כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    "How to..."

    ארכיון

    0

    פוסט קצר וזה לא בגלל שאין לי זמן לכתוב אחד ארוך

    21 תגובות   יום שני, 28/12/09, 15:58

    יש לי עוד מספיק עבודה לקראת השיעור של יום רביעי אבל למרות שיש  עוד כמה שעות עד הערב אני לא מסוגלת יותר להסתכל על זה אפילו. יכולתי לנקות את הבית שכבר מוזנח נורא, אבל לא רק שאין לי כוח אלא גם אין לי שקט נפשי לעשות את זה כי עוד לא גמרתי להכין את השיעור. על אחת כמה וכמה אין לי שקט נפשי לצייר או לתפור. כך קורה לי כמעט כל יום: הכוח והחשק נגמרים הרבה לפני שנגמר הזמן וזה לא נשמע טוב. הרבה יותר מכובד בעולמנו לומר "אין לי זמן" מאשר "אין לי כוח" או חלילה "אין לי חשק".
    דרג את התוכן:

      תגובות (21)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        29/12/09 08:00:
      דרך אגב, טווח הזמן שאני מסוגלת להתרכז ברצף הוא קצר ביותר ולכן אני חייבת לעשות הפסקות תכופות. זו עוד סיבה שהדרך היחידה שלי לעשות משהו היא טיפין טיפין.
        29/12/09 07:28:

      צטט: toffie 2009-12-29 00:40:34

      אני נכנסת לאמוק עבודה בדקה ה-90 לא ישנה כל הלילה ואז משום מה הריכוז שלי מפליא , ומסיימת.

      אבל עד אותה נקודה מתלבטת מושכת זמן מוצאת עניין בכל מני ידידות/ידידים.. בישול ואקונומיקה... ויש ברוך השם טלויזיה, סדרות עלומות שממש אם לא אראה אותן יתמוטט העולם..

      ולכשאני מסיימת את המטלות הרגשת האושר ממש מרקיעה  שחקים..ובעודי מרחפת  אני נשבעת שמעתה והלאה אעשה כעצתך ואכין /אבדוק  את כל העבודות  טיפין טיפין  יום אחרי יום, כמובן  שלא יהיה לי לא לחץ , לא צורך בחשק, או כח או כמובן, טובות מגמדים כפויי טובה... 

      ואז מגיעה הפעם הבאה...

       

      בקטע הזה אני ממש הפוכה ממך. כשמגיע הרגע האחרון אני לא מסוגלת לעשות כלום מרוב לחץ (ולרוב מיד צצה איזו שפעת או משהו שתצדיק את זה). אני חייבת לסיים את העבודה מספיק זמן לפני כדי שאצליח בכלל לסיים אותה. אם כי אני חייבת להגיד שאני קצת משתפרת: כיוון שיש לי אסיסטנטית שמספיקה לבדוק בערך חצי מהעבודות עד יום לפני התרגלתי להשאיר את המחצית שנשארת ביום האחרון (אבל עדיין חייבת שתהיה לי שעה לפני השעור לא לעשות כלום). הסיבה שאני בכלל מצליחה לעשות את זה זה כי אני אומרת לעצמי שמקסימום פעם אחת לא אספיק ואז הלחץ יורד ואני מצליחה להתרכז. בכלל הדרך שלי לעשות משהו בכלל היא לומר לעצמי שלא נורא אם לא אעשה את זה ורק אז אני מצליחה להרגע מספיק בשביל לעשות.

       

        29/12/09 00:40:

      צטט: נומיקן 2009-12-28 20:39:58

      צטט: ד-ארט 2009-12-28 18:44:52

      צטט: toffie 2009-12-28 18:33:54

      כמה מוכר ולא חביב...אני דוחה כך את בדיקת  המבחנים  ועבודות לא אהובות אחרות ולפתע מוצאת זמן עבור שטויות.או  הכי הכי פשוט פורשת למיטה .וקמה ..והנה המבחנים והעבודות עדיין ממתינים לי.נעלמו הגמדים רבי החסד של פעם שקיוויתי שיעשו הכל במקומי..או שהם תמיד היו רק בסיפורים...זועף

      ורק הלחץ מהדחיינות גובר . עד שאין ברירה ...

      אבל האמת.. ככל שאני דוחה דברים חיוניים או חשובים , אין לי כח לכלום :לא ריכוז ולא חשק והרגשה שאני מאבדת שליטה על הסביבה ( כולל הבית... חחח ).

       בשלב הזה מנסה לעשות מעשה ולתפוס שליטה מחודשת.. אלא , שאין לי כח...  שוב .

       אז היכן הייתי?

      בדיקת מבחנים ועבודות זו עבודה שבשום זמן לא יכול להיות חשק או כוח אליה. הדרך היחידה שאפשר לדעתי להתמודד עם זה זה לעשות מכסה קטנטנה כל יום (ורצוי לעשות אותה בבית קפה). דרך אגב, השנה השגתי גמד שעושה לי חלק מהעבודה (אסיסטנטית - איזה כיף).

       

       

       

      התלמידים שלך יודעים שיש לך בלוג כזה?

      אני מהבוקיות שקודם כל עושות מה שצריך. אבל עכשיו, עכשיו, אני הולכת בעקבות החשק מתי שאני יכולה. כך שבסך הכל של החיים, אם אחיה עוד הרבה שנים, זה יתאזן. אולי, החשק והכורח.

      אני נכנסת לאמוק עבודה בדקה ה-90 לא ישנה כל הלילה ואז משום מה הריכוז שלי מפליא , ומסיימת.

      אבל עד אותה נקודה מתלבטת מושכת זמן מוצאת עניין בכל מני ידידות/ידידים.. בישול ואקונומיקה... ויש ברוך השם טלויזיה, סדרות עלומות שממש אם לא אראה אותן יתמוטט העולם..

      ולכשאני מסיימת את המטלות הרגשת האושר ממש מרקיעה  שחקים..ובעודי מרחפת  אני נשבעת שמעתה והלאה אעשה כעצתך ואכין /אבדוק  את כל העבודות  טיפין טיפין  יום אחרי יום, כמובן  שלא יהיה לי לא לחץ , לא צורך בחשק, או כח או כמובן, טובות מגמדים כפויי טובה... 

      ואז מגיעה הפעם הבאה...

       

        28/12/09 23:56:

      צטט: עליזהלה 2009-12-28 22:47:02

      ברגעים כאלו אני מתנפלת משום מה על ידידתי האקונומיקה....

      לצערי, אין לי ידידים כאלו. הידיד היחידי שלי הוא הספיידר סוליטר במחשב.

       

        28/12/09 23:55:

      צטט: אילנה ינובסקי 2009-12-28 22:05:00

      יקירתי, הוצאת לי את הדברים מפי

      אני מתנצלת כי לא ממש יפה להוציא למישהו את הדברים מהפה.קריצה

       

        28/12/09 23:53:

      צטט: נ.י.ל.י 2009-12-28 21:08:51

      כל אחד עובר את התופעה

      של אין ואין ואין

      לכן לחשוב חיובי-ישששששששששששששששששחיוך

      בעיקר אני מתחברת ל-שששששששששששש. שקט, לישון.

       

        28/12/09 22:47:
      ברגעים כאלו אני מתנפלת משום מה על ידידתי האקונומיקה....
        28/12/09 22:05:
      יקירתי, הוצאת לי את הדברים מפי
        28/12/09 21:08:

      כל אחד עובר את התופעה

      של אין ואין ואין

      לכן לחשוב חיובי-ישששששששששששששששששחיוך

        28/12/09 20:55:

      צטט: נומיקן 2009-12-28 20:39:58

      התלמידים שלך יודעים שיש לך בלוג כזה?

      אני מהבוקיות שקודם כל עושות מה שצריך. אבל עכשיו, עכשיו, אני הולכת בעקבות החשק מתי שאני יכולה. כך שבסך הכל של החיים, אם אחיה עוד הרבה שנים, זה יתאזן. אולי, החשק והכורח.

      אני ממש מקוה שהם לא, אבל אם כן אז כן, אין לי כוח לעשות חשבון לאפחד.

      אולי פעם אלמד גם אני לעשות מה שצריך ואז גם אצלי זה יתאזן. בנתיים אם יש מאבק בין הצריך לבין האינכוח לרוב האינכוח מנצח.

       

        28/12/09 20:52:

      צטט: *רונן* 2009-12-28 20:37:34

      פתחת כאן את תיבת פנדורה.....מופתע

      לי אין זמן

      אין חשק

      ואין כוח

      צוחקצוחקצוחק 

      העיקר, יש שמחה בלב?

       

        28/12/09 20:51:

      צטט: שוקולד-מריר 2009-12-28 19:52:31

      אצלי דווקא לרוב אין זמן. את החוסר חשק אני לרוב לא מרגישה...פשוט עסוקה בהתיעלות כדי להספיק יותר בזמן הקצר העומד לרשותי

      תמיד היית סופרוומן.

       

        28/12/09 20:39:

      צטט: ד-ארט 2009-12-28 18:44:52

      צטט: toffie 2009-12-28 18:33:54

      כמה מוכר ולא חביב...אני דוחה כך את בדיקת  המבחנים  ועבודות לא אהובות אחרות ולפתע מוצאת זמן עבור שטויות.או  הכי הכי פשוט פורשת למיטה .וקמה ..והנה המבחנים והעבודות עדיין ממתינים לי.נעלמו הגמדים רבי החסד של פעם שקיוויתי שיעשו הכל במקומי..או שהם תמיד היו רק בסיפורים...זועף

      ורק הלחץ מהדחיינות גובר . עד שאין ברירה ...

      אבל האמת.. ככל שאני דוחה דברים חיוניים או חשובים , אין לי כח לכלום :לא ריכוז ולא חשק והרגשה שאני מאבדת שליטה על הסביבה ( כולל הבית... חחח ).

       בשלב הזה מנסה לעשות מעשה ולתפוס שליטה מחודשת.. אלא , שאין לי כח...  שוב .

       אז היכן הייתי?

      בדיקת מבחנים ועבודות זו עבודה שבשום זמן לא יכול להיות חשק או כוח אליה. הדרך היחידה שאפשר לדעתי להתמודד עם זה זה לעשות מכסה קטנטנה כל יום (ורצוי לעשות אותה בבית קפה). דרך אגב, השנה השגתי גמד שעושה לי חלק מהעבודה (אסיסטנטית - איזה כיף).

       

       

       

      התלמידים שלך יודעים שיש לך בלוג כזה?

      אני מהבוקיות שקודם כל עושות מה שצריך. אבל עכשיו, עכשיו, אני הולכת בעקבות החשק מתי שאני יכולה. כך שבסך הכל של החיים, אם אחיה עוד הרבה שנים, זה יתאזן. אולי, החשק והכורח.

        28/12/09 20:37:

      פתחת כאן את תיבת פנדורה.....מופתע

      לי אין זמן

      אין חשק

      ואין כוח

      צוחקצוחקצוחק 

        28/12/09 19:52:
      אצלי דווקא לרוב אין זמן. את החוסר חשק אני לרוב לא מרגישה...פשוט עסוקה בהתיעלות כדי להספיק יותר בזמן הקצר העומד לרשותי
        28/12/09 18:44:

      צטט: toffie 2009-12-28 18:33:54

      כמה מוכר ולא חביב...אני דוחה כך את בדיקת  המבחנים  ועבודות לא אהובות אחרות ולפתע מוצאת זמן עבור שטויות.או  הכי הכי פשוט פורשת למיטה .וקמה ..והנה המבחנים והעבודות עדיין ממתינים לי.נעלמו הגמדים רבי החסד של פעם שקיוויתי שיעשו הכל במקומי..או שהם תמיד היו רק בסיפורים...זועף

      ורק הלחץ מהדחיינות גובר . עד שאין ברירה ...

      אבל האמת.. ככל שאני דוחה דברים חיוניים או חשובים , אין לי כח לכלום :לא ריכוז ולא חשק והרגשה שאני מאבדת שליטה על הסביבה ( כולל הבית... חחח ).

       בשלב הזה מנסה לעשות מעשה ולתפוס שליטה מחודשת.. אלא , שאין לי כח...  שוב .

       אז היכן הייתי?

      בדיקת מבחנים ועבודות זו עבודה שבשום זמן לא יכול להיות חשק או כוח אליה. הדרך היחידה שאפשר לדעתי להתמודד עם זה זה לעשות מכסה קטנטנה כל יום (ורצוי לעשות אותה בבית קפה). דרך אגב, השנה השגתי גמד שעושה לי חלק מהעבודה (אסיסטנטית - איזה כיף).

       

        28/12/09 18:33:

      כמה מוכר ולא חביב...אני דוחה כך את בדיקת  המבחנים  ועבודות לא אהובות אחרות ולפתע מוצאת זמן עבור שטויות.או  הכי הכי פשוט פורשת למיטה .וקמה ..והנה המבחנים והעבודות עדיין ממתינים לי.נעלמו הגמדים רבי החסד של פעם שקיוויתי שיעשו הכל במקומי..או שהם תמיד היו רק בסיפורים...זועף

      ורק הלחץ מהדחיינות גובר . עד שאין ברירה ...

      אבל האמת.. ככל שאני דוחה דברים חיוניים או חשובים , אין לי כח לכלום :לא ריכוז ולא חשק והרגשה שאני מאבדת שליטה על הסביבה ( כולל הבית... חחח ).

       בשלב הזה מנסה לעשות מעשה ולתפוס שליטה מחודשת.. אלא , שאין לי כח...  שוב .

       אז היכן הייתי?

        28/12/09 17:46:

      צטט: דניאלה סגל 2009-12-28 17:43:54

      אין לי זמן אין לי כוח אין לי חשק

      מעניין מה כן יש

      יש לך אהבה והיא תנצח.

       

        28/12/09 17:43:

      אין לי זמן אין לי כוח אין לי חשק

      מעניין מה כן יש

        28/12/09 17:39:

      צטט: אור2009 2009-12-28 17:28:15


      הרבה יותר מכובד בעולמנו לומר "אין לי זמן" מאשר "אין לי כוח" או חלילה "אין לי חשק

      כמה שאת צודקת

      ואני אומרת עכשיו בזכותך

      לא בא לי!!!!!!!!

      גם לי לא בא, ממש לא בא לי.

       

        28/12/09 17:28:


      הרבה יותר מכובד בעולמנו לומר "אין לי זמן" מאשר "אין לי כוח" או חלילה "אין לי חשק

      כמה שאת צודקת

      ואני אומרת עכשיו בזכותך

      לא בא לי!!!!!!!!

      פרופיל

      ד-ארט
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין