כמעט פתחתי בקלישאה – לא קלים חייו של המבקר. האמת, אין על מה להתלונן. אני מוקף הררי מוסיקה, עיני נפקחות ונעצמות למשמע צלילים. לא קלים אולי, אפילו מתסכלים מסיבה פרקטית פשוטה: מאות ואולי אלפי דיסקים מרגשים מרגישים תחושת בדידות נוראה, כי כבר שנים לא פתחו אותם, ומגיע להם שיפתחו אותם, שיקשיבו לצליליהם, אך הם נשארים שם תקועים על המדף ללא גואל.
ביקורת מוסיקה והקשר ל"העולם שצייר דוד ד'אור"
|