TCO –Total Cost Of Ownership מה זה באמת? אחת מהשאלות הנוקבות בכל פתרון מבוסס מערכות מחשב הוא ה- TCO.Total Cost Of Ownership. זוהי שאלה נוקבת וקריטית לפעילות החברה.  עלות זו היא נטל כבד על מאזן רווחי החברה מצד אחד, אך מצד שני היא הכרחית לקיומו של מאזן זה. האמונה הרווחת בקרב מנהלים רבים היא ששאלה זו מוכרעת עת הם בוחרים בין מייקרוסופט ללינוקס, דוט נט או EE2J,

EMC או NetApp,

2DB או MYSQL,

BLADES IBM

או HP.

TCO

הוא כל כך קריטי לארגון, עד שהפך לנושא הראשון בתהליך שיווקו של כל פתרון מבוסס מחשב הנמכר כיום בשוק. הפתרון, לטענת יוצרו, יקטין את ה TCO של החברה שלך בעשרות אחוזים ולכן כדאי לך לרכוש אותו.אלא שמי שקרא את מאמרי הקודם, יבין שברוב המקרים מדובר בספור מסגרת בלבד.

הנה שאלה:מחשב של חברה ידועה בעלות של 20,000 דולר עם ארבע פרוססורים בעלי שמונה ליבות כל אחד.

מולו, שלושה מחשבים פשוטים, בעלות כוללת של 4,500 שקל שהורכבו בחנות מחשבים ביתית עם פרוססור אחד בעל שתי ליבות לכל אחד.

המשימה המוטלת עליהם היא לחולל 10 מיליון רשומות בבסיס נתונים הנמצא ברשת.מי יסיים ראשון? התשובה הנכונה היא המחשבים הפשוטים יסיימו ראשונים.

וזו בידיוק הסיבה שנאסא, סוכנות החלל האמריקאית עושה שימוש בכלל מחשבי הרשת, שרובם פשוטים ביותר, לצורך חישוביה המסובכים. לא חסר לה כסף לרכוש מחשבים בעלי פרוססורים רבים.  

עובדה נוספת: לפני כשנתיים קרסו מחשבי בנק הפועלים ובמשך שבוע ימים, פחות או יותר, הגישה מהרשת וחלק מסניפי הבנק הייתה חסומה. זאת על אף שבנק הפועלים וודאי שלא חסך בכסף כדי לקנות את כל אותם מערכות המבטיחות

24X7X365 זמן פעילות עם DOWN TIME  של לא יותר מ10 דקות בשנה.  

הסיבות ל TCO  גבוה נובעות מתכנון ראשוני לקוי, שאינו לוקח אותו בחשבון, מתוך תפיסה מוטעית שהזמן הנכון להתמודד איתו הוא מאוחר יותר, באמצעות אימוץ פתרונות מסחריים הקיימים בשוק שנבנו במיוחד לשם כך. ארכיטקט התוכנה מתעלם בזמן התכנון מהעובדה שבבסיס הנתונים שלו צפויים מיליארד רשומות חדשות כל חודש, או שאין הוא מתעלם מכך, אך בכל מקרה הוא סבור שגרסת בסיס הנתונים שהוא יריץ (אורקל או מייקרוסופט לדוגמא) היא הנגזרת של הנתון הזה. אותו ארכיטקט מקבל משוב חיובי לתפיסה מוטעית זו מכיוונם של יצרני בסיסי הנתונים שמשתוקקים למכור לו את גירסת הפלטינום של המוצר, המבטיחה להם דמי שימוש שנתיים של 100 אלף דולר בשנה במקום מכירה חד פעמית של הגירסה הבסיסית באלף דולר.  

לזאת מצטרפים שני מומחים בעלות של 100 אלף דולר לשנה, הנדרשים לתחזק את מוצר הפלטינום המורכב והנה לנו TCO בעננים.

וכל זה מאד פשוט וקל כי האלטרנטיבה השנייה כמעט ולא רצוייה לאף אחד: לא לחברה המספקת את בסיס הנתונים, לא למנהל הטכני שמעוניין לנהל מחלקה גדולה ומורכבת ולא מחלקה קטנה ופשוטה.

בישיבת ההנהלה אותו מנהל שיעיז למשוך את החברה לכיוון הפתרון הפשוט והזול יתפס כמי שאינו מבין את מורכבות הפתרון ומציע דבר שיתמוטט עם המעבר מפיילוט או דמו למערכת מיסחרית אמיתית. המנהלים, שגם הם לא מרגישים מוחמאים במיוחד מכך שמישהו רומז שלא מדובר במערכת כל כך מורכבת, מעדיפים את הסיפור הארוך והמורכב.

ולבסוף, הגורם המכריע הוא גורם האחריות האישית: עוד לא שמעתי על מנהל שפיטרו אותו בגלל שהוא קנה מחשבים של IBM במקום מחשבים של DELL , גם אם צרכי הפתרון לא הצדיקו את הפער במחיר.

כל מנהל טוב יודע שאם הוא יבסס את המוצר על הברנדים הנחשבים ביותר, גם אם אלו לא הוסיפו הרבה לאיכותו, אין מי שיכול לבוא אלין בטענות. אחרי הכל, כמה אנשים באמת יכולים למדוד את זה?

אם כן, הצעד הראשון ל TCO נמוך הוא להפוך לאחד מאותם אנשים שבאמת יכולים למדוד את זה.

האם אתה באמת יודע להסביר למה אין כל דרך להריץ את הפתרון שלך על EXPRESS   2DB ולא על גירסת ה- CLUSTER?

האם ניתן לתכנן את הגישה מהרשת כך שעשרה WORSTATION של HP  יעבדו את הנתונים במקום ארבעה SERVERS במחיר פי עשר גבוה כל אחד?

אלא אם כן יש לך תשובות טובות לכל השאלות הללו, ואלו רק מדגמיות, ה TCO שלך רחוק ממיצוי.

 האם גם אצלכם בחברה קומה שלמה תפוסה ע"י שרתים? האם חשבתם איך תוכלו לפנות חצי מהקומה הזו?