כותרות TheMarker >
    ';

    velvet underground - ארכיון הבלוג הישן

    זה הארכיון של הבלוג הישן

    האמזונות (NY)

    0 תגובות   יום ראשון, 12/11/06, 04:30

    איך אגיד את זה בעדינות? כשהבעיות שלי הן מאיפה בדיוק הכניסה הנכונה לקו 3 של הסאבוויי לברוקלין, ובניגוד לשכל הישר אני נכנסת מהשישית ולא מהשביעית, ככתוב (השדרה, לא העין) האצבעות השחורות מתרחקות והולכות, הולכות ומתפוגגות ונראה לי שמגיע להן חופשה ממני, ולי מהן.
    אבל כשאני קוראת, למשל (בתגובות) את סיפור רוברט מקי ו"7 לילות", אני חייבת להסביר: עורכים טקסט עריכה ראשונה, ורק לפעמים מוציאים לידים ממש אחריה, כלומר משגרים לגרפיקה ולהגהה את כל החומר במשלוח הראשון.
    עורכים אחרים עושים זאת רק אחרי שהמעצב/ת אומר/ת לך כמה לידים, איפה ובאיזה אורך (אני מעדיפה לעשות את זה בשלב הזה).
    אני אוהבת שהלידים נמצאים הכי קרוב לטקסט שהם מתייחסים אליו, ברור שבאותו עמוד, אבל יש מי שזה לא ממש מפריע להם, ואומרים להפך, נגרום לאנשים לדפדף וכך יקראו יותר. אני כאמור לא אוהבת את זה.
    בכל מקרה, ברור שאחרי העריכה הראשונה הביקורת של מקי נשארה, וכנראה שאפילו הייתה מעניינת, והראייה - העורך הפך אותה לליד. עכשיו, אין ספק שהטקסט קוצר - או מטעמי מקום או מטעמי עריכה. השאלה היא למה דווקא החלק הזה שלו. מאחר שאין לי העיתון אני לא יכולה אפילו לשער מה היו הנימוקים. כך שלא מדובר פה בקונספירציה אלא בטעות אנוש (להשאיר ליד, למחוק את הרפרור אליו בטקסט). באשר לסיבות - הן יישארו לעת עתה עלומות.

    אני מבינה שגם יאיר לפיד יצא נגד מבקר המדינה בסו"ש?

    קראתם כבר את הכתבה על נרג' בעין? זו שהובטחה לפני חודשים? אם לסכם ולהוסיף לדברי נביאי הזעם של האינטרנט המתראיינים בה, המצב הוא כזה: דרוש עורך ראשי לאתר. הוא (כמו כל גוף אחר בעולם, ולא משנה מאיזה סוג) לא יכול להתנהל נטול ראש, זה לא עובד. בדיוק כמו שמטוס, למרות כל המערכות המשוכללות שלו לא יכול לטוס ללא טייס (סליחה על הדימוי הבנאלי, אבל אני תחת השפעה). ואחרי שיימצא לו עורך, דרושים עורכים שיעבדו תחתיו. רוב הזמן נראות הידיעות באתר כאילו הגיעו לשם ישירות על ידי הכתבים, מבלי שיעברו שום מסננת עריכתית קודם לכן. אין מה לעשות, כתב צריך עורכים, ועוד לא נמצאה דרך לדלג על החוליות האלו בשרשרת.

    גואל פינטו, הבלוגר החדש (יחסית) של הארץ, שהגיש את "טלסינמה" כמה וכמה וכמה פעמים (קצת יותר מ"מספר פעמים בודדות"), מסביר שמאז שקיבל מנדט לבקר טלוויזיה, הוא לא מופיע יותר ב"טלסינמה" (בהתייחס לביקורת החיובית שכתב על תוכנית בערוץ). השאלה היא מה צריך להיות אורך תקופת הצינון בין שתי משרות מתנגשות - ביקורת טלוויזיה ועבודה בטלוויזיה. ואם עד עכשיו נראתה הרכבת הזו כנוסעת לכיוון אחד, הנה מתברר שהיא דו כיוונית.

    זה מנקר לי בראש כבר כמה ימים, מאז שקראתי את הדרייבר, שאם אני מבינה נכון, הוא לא עולה ברשת. הגיליון האחרון הוקדש לאהבה, גברים, מכוניות ונשים, ולשאלה איך המשולש הזה מסתדר. זו גם הייתה הכותרת הטובה בשער, לו הצטלמו סייד קשוע ואשתו הלנה מטירה (חשיפה ראשונה?).
    עכשיו, מה שהדהים אותי זה שכל הכותבים הגברים מתארים את נשותיהם באותו אופן: גדולות, כבירות וחזקות, ושולטות על הגברים שלהן ביד רמה: עיניהן בורקות ורושפות, מבטן מצמית כל, והן עומדות על איזו בימה מוגבהת בדירה המשותפת, ורודות בהם: שפכו את הזבל, שטפו כלים, וכו'. בשאר הזמן, כך מתברר מהכתיבה הקולקטיבית של הגברים, הן פוקדות עליהם לעזור להן להחליט על צבע הריפוד של הספה, עניין מצער במיוחד, שהרי גברים, כך עולה מכתביהם הם עוורי צבעים, וכלל לא מעניין אותם מה יהיה לוק הספה שבביתם. זה לא קצת מוזר שכל עיתונאי ישראל התחתנו עם אותה אמזונה שהם עבדים נרצעים שלה, חרדים למוצא פיה ועושים מאמצים עליונים לרצות אותה בכל דרך?
    אל תשכחו להשוות בהזדמנות את הטקסטים של הנשים הכותבות, אלו המתארים לרוב את היותן שפחות חרופות באותם בתים עצמן. אולי אני מגזימה עם "שפחות", אבל אין זכר לנשים אותן מתארים הגברים (הנשואים) שבין הכותבים.

    כך הפסיד איתמר בן-גביר 14,999 שקלים והתקציב השנתי של מעריב ניצל.
    ועוד דנקנר אחד, על הראיון עם עידו נתניהו בערוץ 1.

    מה יקרה עם מהדורת מבט? תעבור לשמונה? או שמא תהיה זו תוכנית התרבות שתשודר בשמונה? לא שווה להחליט?

    נחרים את ארומה מעתה?

    לחם עבודה
    * מה יהיה עם ערוץ 10? גם דרוד סבו וגם ניר ברגמן עוזבים? מה זה אומר, שברגמן יחזור ל"בטיפול"?
    * משה שיינמן - ע' עורך הספורט של ידיעות.

    אד ברדלי הלך לעולמו, פה, מטר ממני. מצחיק שהלוגו מעל הודעת הפטירה הוא אנטרטיינמנט (כן, ברור, אבל).

    בלוגלנד
    * יגאל לביב מספר איך חזה את עתיד האומה.
    * כבוד לחתול תעלול, זוכרים שאיים בשביתה עד שתפוז לא תשנה את תקנונה הדרקוני? אז הנה.

    לפני פיזור
    אירוע ההתרמה השנתי של שדולת הנשים (בלינק: שלל פעילות השדולה) יתקיים בשישי, 17 בנובמבר, מ-11:00 באולם צוותא בתל אביב, ויוצג בו המחזה "פרומות" של אודליה מורה-מטלון.

    ככה יפה? אף אחד לא היה מוכן לקחת על עצמו את המשימה הפעוטה של כתיבת קובץ אצבעות קטן לטובת הקהל?

    vlvtunderground@gmail.com

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      velvet underground 2
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין