כותרות TheMarker >
    ';

    velvet underground - ארכיון הבלוג הישן

    זה הארכיון של הבלוג הישן

    דגדוגים

    0 תגובות   יום שלישי, 17/10/06, 04:23

    האין האירוע הדרמטי של היום קיצוץ השוונץ בתסרוקתו של אולמרט? ועוד בפסקה הפותחת בכותרת הארץ?

    ניסיתי להגיע לאתר של החיזבאללה בעברית, עליו כתב יובל דרור (ידיעות), אבל אי אפשר. אז תסתפקו בפרש.
    זאת הכתובת, אם מישהו רוצה להתאמץ ולאתר.
    מצד שני מזל שאי אפשר להיכנס, כי אחרת הייתי נאלצת לוולווט בו עד אור הבוקר מאחר שהוא עמוס בשגיאות, כך דווח.

    נחמץ לבי (במובן האנושי, לא העיתונאי, ופה ההפרדה מתבקשת) מהראיון עם אמאשלמשה, גוהר קצב (אתי אברמוב, 24), בעיקר בגלל התמימות שלה. אני במקום קצב לא הייתי נותנת לה להתראיין, כי זה ממש ניצול של נפש רכה. הכי מדהים זה שהיא עונה, בתשובה לשאלה של המראיינת שכלל לא שאלה אותו אם עשה את הדברים המיוחסים לו, ושלא דיברה על כך גם עם גילה כי היא "מפחדת להגיד משהו להרגיז אותה יותר".

    אבל כל הכבוד לקצב על עלייתו במדד הנקראות.

    הפנייה בשער מעריב לידיעה מתוך "נוירולוג'י":
    לשמנים יש איי קיו יותר נמוך. חוץ מזה עובדים שמנים נחשבים לעצלנים.
    בידיעות בחרו לסגור איתה ועם כרס מרשימה את העיתון.

    בכפולת הבריאות של מעריב (12-13) מככב אחד (עדכון: ראש דסק), אלון גולדשטיין, ש"רוצה לעשן בשקט", ומספר על חוויה מצמררת בשדרה השישית בניו יורק: אישה אחת צעקה עליו שיפסיק לעשן. היא לא מוצאת חן בעיניו. היא דומה לוודי אלן והוא, הישראלי היקר, "מת להוריד לה סטירה", כי ככה זה, אישה צועקת עליך, וזה מה שעולה לך בראש מיד, ואחר כך יש לו עוד רעיון: לתלות אותה על עמוד חשמל ולהבעיר מתחתיה קופסת נובלס (בדיחה, אה?). בסופושל הוא זרק את הסיגריה על המדרכה (טוב לא צריך להגזים עם הניקיון, בכל זאת, ניו יורק של הגויים, לא כפר סבא, כן?). אחח, כמה טוב לשמוע על אנשים יקרים שכאלו. וגם לפרסם את דבריהם בעיתון, וגם לתת לקטע את הכותרת "קרציות פאסיביות". תענוג.

    גדעון לוי מחמיא ובצדק לניצן הורוביץ איש העולם בקירשנדוניה ומספר בפתיח משהו לא קשור בכלל, איך ראש אמ"ן, עמוס ידלין לא זיהה אותו וגם לא ידע מיהו אחרי שהציג את עצמו, למרות שהוא, אותו ידלין, "אחד המוחות המבריקים במטכ"ל". ובכן, מה הקשר? כלומר, בדרך כלל אותם מוחות גדולים הם גם מנותקי טריוויה, וכנראה (אני מקווה ליתר דיוק) שאת הידע שלו על העולם הגדול שואב ידלין ממקורות אחרים ולא מערוץ 10. אני משוכנעת שהרוב המכריע של אלופינו ומוחותינו הגדולים אינם בקיאים בכגון דא.

    הרי חידוש מרעיש: ניתוח להגדלת חזה מסייע  בבדיקה מוקדמת. זאת הידיעה המוזרה ביותר בנושא שנתקלתי בה.
    ונתונים סרטניים הרבה יותר טרגיים.

    אבל מי צריך נשיאים ושרים כש"מלך הביצה" מפליא בלהטוטנות סקסואלית:
    כות: חתיכת כלי
    מש: המורה לגיטרה של קרן פלס שכח  את האינסטרומנט אצלה. והוא עדיין אצלה
    מהמם, לא?

    "האי"? סרט חדש? לא ממש. הוא מהקיץ שעבר (תודה לדואל ולדג).

    עוזי פלד - "מתוך שבעה מיליון צופים במדינה, רק שליש צופים בטלוויזיה".
    7 מיליון תושבים יש במדינה. לא כולם צופים פוטנציאליים מטעמי נבצרות כזו או אחרת.
    האם לי-אור אברבך מסכים עם כל מילה שלו, ולכן לא מתעמת איתו?

    הכל התחיל באתר הדיגדגדוג הזה, שניסה להכריז על דמוקרטיית גולשים טוטאלית. להגיד שאני מתרשמת מהבחירות האינטלקטואליות שם יהיה קשה מאוד. ואלו הגרסאות הישראליות, שבסך הכל מלנקקות לאתרים מוכרים: זה חדששווה ולדגדג בבטא. אלא שעל פי מספר ההצבעות אני לא רואה שהאתרים האלו צוברים תאוצה.

    הכי מסכנה 1: שלי פסטרנק, שנגנבה לה מזוודה עם 40 ויברטורים ועוד משחקים לגדולים, אבל היא הכי מודאגת מפנקסי החשבוניות שלה שהיו במזוודה, אותם לא תוכל לשחזר (ידיעות). אני פונה בקריאה נרגשת לגנבים (שבטוח לא קוראים ידיעות אלא ולווט) החזירו לשלי את הפנקסים. רק אותם.

    הכי מסכנה 2: אורנה דץ, שאחיה זייף דיסקים וזכה ל-9 חודשי מאסר, אבל היא מככבת בכותרות.

    הכי מסכנה 3: שלי יחימוביץ', שסנדליה (איתם הצטלמה לשער מוסף הארץ) לא מתאימים לקוד הלבוש החדש של הכנסת.

    הכי מסכנה (לא בטוח) 4: רבקה פאלוך, שניסתה לשחד (לכאורה) את חיים לוינסון. בידיעה קצרצרה בידיעות (5) כתוב, על פי הכותרת, שהיא תסיים בקרוב את תפקידה, ובהמשך, על פי "מקורות בלשכת ראש הממשלה". אבל בסוף אותה ידיעונת יש תגובה מאותה לשכה בדיוק, לפיה הברור בעניינה טרם הסתיים, "ולא ידוע על סיכום שתעזוב את התפקיד".

    החלמהירה
    ליולי תמיר שהשתעלה אמש ממושכות בראיון עם י. לונדון.

    לחם עבודה
    נכון הבטחתי את טל פמסון יומיים לפני כולם? אז טעיתי. ארבעה ימים לפני.
    כי עם דריה שועלי זה היה רק יומיים.

    נעם רשף חוזר לידיעות (תקשורת). ואור קשתי להארץ. טרנד השיבה הביתה?

    אחרי שאסנת כותן ושתי נשמותיה התפוגגו ממדור הפרסומות של מעריב "עסקים" תופס רוגל אלפר את הנישה. אהבתי את הניתוח הנוכחי של מפעל הפיס. המדור החדש זוכה גם להפנייה בשער מעריב.

    בלוגלנד
    אחרי שתיקה של חודש (בדיוק, יש פה מגמה) אלן גינסברג מעלה פוסט חדש. כמו שכבר כתבתי, קצת קשה לרומם בלוג עם פערי זמן כאלו. הפוסט הנוכחי מוקדש למפעלות ניר חפץ, ובו מספר אלן על טוקבק שהוא נוהג להעלות בפורומים שונים. אני לא מתלהבת מהסגנון, ובעיקר מכך שיש תחושה שהכל כבר נכתב, ואין משום חידוש בדבריו.
    הערות במישור הבלוגי: קישורים זה ענין הכרחי בפורמט הזה. נניח, אלן, אתה כותב על גיל מלצר, תקשר. כותב על ביבי, קשר למקומות אחרים בהם נכתב עליו. כותב על שהעלית את הטוקבקים במספר פורומים, תביא דוגמא.

    לפני פיזור 
    עכשיו אני יכולה לטוס לתאילנד בשקט.

    האין עצמות מוח ממולאות שיא הקניבליזם (בהשאלה, נא לא לתקן אותי)? כלומר איך אפשר לא להפוך לצמחונים אחרי שקוראים את הצירוף הזה או רואים את העצמות הממולאות?

    סליחה על ההיעדרות הממושכת, אבל עניינים. וזה.

    vlvtunderground@gmail.com

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      velvet underground 2
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין