כותרות TheMarker >
    ';

    velvet underground - ארכיון הבלוג הישן

    זה הארכיון של הבלוג הישן

    אצבעות שחורות 26.1.7

    0 תגובות   יום שבת, 27/1/07, 01:47

    מוסף שבת של מעריב והמוסף לשבת של ידיעות הלכו בשער על אלמנט מסגרת הזכוכית השבורה של הצילום הממלכתי של משה קצב. נו, סמלי כזה, ברור. בטח עורכיהם התפלצו כשראו את הדמיון מאחר שהיו משוכנעים ודאי שזה רעיון ייחודי שלהם. בעוד השער של ידיעות אנמי ומינורי, מסומן, כשבצדו עוד טקסט מזועזע, הפעם של מאיר שלו, במעריב השקיע הצלם יהודה לחיאני בזכוכית שבורה לתלפיות. מה שיפה באופן השבירה שלה זה שהזכוכית עדיין במקומה, כלומר היא לא שבורה לחתיכות, אלא סדוקה. נגיעה אחת קטנה והכל מתפורר ומתרסק, אבל בינתיים מדובר רק בסדקים משמעותיים. לא יודעת באיזו טכניקת שבירה השתמש לחיאני, אבל התוצאה אפקטיבית ודרמטית מאוד.
    למרות הסדקים המאיימים, הכותרת של מעריב בשער היא "כבוד הנשיא". על פניו אפשר לומר, כותרת שחוקה וגו', אבל כשהיא ניצבת יחד עם הצילום ברור שכבוד הנשיא, כמו הזכוכית המגינה על התמונה שלו כבר לא קיימים. בידיעות הכותרת היא "הנאשם מס' 1" - הגיונית, סבירה ונכונה. לא הברקה גדולה, אבל בסדר.

    גם ארץ נהדרת הצטיינה אמש בנאום הנשיא, כולל הגילה הישנה בצד עם רטייה אדומה על עיניה.  

    פרומו
    העובדה שענת גורן בהריון לא אומרת שמותר להיכנס לה לשחלות ולתהות למה התמהמה הבחורה בת ה-33 עד היום. מה זה עניינכם? מספיקה לה אמא היסטרית אחת.

    סופשבוע
    כמעט קופי גיליון השבוע שעבר. תיהנו.
    בהמשך לדיווח שלי מתחילת השבוע על כך שקברניטי השינוי עולצים ומאושרים הגיע עדכון מהקרליבכיה המדבר דווקא על זעזוע עמוק בקומות המסד. 

    7 ימים
    השתדלות נוספת בעניין השער של האסדים לא הייתה יכולה להזיק. כלומר מונטאז' מגורעין וסתמי של השניים זה ממש לא. 

    7 לילות
    ולהפך - צל"ש לשער של רמי זרנגר - יובל סמו בקופסת גפרורים. הייתי פותחת קצת את הקופסה, כדי שיראו יותר יובל, אבל לא נורא. גם כך זה נחמד. 

    מוסף הארץ
    סייד קשוע נוסע לתל אביב ושומע בדרך ולווט אנדרגראונד.

    התחלתי לקרוא בעניין את הכתבה על הצלם נפתלי אופנהיים וצילומי העירום שלו את הילדים בקיבוצים. אבל אחרי כמה פסקאות עוברת דליה קרפל לתאר את חייו ורק בסוף הכתבה יש חזרה קצרה לנושא. כלומר, למרות המשנה והפתיח המבטיח הכל  נשאר על פני השטח, בלי להעמיק בשום דבר כמעט. 

    אפעס מבקר את סופשבוע החדש (הריבוע הימני התחתון). מצחיק ומדויק.  

    גאידמק
    גם אודיש במשחק מלים וגם אביב לביא בסביבת עבודה (דיוקן) מתייחסים לראיון של הגביר בתיקתק שורת. אבל בעוד אביב חושב שגאידמק התגאה בו בעושרו המופלג, טוען אודיש שזה ממש לא נכון, ושמה שמעניין את ג' זה הפרסום. חבל שלא צפיתי כדי שאוכל לשפוט. 

    G
    בכתבה של ורד שרון-ריבלין על יועצי ניהול משברים אומר יובל ארד: "היום כל זב ומצורע יש לו אתר אינטרנט, בלוג, טוקבקים".
    ואני מוסיפה, וכל פודל מכונם הופך יועץ לניהול משברים, כלומר למנקה הפרשותיו של לקוח שסרח.

    ושותפו, ליאור חורב: "עיתונאי הוא גורם נרקיסיסטי שמעדיף את התועלת של עצמו".
    ואתה ודאי מעדיף תועלת של אחרים מאשר את תועלתך, נכון?

    פר-סו-מות
    שלח סמס לאשתו והתאבד. האם זו סיבה לוותר על פרסומות לסמס? להפך! (הלשין: חרמון).
    שימו לב לתגובת המטופשות של המקורבים, כולל מנהל המוסד בו מרצה האישה: "מדובר באישה שמעולם לא היה סימן אצלה שיש בעיה כלשהי במשפחה".

    מה זה "מה נותן הכי הרבה כיף לשקל"?
    מפרש/ת המשפט ת/יזכה במפתח זהב.

    לחם עבודה

    יצחק נוי (עוד מישהו זוכר אותו מהתוכנית לאם ולילד?) הודח מעריכת השעה הבינלאומית ויצא לחופשת מחאה. מתארגנת עצומה להחזרתו. אפשר לשלוח את חתימתכם ל- return.yitzaknoy@yahoo.com

    יאיר רוה יגיש ארבע פינות קולנוע בתוכנית הבוקר המתחדשת של קשת במהלך פברואר, בהן ידבר על האוסקר הממשמש. ומה הלאה? עוד לא ברור. הפקת תוכנית הבוקר עברה לקסטינה הפקות, החברה של אמנון רבי

    כוכבני לחם עבודה שלא מצאו את מבוקשם ורוצים פרסום חוזר מוזמנים לבקש. 

    גם Time inc בקיצוצים דרמטיים:
    Time Inc. is eliminating nearly 300 jobs as it continues to revamp its huge portfolio of magazines such as Time, People and Sports Illustrated in an effort to adapt as readers and advertisers move
    to the Internet
    אז מה שלום השמועות על מותו של הפרינט?

    הסנדוויצ'ים של משמרות הערב בהארץ יוחלפו, מדווחים הלוחצים (שאכלו גם בכנס הרצליה). במעריב אין סנדוויצ'ים.

    נתן זהבי מפרסם מזגנים (עיתון תל-אביב, 32). כנראה הוא באמת עצבני, אבל רגע, מה יקרה אם תתגלה איזו שחיתות נוראית בחברה שהוא מפרסם? 

    טרגדיית מיילים
    שהגיעו ליעד הלא נכון באוניברסיטת נורת' קרוליינה.

    תרבות 
    לבטיפול האמריקאית יש כבר דף ב-imdb. כבוד. 

    ניסוי מעניין: הגולשים יראיינו את הרלן קובן.

    מח' הגהה
    הארץ, השבוע, ע' 11, כיתוב תמונה:
    "אנדרטה יהודית שהושחטה בדורטמונד שבגרמניה"

    טוקבק
    ג. מיכאל:
    לעיתון שמוותר על הנכס החשוב ביותר שיש לו אין זכות קיום. בוסי היה ועודו נפלא. איך ניתן להסביר את היעלמותו? גם לוקחים כסף וגם מוותרים על בוסי? ומדוע איננו זכאים להסבר כלשהו? הייתי מכריז על חרם צרכנים אך בעוונותיי אני חתום על הארץ. עמוס שולח לי את העיר בלי לשאול. אינני מתפעל מהעיתון החדש. מתחילים בעשרות עמודי פרסום. פעם מתחילים בעמוד 29, שבוע אחרי זה בעמוד 33. במקום ללמוד מבעלי נסיון ויתרו על הא‘ ב‘. אין תוכן עניינים ברור. אין מדור מכתבים.
    יצאתם עם עיתון חדש. לעורך אין מה לאמר? מה שונה, למה שונה. מה האני מאמין. נאדה. בלי עלי מוהר ובלי בוסי. מה אפשר לצפות מאנשים ששכחו את אלתרמן, התל-אביבי הכה חשוב. העיקר שיש אלפי מילים חסרות כל תוכן. שבט הבאצ‘ו: לא שבט ולא נעליים. ניימדרופינג ? מישהו שלא שמעתי עליו מספר לנו שהוא חבר של הבן של נעמי שמר. את מי זה מעניין? קראתי פעם, קראתי פעם שנייה. צר לי, דרכנו נפרדו. הגרפיקה? אולי נתרגל אך בינתיים היא סתם קופצנית ומעצבנת. מה שנותר איפוא הם געגועים להעיר של פעם: מוהר, השער האחורי. ואם הם אלה שוויתרו על בוסי ולא להיפך אז כנראה שבאמת אין להם מושג.
     

    לילי, דווקא הספדתי את ציפורה בזמן אמת (ואז באמת אף אחד לא שם לב), וכמו שתראי בלינק שם היא כבר הוספדה קודם לכן. להספיד את ציפורה זה כל כך לפני שנתיים ago.

    עמיר פרץ שלנו הוא פריק של טוקבקים? זה מה שעולה מהכתבה של אמיר אורן על אשכנזי.
    ציטוט למאותגרי לינקוק:
    הגבול שבין פוליטיקה לממלכתיות אינו ברור אצל פרץ. הוא צרכן כפייתי של כתבות באתרי אינטרנט ובמיוחד של התגובות שבזנבן, הטוקבקים. הוא מתרשם מאוד מתגובות אלה, אמיתיות או בדויות, ולהוט להשתתף במשחק. כך צץ בלשכתו רעיון מקורי - לא ליירוט קסאמים, אלא להפעלת סוללה של חיילות בשירות חובה לייצר "טוקבקים" מוסווים מטעם שר הביטחון. רק בהתערבות עוזרים שמרניים יותר, שהזדעזעו מהרעיון, נגנזה ההצעה.

    העיר, Rewind
    ליאור שליין
    הלא מתראיין הגיע למערכת העיר בשבוע שעבר, לקראת סגירת הגיליון כדי לבחור תמונות לשער. על פי דעת נרג', גם לעבור על הטקסט. המעורבים מכחישים. מה שכן, זה קורה מדי פעם, שטאלנטים לחוצים מגיעים לבחור תמונות. אבל שליין? מה זה משנה מאיזה כיוון יצולמו התלתלים?

    לפני פיזור
    שאל אותי לפני שבוע טשרניחובסקי 6 בטוקבק מה פתאום הילארי קלינטון, עדיף ברק אובמה. ואני עונה: עם ברק אני מוכנה - אה, כל מה שירצה - אבל הילארי, היא הנשיאה הבאה מבחינתי. אם לא בארץ, לפחות שבארה"ב תהיה נשיאה ראשונה. אם כי יותר מאשמח אם ישראל תקדים. 

    נוספו עוד כמה מפתחות למארקרקפה (עיינו בסוף הפוסט) - למשתוקקים.
    מאחר שאני מבלה זמן רב בשליחת המפתחות, שכפולם ובדיקת הזיזים, אני חוזרת ומבקשת: רק כינוי, תתרכזו לרגע.

    vlvtunderground@gmail.com

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      velvet underground 2
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין