סיכום אמצע, של שבוע על המזרון הנוח.
אנחנו, בני האדם, יצורים מאוד סתגלנים, מתרגלים מהר לדברים טובים וגם לדברים רעים, ונורא מהר שוכחים איך זה היה לפני זה. אז עד לפני שבוע ישנתי בתנאים נורא לא נוחים, אני כמעט לא זוכרת את זה, אני צריכה ממש להיזכר מה היה שם.
חברי לתחרות בדקו את איכות המזרון על פי כמה מהר הם נרדמים עליו, אצלי זו לא פונקציה, אלוהים חנן אותי בתכונה טובה, אני נרדמת מהר גם על ערימה של קש וגבבה.
בחרתי שני פרמטרים אחרים, מעט משונים, אבל משמעותיים בשינה שלי, איכות נדודי השינה, ואיכות השיעול, להלן ההסברים המלומדים.
כמו שציינתי קודם, להירדם מהר, זו לגמרי אני, אבל להתעורר באמצע הלילה בגלל חלום רע, חובות לא משולמים, או ענינים בעבודה, זו גם לגמרי אני, ובטח עוד כמה אנשים. להווי ידוע שנדודי שינה מאופיינים בהתהפכות מצד לצד, בהעפת השמיכה, בהזזת הכרית ועוד מיני התנהגויות טרחניות ומעצבנות שכאלו, אז זהו, שזה נורא נוח לעשות את כל זה, כשיש לגוף תמיכה, שממש מערסלת אותו במעבר מצד לצד, מצד לצד, וחוזר חלילה.
ולענין המשונה של השיעול, בטח שמתם לב שכשאנחנו משתעלים, הגוף מפעיל כמה שרירים, לפחות אצלי, שרירים, שלא פועלים כל השנה ממש מחכים לרגע הזה לתת את הקטע שלהם, דווקא כשאני משתעלת,וכל זה דווקא בלילה, כשאת/ה עייפ/ה ומותש/ת, והנה גם כאן המזרון נותן את התמיכה שלו ואפשר להשתעל בנחת (לא תודה, אני לא מזמינה שפעת).
הברור מאליו, הוא בשיטת העז, זאת שמכניסים אליך הביתה, ואחרי שמוציאים אותה, פתאום מתפנה המון מקום, המזרון הוא עז הפוכה, איך בכלל היא לא היתה כאן קודם?!
זה השבוע האחרון לתחרות, אז אם אתם נקלעים ליפו בין תיאטרון גשר לאיצטדיון בלומפילד, אתם מוזמנים לבוא להצטלם, ולעזור לי לנצח בתחרות.
|