יש לי עוד מספיק עבודה לקראת השיעור של יום רביעי אבל למרות שיש עוד כמה שעות עד הערב אני לא מסוגלת יותר להסתכל על זה אפילו. יכולתי לנקות את הבית שכבר מוזנח נורא, אבל לא רק שאין לי כוח אלא גם אין לי שקט נפשי לעשות את זה כי עוד לא גמרתי להכין את השיעור. על אחת כמה וכמה אין לי שקט נפשי לצייר או לתפור. כך קורה לי כמעט כל יום: הכוח והחשק נגמרים הרבה לפני שנגמר הזמן וזה לא נשמע טוב. הרבה יותר מכובד בעולמנו לומר "אין לי זמן" מאשר "אין לי כוח" או חלילה "אין לי חשק". |
תגובות (21)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
בקטע הזה אני ממש הפוכה ממך. כשמגיע הרגע האחרון אני לא מסוגלת לעשות כלום מרוב לחץ (ולרוב מיד צצה איזו שפעת או משהו שתצדיק את זה). אני חייבת לסיים את העבודה מספיק זמן לפני כדי שאצליח בכלל לסיים אותה. אם כי אני חייבת להגיד שאני קצת משתפרת: כיוון שיש לי אסיסטנטית שמספיקה לבדוק בערך חצי מהעבודות עד יום לפני התרגלתי להשאיר את המחצית שנשארת ביום האחרון (אבל עדיין חייבת שתהיה לי שעה לפני השעור לא לעשות כלום). הסיבה שאני בכלל מצליחה לעשות את זה זה כי אני אומרת לעצמי שמקסימום פעם אחת לא אספיק ואז הלחץ יורד ואני מצליחה להתרכז. בכלל הדרך שלי לעשות משהו בכלל היא לומר לעצמי שלא נורא אם לא אעשה את זה ורק אז אני מצליחה להרגע מספיק בשביל לעשות.
אני נכנסת לאמוק עבודה בדקה ה-90 לא ישנה כל הלילה ואז משום מה הריכוז שלי מפליא , ומסיימת.
אבל עד אותה נקודה מתלבטת מושכת זמן מוצאת עניין בכל מני ידידות/ידידים.. בישול ואקונומיקה... ויש ברוך השם טלויזיה, סדרות עלומות שממש אם לא אראה אותן יתמוטט העולם..
ולכשאני מסיימת את המטלות הרגשת האושר ממש מרקיעה שחקים..ובעודי מרחפת אני נשבעת שמעתה והלאה אעשה כעצתך ואכין /אבדוק את כל העבודות טיפין טיפין יום אחרי יום, כמובן שלא יהיה לי לא לחץ , לא צורך בחשק, או כח או כמובן, טובות מגמדים כפויי טובה...
ואז מגיעה הפעם הבאה...
לצערי, אין לי ידידים כאלו. הידיד היחידי שלי הוא הספיידר סוליטר במחשב.
אני מתנצלת כי לא ממש יפה להוציא למישהו את הדברים מהפה.
בעיקר אני מתחברת ל-שששששששששששש. שקט, לישון.
כל אחד עובר את התופעה
של אין ואין ואין
לכן לחשוב חיובי-יששששששששששששששששש
אני ממש מקוה שהם לא, אבל אם כן אז כן, אין לי כוח לעשות חשבון לאפחד.
אולי פעם אלמד גם אני לעשות מה שצריך ואז גם אצלי זה יתאזן. בנתיים אם יש מאבק בין הצריך לבין האינכוח לרוב האינכוח מנצח.
העיקר, יש שמחה בלב?
תמיד היית סופרוומן.
התלמידים שלך יודעים שיש לך בלוג כזה?
אני מהבוקיות שקודם כל עושות מה שצריך. אבל עכשיו, עכשיו, אני הולכת בעקבות החשק מתי שאני יכולה. כך שבסך הכל של החיים, אם אחיה עוד הרבה שנים, זה יתאזן. אולי, החשק והכורח.
פתחת כאן את תיבת פנדורה.....
לי אין זמן
אין חשק
ואין כוח
בדיקת מבחנים ועבודות זו עבודה שבשום זמן לא יכול להיות חשק או כוח אליה. הדרך היחידה שאפשר לדעתי להתמודד עם זה זה לעשות מכסה קטנטנה כל יום (ורצוי לעשות אותה בבית קפה). דרך אגב, השנה השגתי גמד שעושה לי חלק מהעבודה (אסיסטנטית - איזה כיף).
כמה מוכר ולא חביב...אני דוחה כך את בדיקת המבחנים ועבודות לא אהובות אחרות ולפתע מוצאת זמן עבור שטויות.או הכי הכי פשוט פורשת למיטה .וקמה ..והנה המבחנים והעבודות עדיין ממתינים לי.נעלמו הגמדים רבי החסד של פעם שקיוויתי שיעשו הכל במקומי..או שהם תמיד היו רק בסיפורים...
ורק הלחץ מהדחיינות גובר . עד שאין ברירה ...
אבל האמת.. ככל שאני דוחה דברים חיוניים או חשובים , אין לי כח לכלום :לא ריכוז ולא חשק והרגשה שאני מאבדת שליטה על הסביבה ( כולל הבית... חחח ).
בשלב הזה מנסה לעשות מעשה ולתפוס שליטה מחודשת.. אלא , שאין לי כח... שוב .
אז היכן הייתי?
יש לך אהבה והיא תנצח.
אין לי זמן אין לי כוח אין לי חשק
מעניין מה כן יש
גם לי לא בא, ממש לא בא לי.
הרבה יותר מכובד בעולמנו לומר "אין לי זמן" מאשר "אין לי כוח" או חלילה "אין לי חשק
כמה שאת צודקת
ואני אומרת עכשיו בזכותך
לא בא לי!!!!!!!!