כותרות TheMarker >
    ';

    velvet underground - ארכיון הבלוג הישן

    זה הארכיון של הבלוג הישן

    אצבעות שחורות 23.2.7

    0 תגובות   יום שבת, 24/2/07, 02:12

    סופשבוע
    קולח ומרתק המונולוג של רינה חבר (שרי מקובר-בליקוב), אבל איך זה שההבדל בין גרסאות האם והצבא כל כך גדול?
    בכל מקרה שווה היה גם לדבר עם כל הנפשות הפועלות שחבר מזכירה, כדי לקבל תמונה קצת יותר מאוזנת.

    למה הסיפור על נביו אבבה (מרב בטיטו-פריד) צריך להיות תחת "חד פעמי/אישי, ייחודי, היסטורי" - מה הקשר בין חמש המילים האלו?

    ולידיעת העורכים: גם כתביכם מבואסים מהתגיות המלוות את הכתבות.

    מוסף הארץ
    בסופה של קריאה, אני בצד של ירון זליכה. אבל, מסגרת התגובות הכחולה בע' 32 עומדת לה תלושה ולא ברורה. כלומר, על כל פרשה המוזכרת בכתבה צריך לכאורה לדפדף אליה כדי לראות מה אמר הגורם המדובר.
    אופציה א': תקצירון בתוכה כדי להזכיר במה דברים אמורים: עומרי שרון על… האחים עופר על…. אופציה ב': לערוך את התגובות לתוך הטקסט.
    אהבתי את הפורטרט של זליכה בשער (ינאי יחיאל), אבל אני חייבת להביא כאן את דבריו של במאי וצלם אחד: "אני מתייחס בחשדנות לאנשים המצטלמים עם היד על הפנים. בין אם היד על הפה, בין אם מתחת לסנטר, ובכלל, אז תחשבי על זה כשאת מתלהבת מזליכה". 

    MarkerWeek
    ח"ח לעיצוב הכפולה הראשונה של הראיון עם אודי אנג'ל ולצילום המסתורי של אייל טואג (שמככב גם בשער) עם תפאורת המעין-עץ הזו.

    גיא גרימלנד מראיין את דב פאר, אבא של שחר, מנכ"ל בבילון שמוליך את החברה להנפקה בבורסה. גיא שואל אותו על התרגום לטקסט מלא, שלא עובד. כזכור, הבאתי פה דגימה המוכיחה זאת. עכשיו, פאר אומר לו שהתוכנה לא מיועדת לשמש תחליף לתרגום אנושי, אלא לקבל מושג כללי על הכתוב. בפועל, גם בזה היא נכשלת.
    אבל השאלה הבאה של גיא שגויה מהיסוד: "מתי תהיה תוכנת תרגום שתגיע לרמה של מתרגם אנושי". פאר עונה לו משהו על יישום עתידי של יבמ, אבל התשובה האמיתית היא שאי אפשר להגיע למצב כזה לעולם, אף פעם (טוב, אולי בעוד מאה שנה, עם איזו בינת-על מלאכותית), בגלל המורכבות הכרוכה בתרגום, ובגלל אלף הרבדים שצריך להפעיל כשעוסקים בכך. 

    לא סיכמנו שאי אפשר להשתמש בכותרת "אבי, בתו"? (שם, בוקסה)

    מי נגד מי
    אודי אשרי עונה למנחם בן, שחושב שהוא נודניק. בן מצדו, חוזר ומזכיר בפרומו שהבועה הוא סרט גרוע, וסומך על כך שגל אוחובסקי, הנמצא בברלין לא יענה לו. אבל מן הסתם זה לא יפטור אותו, מאחר שגל, הנמצא בכלל בצרפת ענה גם ענה לחנוך דאום, כפי שצוין פה כבר שלשום. 

    סידר
    ממשיך לעורר עניין, והפעם, יאיר שלג מנתח את דמותו בהארץ, בעוד יאיר רוה כותב בהסתייגות ב-7 לילות על שיתוף הפעולה בין הסרט להורים השכולים וארגוני ההנצחה. אם אני מחשבת נכון ונכנסת לראש היחצ"ני, רון לשם יתראיין בשבוע הבא (או זה שאחריו, שאז יוצא הסרט) לסופשבוע וסידר ל-7 ימים

    הארץ תרבות וספרות
    יורם מלצר כותב על בעיות התרגום של המילה בלוג לעברית. אני לא כל כך מצליחה להבין אותו.
    למכלול קוראים בלוג, ולפריט הבודד בתוכו - פוסט. אלו עובדות די ידועות ואיש לא מתבלבל בין שני המונחים, כך שכל הקטע קצת מאבד מתוקפו.

    ידיעות
    הידיעה על לכתו בטרם עת של יין הפטישים מהתפריט הצה"לי (14) כבר נכתבה לפני חודשים.

    גם הידיעה של דודי נסים על הסערה בעולם הבלוגים, קרי זרובבלה-גייט כבר התיישנה. 
    כרגיל עם האנגלית, איש לא שם לב שהמילים My blog התהפכו. גם את הנוסח "בתגובה… ביקשה וויסברג להדגיש כי היא לא בחורה גזענית… וכי הפרסום בנוגע לערבים… היה אמור להיות הומוריסטי" אפשר היה לשייף קצת. אבל העיקר, זרובבלה, "הומוריסטי"? זה חדש שלי. 

    המוסף לשבת
    עם כל הרצון הטוב והניסיון לרענן, מודעת דרושים, גם אם היא על עץ, וגם אם היא מושקעת, תמיד תיראה משעממת, כך שלעשות ממנה שער זה נראה כמו רעיון טוב שאחרי הביצוע צריך היה לוותר עליו. 

    גם לוגו "משטרע" וגם "בתפקיד השוטר הרע" וגם "שוטרים למכירה"?

    מוסף שבת
    דווקא פה הלכו על כיוון משועשע עם בובת שוטר שמנמן בשער (נכון, בוקי נאה מתריע ממושכות על משקלם העודף של שוטרי ישראל) ועם הלוגו חטפו דוח ודמותו של השוטר אזולאי ינוח בשלום. גם הניסיון להקיף את הנושא מכמה צדדים (כולל הקולנועי), כלומר לחרוג מהשגרה, עלה יפה.

    7 לילות
    רונה קופרבוים מראיינת את רונה קינן. הגורל.
    אבל הכותרת? "ישנן בנות"? נווו.

    גלובס
    תימורה לסינגר ראיינה את ירדן בר-כוכבא, כלומר אמא של רוחל'ה במרחק נגיעה. תפקיד גדול. את הגרסה המלאה של הראיון היא מביאה בבלוג שלה. 

    בהפקת האופנה לחלוקים ב-G מצולם דוגמן החלוקים קורא, נכון, G. בהחלט שתי ציפורים.

    רני רהב לא נח לרגע, ומגיב גם פה, עמוד שלם הוקדש לו, הפעם על דבריו של עומר ברק, שהגיע למסיבה שלו, סליחה לבר מצווה ההיא, בלי הזמנה. 
    מדבריו אני למדה ש:
    * "מי שבאמת היה באירוע יודע שהיה צנוע, למרות שזה יישמע מצחיק. כי זה היה מהלב"
    * "למרות שהתאכזבתי מכך שהרוע הגיע לממדים מפלצתיים… אמשיך לתרום… דבר שאני עושה מגיל  13, כשהתחלתי להתנדב בבית הספר למפגרים 'קדם'".
    אי אפשר שלא להתפעל מהשיטה. רהב רוצה להשמיע את דבריו ולטעון נגד כל מכפישיו, ואין מי שלא נותן לו במה. לא כמכתב למערכת אלא הנה, עמוד מערכת שלם. 

    יש למה לחכות
    המהדורה הישראלית של מקסים בדרך. 

    I wonder
    טיים אאוט טוען שריף ראף (גרוזנברג 22) הוא המדבר החדש.
    אין כל כך סיכוי, כך נראה לי, כי את הימים ההם והאווירה ההיא והמקום ההוא אי אפשר לשחזר.

    טלי חרותי-סובר ורוני זינגר-חרותי, קרובות? 

    מח' הגהה
    סופשבוע, ע' 21, כות' המשנה של גיא חבר: חייל ולא חיל.

    לחם עבודה
    מצטטת מודעה: לזמן תל-אביב דרושים כתבי מגזין וכתבי ספורט נמרצים לעבודה מאתגרת.
    קו"ח לפקס 03-5632063.
    זה אמיתי, לכו על זה.
    אבל אני שואלת: עד מתי בפקס? מה עם איזה אימייל שיופקע לצורך העניין? 

    לפני פיזור
    הבהרה: אני לא יוצאת נגד כתבה אחת ספציפית על רווקות וגו' אלא נגד תפיסת עולם, נגד הבהלה האינסופית, נגד בזבוז שנים ארוכות בחיפושים מתישים, נגד החרדה הנוראית של "מה יהיה אם חו"ח אשאר לבד", נגד המחשבה שחובה לחיות ביחד בכל מחיר, שאחרת החיים אינם חיים, ולא משנה אם מדובר בגברים או בנשים (אולי גם גברים חיים את החרדה הזו אבל מפנימים אותה). אני אומרת: רילקס.
    נמאס לי לחזור על עצמי: נשים יקרות (גם גברים), בנות 20, 30, 40, 80, 50: תיהנו ממה שיש לכן, באמת, חבל על הזמן ועל התבוססות באין. באמת שחבל.

    vlvtunderground@gmail.com 

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      velvet underground 2
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין