כותרות TheMarker >
    ';

    velvet underground - ארכיון הבלוג הישן

    זה הארכיון של הבלוג הישן

    אצבעות שחורות 22.12.6, חלק ב‘

    0 תגובות   יום שבת, 23/12/06, 07:22

    פנינה רונזבלום (ידיעות מעריב) מכסה את כל האופציות בפרשת הדצים:
    "אני המומה לשמוע שזה סופי, למרות שתמיד היו שמועות. כל הזמן הייתי בטוחה שהם יזדקנו יחד, אבל אולי הם יחזרו"
    למה, למה היא לא ח"כית? הרי מדובר בכישרון טבעי.

    תאיר
    למתי גולן (תיתק שורת): רצח הוא חלק מהחיים? שולחים ילדים לבית ספר והם לא חוזרים מכל מיני סיבות? סלח לי, באמת.

    לא יודעת אם "גילויים חדשים בפרשה" (שער המוסף לשבת, ידיעות)  זו ההגדרה המתאימה לראיון עם אולגה, אשת רומן זדורוב ועם אחותו בת ה-14. כלומר אני יודעת, זה לא.
    בנוסף, לראיין ילדה בת 14 על אחיה החשוד ברצח זה קצת לעבור את הגבול.
    הכתבה הראויה היא במוסף שבת של מעריב (עמיר רפפורט ויובל לידור) שביקרו בקצרין וגבו עדויות מעשרות אנשים, לדבריהם. הם מקשרים בין ההודאה הזו, של זדורוב, לבין הודאתו של סולימאן אל-עביד הכלוא על רצח חנית קיקוס שפורסם בפסח האחרון.
    מהסיפור המרתק שלהם עולה שעדותו של אחד מתושבי המקום, על שלושה נערים שלקח טרמפ כחצי שעה אחרי הרצח אמנם ידועה למשטרה, שלא הצליחה לאתר את הנערים.
    אני מקווה שהחוקרים קראו את הכתבה.

    ח"ח ליעל רשף על איור הסופגניות האולמרטיות המצחיק להפליא (לטור של י. גפן

    ועדיין במ. לשבת (ידיעות): כיף לקרוא את וגם להסתכל על הכותרת הבאה (ואני מביאה אותה כפי שהיא מופיעה בעיתון, רק תוסיפו לכך את העובדה שהפונט גדל בכל שורה ושכל הכותרת נראית כפירמידה:
    "אני אישה,
    אני בלונדינית,
    אני נראית טוב.
    זה מפריע למישהו?"
    (הנושא? אה, איריס אברהם, המתמודדת על ראשות העיר גבעתיים)

    הזהרתי שמגפת דורה תשתלט על העיתונות, נכון? קודם היה זה מקוראשון והיום ידיעות כלכלה (יניב חלילי),בכתבה די משעשעת. אתמול, אגב, חככתי בדעתי אם לקנות בובת דורה לילדה בת 3, אבל הפסקתי לחכוך כשראיתי שהבובה עולה 70 שקל במבצע. אלוהים, איך אתם מסתדרים?

     כן, ברור שקראתי את הראיון עם רמי הויברגר ב7 ימים (חן שליטא). למה עכשיו? כי בשבוע הבא עולה סרט בכיכובו, "מכתבים לאמריקה". כנהוג במקרים כאלו, יחצני הסרטים משתדלים לשווק את הכוכבים שלהם לעיתון הגדול ביותר, וברור שהויברגר הוא סחורה חמה. עכשיו, הסרט מוזכר אמנם במשנה, אבל בכתבה עצמה, ממש בכמה מילים, לא יותר, והתמונה מהסרט, צילום היח"צ נמצא בעמוד האחרון. כך שרוב הסיכויים שהיחצנים לא מרוצים. מצד שני, הם לא יכולים להגיד דבר, מאחר שקיבלו כתבה במוסף הכי גדול שרק אפשר.
    ואיך הראיון? מעניין, שהרי יש לו להויברגר מה לומר, ובעיקר הקטע על הגיוס שלו, כמטופל טלוויזיוני, למשל, למאבק הפסיכולוגים נגד הרפורמה בנושא. למה גויס? נו, זה ברור, לא צריך להסביר. אבל המשפט האחרון הוא ההורס: מתברר שהוא סיפר לאסי דיין שהרטייה של אביו נמכרה במכירה פומבית ב-12.5 אלף דולר, ואז אסי ענה לו: "אבל מי יקנה את זה, זה הרי היה מפריש כל הזמן". מסוג המשפטים שאין סיכוי שאשכח אותם כל חיי. תמיד אפשר לסמוך על א. דיין.

    7 לילות
    עיצוב הכתבה "מבוסס על סיפור אמיתי", על הגניבות הספרתיות, הפך אותה ללא קריאה. למה? בגלל ריבוי המסגרות הקטנות המתייחסות לסופרים החשודים, המשובצות בטקסט באופן שהפך אותה ללוח שחמט, וקוטע את הטורים לפיסות פיסות. 

    מעניין אם אורלי ויובל גאים בראיון (רונה קופרבוים) של הילד, אלישע (בן 18!) ולהקתו, גוט נו שיים. איך להגיד את זה בעדינות, כבר נקראו פה ראיונות קצת יותר בשריים עם רוקרים. ולתשומת לב מתעבי הג'קו: הוא לא מתגייס. כן כן, רק שתדעו, לפני שתזמינו אותו להופעה בהיכל התרבות של עפולה.

    הארץ
    אודיש יוצא לחופשה. רגע, זה לא תואם פה עם ההנהלה, אני מבקשת.
    מה, לא מביאים לך מחליף? כי יש עיתונים שעושים את זה.
    בעניין ה"מתקדמים זריז", זה סלנג צבאי כזה, לא הייתי אומרת חדש.
    ובעניין הקרימינולוגית: נו, מה אכפת לנו, שתכתוב את הדוחות המשטרתיים כרצונה, ככה עובדים שם, לא קשור אלינו, אנחנו פה, כולנו רהוטים לפחות כמו הטוקבקיסטים של ביבי.

    כה משונות הן דעותיה השמרניות של מרים סטופארד (משהו כמו נשים צריכים לשמור על עצמן למען נכדיהן). תמיד העדפתי את ד"ר ספוק.

    "להוצאות אין אבא" במארקרוויק אמנם עוסקת בכמה עולה ללדת לבד (טלי חרותי-סובר), אלא שאני מזועזעת מכך שגברים שהפכו לאבות אחרי בילוי של לילה אחד וכלל לא נשאלו אם הם רוצים להפוך לכאלו מחויבים במקרים רבים לשלם מזונות. כלומר מבחינתי זו חוצפה שאין כמוה של נשים, הייתי אומרת אפילו סחטנות. ברור שהגבר, מצדו, צריך לדאוג שלא להשאיר את זרעו במקום שאינו רוצה שיישאר, אבל אם אכן כל זה קרה, ומישהי מתעקשת ללדת לבד, מאיפה הזכות המוסרית לבקש ממישהו להשתתף בכך? 

    עכשיו תורו של רני רהב להתיז על גבי גזית (כן, צג קרא ראשון), שהיה לו מה להגיד בתחילת השבוע על עיתונאים שמתעניינים בקוקטיילים. הבעיה היא שרהב לא בדיוק משכנע בטיעונים שלו: לחזור על כך שגזית חושב שהוא מאמא תרזה כמאה פעם בראיון כנימוק מרכזי זה קצת מטריד, ואף חוזר על עצמו. או לומר שהוא לא מגיע לקוקטיילים כי יש לו פחד קהל? באמת. 

    סופשבוע
    קראתי בדקדקנות מרובה את כל מרואייניה של ורד קלנר על העדכניות, והמסקנה העגומה שלי היא כזו: הכל עניין של גיל, אין מה לעשות, ואני לא שיפוטית כאן, אלא מתארת עובדות. אפשר להיות עדכניים בגיל 20 ומשהו, כשהעיסוק בהתעדכנות גוזל את חלק הארי של החיים, אבל כל המרואיינים הודו למעשה, שהם מאושרים מכך שהגיעו לרגע בו יכלו לפרוש ממירוץ העדכנת החוגרת, ולעסוק בנדנוד הילדים ובהתרווחות על הספסל האורטופדי.
    כשלעצמי, אני מצליחה להתעדכן רק באחוזונים צרים של הקיום לצערי, ולגמרי יכולה לשמוע את עצמי שומעת על מאיה ערד בפעם הראשונה בנסיבות מביכות במיוחד, או לשאול מהו נוסח החצאית המקובל כיום בהיכלי האופנה. ועל הסקיני (שמככב גם בשער מעריב עסקים, למרבה החרדה) ויתרתי, כמו שכבר כתבתי, לא מטעמי נבצרות חיטובית אלא מטעמי טעם אישי נרכש. 

    בעניין כתבת החלב (שרה ליבוביץ-דר) קראתי רק קטעים, ולא הצלחתי להבין: למה בריחת סידן זו המצאה ישראלית לדעת ד"ר אבני? כי נשים לא אוכלות פטרוזיליה וחסה וטחינה?
    אגב, קובי קלמנוביץ ניסה לצלם אותו עם חלב על השפתיים, כמו הפרסומות המפורסמות של סלבז לחלב באמריקה, אלא שהחלב המצולם נראה יותר כמו סיד, ולא כמו חלב. ככה זה כשמנסים לעשות כמו -.

    פירמה
    מאוד אלגנטי ונועז השער השחור והריק של גיליון דצמבר, כשלמטה רק כותרת קופצנית צהובה, "הייפ!".

    נמרוד קמר כתב על חייו כמדביר וירוסים בקרב בנות העיר (במחשב, להירגע). מצחיק וכואב גם יחד. חוץ מזה קראתי שאפשר להישאר בלי אנטי וירוס, ורק להיות זהירים, לא? אם תעלה את הקטע לאתרך, אלנקק. וואלה.

    דווקא קרוקס ענקית ורודה מעטרת את הכפולה הראשונה של פרויקט ההייפ ואני שואלת, למה? לא שבענו קרוקס ב-2006? לא מגיע לנו חופש מהן, לנצח? הפיל הוורוד הזה הוא סטירת לחי בפרצופם של כל מי שראו, נהנו, סבלו ודידו איתו במשך קיץ שלם. לא הגיע הזמן להיפרד, אבל במחווה קצת יותר קטנה?

    ולכתבת הגרפולוגים של מתן שירם. המטרה הייתה ברורה כששירם יצא לדרך: להפריך מכל וכל את הגרפולוגיה, ולהוכיח שמדובר בהבל הבלים. רבים מהגרפולוגים סירבו להיענות לפניות. אני לא יודעת למה, או איך הוצגו להם את הדברים. כמו בכל מקצוע, גם כאן יש טובים יותר וטובים פחות, ואני לא באה להגן על כל אומת הגרפולוגים. רק על אלו שאני מכירה אישית.

    לפני שנים רבות הלכתי לאבחון, מטעם עצמי, במכון נפתלי. לא היה לי שמץ של מושג מה אני רוצה לעשות בחיי, וד"ר נפתלי אמר לי שאני צריכה לערוך. לא ידעתי מה זה לערוך, אני נשבעת. נזכרתי בזה שנים מאוחר יותר, כשכבר הייתי עורכת.

    והמקרה שני, עם אחד מסרבניכם, אילון בן-יוסף. לפני כמה שנים ראיינתי אותו לרייטינג. הוא באמת לא אוהב להתראיין, וכמדומני שהוא לא התראיין מאז. לפני שהתחלנו לדבר נתתי לו את כתב ידי. הוא לא ידע של מי כתב היד, ולא ביקש שום פרט מזהה. כולל לא מין הכותב. בנוסף, הוא לא הכיר אותי, מעולם לא נפגשנו קודם. ישב בן-יוסף מולי, ובאופן ספונטני, בלי להתכונן, נשא נאום (היו שם כאלף מילה) שתיארו אותי באופן מדוקדק. כן, היו מחמאות, אבל היה גם תיאור של המוני פרטים וניתוחים שלא ייאמנו, חלקם כואבים למדי.
    זהו, חומר למחשבה. הכתבה שהתקבלה, ושירם טוען שנדגמו עשרות כתבי יד, מוכיחה את הנחת היסוד עמה יצא לדרך. אני מציעה להיות קצת פחות ספקנים.

    בלוגלנד
    לחצ ח. יורק אש, ובצדק, על הידיעה התמוהה בנרג', ידיעת קומוני-קט (הברקה, לא להחמיצ, כמו גם לא את קומוני-כת של ל"ח). מאחר שגם אני קיבלתי את ההודעה מהילד (או ממפעיליו), הוא כנראה עשה עבודה טובה, ולא פסח על שום בדל עיתונאי ואם בישראל.

    יאירוה מטיף לטוקבקיסט שלו הכותב "רשמת" במקום "כתבת". לא יעזור לך יאיר, כל בני ה-20 שפגשתי אומרים "רשמתי" "לרשום" וגו'. קרבאבוד.

    לפני פיזור
    היה ארוך.

    vlvtunderground@gmail.com 

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      velvet underground 2
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין