כותרות TheMarker >
    ';

    ינשופה לשעבר

    מחשבות שחשבתי בלילה והחזיקו מעמד עד הבוקר..
    הפוסטים הטובים הם לא בהכרח האחרונים, תרגישו חופשי לדפדף ולהגיב גם אחורה..

    fnv tpar kv,jct?

    8 תגובות   יום שלישי, 29/12/09, 02:22

    לא יודעת מה לעדות עם החיים האלה. דווקא מתאימה שגיאת ההקלדה הזאת.הולכת יפה עם קול מצונן של אחרי התקפת בכי.

     

    איך אפשר לאהוב רגעים אבל לשנוא חיים? הא?

     

    בא לי לברוח מהכל, להצטרף לאיזה שבט נידח בניגריה, אבל לא - גם זה לא.

     

    גם שם יש מירוץ, לא הולכים לקניון - אבל כן הולכים לבאר. כל יום מחדש.

     

    ואין שם משכורת - אבל לא תמיד יורד גשם.

     

    נמאס לי שצריך.

     

    נמאס לי לקחת אחריות

     

    נמאס לי להיות לבד.

     

    בא לי לזרוק את כל מה שיש לי אבל ברור לי שלא יהיה לי כח להתחיל מחדש.

     

    החיים האלה הורגים אותי. לא מבינה.

     

    איך אפשר לדעת הכל ולא להבין כלום?

     

    למה אין בי אמונה? הלוואי ויכולתי להתלות בבורא עולם.

     

    הראיה הנכוחה המקוללת הזאת.

     

    ערימות הספרים המזדיינים שבלעתי בשלושה עשורים... למה הם טובים?

     

    כוס אמק. כ"כ הרבה מילים אני מכירה וכ"כ מעט תוכן אני מצליחה לשים בהן.

     

    ורגשות. מה זה הרגשות הזה? מי הדפוק שהמציא את זה?

     

    ו"המוכרחים להיות שמח" הזה גם כן.

     

    ברגעים אחרים אני הראשונה לומר שאפשר וצריך לקחת את הבעסה בסבבה.

     

    ברגע הזה הבעסה עושה ממני עיסה.

     

    הנה  -הנחתום מעיד על עיסתו, אבל באף מתעקם.

     

    ערימה של כלום בתיבול דמעות.

    אני באמת אוהבת מלוח. 

     

    ומה זה הביחד הזה שאנשים מדברים עליו?

     

    מי באמת מכיר אותי? אפילו אני לא מכירה אותי.

     

     

    לך תבנה מדינה.

     

     

     

     

    ואז נפלתי על זה : http://www.youtube.com/watch?v=ji5_MqicxSo

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (8)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        30/12/09 13:25:

      "לך תבנה מדינה"

       

      אני בניתי בית. זה נחשב?.... 

        30/12/09 00:00:

      צטט: guy7373 2009-12-29 18:11:48

      צטט: נוכלת ושמה סוזאן 2009-12-29 16:43:51

       טוב, תרגמתי את הכותרת שלך, וזה מה שאמרת, בעצם:

      כמה אפשר לה, חבא?

      אני מציעה כמה אפשרויות אליהן התכוונה המשוררת:

      1. כמה אפשר להתחבא? (הפסיק, כמילה חסרה)

      2. כמה אפשר לא, חווה? (הכותבת מנסה לשאול דמות אלמונית בשם חווה, אך עושה זאת בשגיעות חטיב)

      3.אבח לה, אפשר כמה? (הכותבת שואלת את מ"אבח לה", [קרוב משפחה של אללה], וכיאה לקדושתו של האחרון היא משתמשת בפרקטיקה הסודית של בלבול מילים ואותיות).

      בין הזוכים תוגרל ליאור רועי אחת.

      ומגבת.

       

      ת' זה , במקלדת

      אבל יצא לך יפה...

       

      זכית בליאור רועי ובמגבת!

       

      [ליאור: "בלי פאניקה"!]

       

      חיוך

       

        29/12/09 19:26:


      אז ככה:

      את המדינה כבר בנו עבורך, הסירי דאגה, אין מה לרוץ

      ומשהו אחד קטן, וואלה הקטן, ושמח - ישנה לך את כל הפוסט הזה. אחד

      כוכב ייראה אווילי כאן

       

        29/12/09 18:11:

      צטט: נוכלת ושמה סוזאן 2009-12-29 16:43:51

       טוב, תרגמתי את הכותרת שלך, וזה מה שאמרת, בעצם:

      כמה אפשר לה, חבא?

      אני מציעה כמה אפשרויות אליהן התכוונה המשוררת:

      1. כמה אפשר להתחבא? (הפסיק, כמילה חסרה)

      2. כמה אפשר לא, חווה? (הכותבת מנסה לשאול דמות אלמונית בשם חווה, אך עושה זאת בשגיעות חטיב)

      3.אבח לה, אפשר כמה? (הכותבת שואלת את מ"אבח לה", [קרוב משפחה של אללה], וכיאה לקדושתו של האחרון היא משתמשת בפרקטיקה הסודית של בלבול מילים ואותיות).

      בין הזוכים תוגרל ליאור רועי אחת.

      ומגבת.

       

      ת' זה , במקלדת

      אבל יצא לך יפה...

       

        29/12/09 16:46:

      צטט: נוכלת ושמה סוזאן 2009-12-29 16:43:51

       טוב, תרגמתי את הכותרת שלך, וזה מה שאמרת, בעצם:

      כמה אפשר לה, חבא?

      אני מציעה כמה אפשרויות אליהן התכוונה המשוררת:

      1. כמה אפשר להתחבא? (הפסיק, כמילה חסרה)

      2. כמה אפשר לא, חווה? (הכותבת מנסה לשאול דמות אלמונית בשם חווה, אך עושה זאת בשגיעות חטיב)

      3.אבח לה, אפשר כמה? (הכותבת שואלת את מ"אבח לה", [קרוב משפחה של אללה], וכיאה לקדושתו של האחרון היא משתמשת בפרקטיקה הסודית של בלבול מילים ואותיות).

      בין הזוכים תוגרל ליאור רועי אחת.

      ומגבת.

       

       

       עכשיו הבנתי!

       

      ולכותבת:  "הדמעות של היום הן הדבש של מחר"

      תזכרי!

        29/12/09 16:43:

       טוב, תרגמתי את הכותרת שלך, וזה מה שאמרת, בעצם:

      כמה אפשר לה, חבא?

      אני מציעה כמה אפשרויות אליהן התכוונה המשוררת:

      1. כמה אפשר להתחבא? (הפסיק, כמילה חסרה)

      2. כמה אפשר לא, חווה? (הכותבת מנסה לשאול דמות אלמונית בשם חווה, אך עושה זאת בשגיעות חטיב)

      3.אבח לה, אפשר כמה? (הכותבת שואלת את מ"אבח לה", [קרוב משפחה של אללה], וכיאה לקדושתו של האחרון היא משתמשת בפרקטיקה הסודית של בלבול מילים ואותיות).

      בין הזוכים תוגרל ליאור רועי אחת.

      ומגבת.

       

        29/12/09 12:33:


      לי יש בירה במיוחד בשבילך!

      ואל תפלי על רנדי, עוד מקרה של סרטן הלבלב שניצח במערכה אבל הפסיד במלחמה...

       

       

        29/12/09 02:52:

      :-/

      יש לי חיבוק בשבילך

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      ליאור רועי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין