
אני ממש רעבה, אני לא יודעת למה אני לא אוכלת בימים האחרונים, זה דווקא בדרך כלל קורא בקיץ.הבטן רוצה מתחננת לקצת פחמימות, אבל הפה,לא מסוגל להכניס כלום, וזה לא בגלל האפטות שסבלתי מהם לאחרונה.
שוברת את הראש, הלכתי לאיציק, ה"אח הגדול" שלי לענייני קולנוע. לנסות למצוא תשובה, יעל, זו שמפיקה ולא רואה בעיניים מתה. ואולי זה לא דבר רע, אולי הבימוי זה רק חלום ילדות ואני מתעוררת ממנו? היאחזות חזקה באבא, בקוסם (מארץ עוץ), בבית,בחלום כדי לא ללכת קדימה.לא להתעורר מול המציאות ולהודות שאין לי מושג מהחיים שלי מה אני הולכת לעשות עכשיו.
ילדה גדולה בת 26, טיילתי, סיימתי שירות צבאי בהצטיינות, עבדתי פה ושם Ive been around בחורה חכמה, נאה, שנונה, משתדלת לעזור לבריות. רגישה, אולי רגישה מידי.
האמת, היא שאני לא יודעת מה אני עושה. אני מצד אחד לא רוצה לסיים בית ספר לקולנוע מבלי סרט גמר שביימתי. אבל למה? כי זה אומר עליי משהו? אולי זה רק אומר שאני אוהבת לשמוע אנשים אומרים "בימאית". (בהקשר אליי). אולי זו לא המהות שלי. אני לא יודעת מה המהות שלי, ברור לי שכשאדע אז אני יכולה הכל. כשאני רוצה אני משיגה. וכשארצה, סופרמרקט וסופר כלב לסרט שלי יושגו מהר מהר. מה עוצר אותי? מי עוצר אותי?אולי אני לא רוצה לביים? אולי נוח לי רק לכתוב? אולי שם צריכה להשאר? מי דוחק אותי לפינה?
אני. אני עוצרת, בלמתי, הלכתי ושמתי שלט שתיכף אחזור. יעל הבימאית\מפיקה נשחקה, יצאה קצת לקחת אויר. תיכף היא תחזור? |
תגובות (11)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
לא שאני מדבר מתוך נסיון, אבל נראה לי שתמיד לוקחים איזשהו פסק זמן ישר אחרי תואר.
פתאום, כשמבינים שהחיים הם הרבה יותר מציון נכשל/עובר או דד-ליין להגשת עבודות, טבעי לקבל שוק.
מה שחשוב, לעניות דעתי, זה פשוט לזכור למה בכלל נכנסת ללימודי קולנוע. רצית לעסוק בתחום בסופו של דבר (אני מניח. יכול להיות שאני טועה).
ואם יש כשרון ורצון ויכולת להשקיע מאמץ- אז למה לא. אולי אנחנו מדברים עם הבימאית המצליחה הבאה של הקולנוע הישראלי ובכלל.
ואת יודעת מה? גם לכתוב זה לא רע (ואני רואה ששם יש לך כשרון)
יעלי.. את יכולה הכל ואת יודעת.. אמרת בעצמך..
תזיזי את התחת ותתחילי לעבוד.
את מוכשרת ויש לך את זה די עם הפקפוק!!!
:)
קחי קחי, מילה שלי זה עובד...:)
ואחרי שתקחי, תראי איך כל הבוג'ע ראס שיש לך
מכל ההפקה/מפיקה הזו, חולף לו כאילו לא היה...
ואני רוצה הזמנה להקרנת הבכורה:)
את עדיין צעירה למשברים גדולים.
מהות זה דבר מאוד גדול ומאיים.
אבל דווקא מאותם נקודות שבירה צומחים
בלי פרוזאק רק קצת יותר נחישות וחוזק.
וכן, בהחלט את מפיקה בימאית וראוייה לסיים את התואר שלשמו נראה שאת עובדת קשה.
כל אדם אשר מסיים ללמוד לא סתם מסיים ומקבל תואר, ראשון/שני/ דוקטור פרו' וכו.
זה מהות האדם להשקיע ולהתקדם לאן שחלומותיו מובילות אותו השאיפה דוחפת להצלחה.
הכל יעבור ואת תקבלי את התואר בימאית מפיקה בכבוד!
לפעמים אנחנו לא מגלים מה המהות/היעוד שלנו עד גיל ממש מבוגר. את הסיפור על ציונה הרשקוביץ בעלת רשת בתי הקפה אידלסון 10 שמעת? בגיל 60 ומשהו היא התחילה ללמוד קונדיטוריה ונסעה להשתלמויות בצרפת ומקונדיטוריה קטנטנה שהיא ובעלה פתחו נהיו לה איזה 4 סניפים של בתי-קפה מקסימים עם עוגות מדהימות. מסתבר שאף פעם לא מאוחר מידי לשינוי קריירה ;-)
את נשמה :)
אם החלום שלך הוא לסיים את התואר כבימאית - אז עשי זאת.
אל תוותרי לעצמך כי קצת קשה.. נסי להגיע אל היעד בדרכים עקיפות.
בהצלחה,
עם חיבוק גדול,
עידו.
לא להשבר לפני הסוף!
אח"כ אפשר לעשות מה שרוצים.
מילה שלך? :)
ותאמיני לי שאני מאוד קרובה לקחת את הצעתך,
מאוד קרובה, אבל אני עד עכשיו הייתי נורא נגד....
חכי חכי זה עוד יבוא
וראסטי, דארלינג
חייבת כלב, ניסיתי להוציא אותו מהעלילה לקצץ עלויות ומיגרנות בהפקה
וזה לא עובד...זה מאבד את המהות :(
ברור שהיא תחזור
הן חוזרות בדרך כלל
ומה עם קצת פרוזאק, ככה
בשביל הנשמה??:)
Does your script really call for a super-dog?
Are you auditioning?