ומרצד ביניים.

    ברכילות
    אין ספק שצילום הקטיפה הוא של מור אלוני (ידיעות 5): נטלי פורטמן מבקרת פצועים בשיבא ופוערת פה למשמע סיפורו של אחד מהם (אוטוטו אחבר את הסורק, ואז חייכם ישתנו).

    לפני פיזור
    ממחר יעבור הבלוג לחמישה פוסטים בשבוע
    . אם ממש לא אוכל להתאפק בשאר הימים אפציע להבלחות קצרות, הפניות אצבע חפוזות. אם אחוש בקריז, אולי אחרוג מהמתכונת. נראה. מקווה שתסתגלו, או תתייפחו, או תנשמו לרווחה, או משהו.

    vlvtunderground@gmail.com

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      velvet underground 2
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין