כותרות TheMarker >
    ';

    כך משתנה ישראל

    66 תגובות   יום שלישי, 29/12/09, 12:40
    לקראת סוף השנה הבא עלינו לטובה מסורת היא בכלי התקשורת לסכם את השנה והפעם גם את העשור.

    אני אנסה לעשות משהו דומה אך קצת אחרת. כפי שאומרים בגששית, המוזה באה לי, יענו ההשראה, בשיחה, שהיית לי לפני כשבועיים עם מנכ"לית של משרד החוץ של פינלנד. הוזמנתי לארוחת ערב והתמזל מזלי לשבת לידה. זה היה ביקורה הראשון בישראל והיא סיפרה שבכל מדינה שבה היא מבקרת היא מתעניינת לא רק בעניינים מדיניים-ביטחוניים אלא יש בה סקרנות להבין תהליכים חברתיים, תרבותיים וכלכליים, משום, שגם הם, כך אמרה ובצדק אמרה, משפיעים על הפוליטיקה הגבוהה ועל מדיניות החוץ והביטחון.

    ואז לפתע, היא שאלה שאלה שהפתיעה ואתגרה אותי כאחד. מה הם שלושת האירועים, המגמות והתהליכים החשובים ביותר שעברו על ישראל בשלושים השנים האחרונות. הייתי צריך כמובן וגם רציתי להשיב לה במהירות. ייגעתי את מוחי, חשבתי דקה ארוכה והגעתי לתשובות –לתובנות הבאות. בדיעבד אני חושב שהן מדויקות ונכונות ולא תוצאה של מהירות התגובה שלי.

    ואלה הם לעניות דעתי שלושת התהליכים המכוננים והמשפיעים ביותר על התפתחותה של ישראל בעשורים האחרונים.

     

    1.   ההתנערות של החברה מישראל והפרטים המרכיבים אותה מאמונה ומדבקות ברוח הקולקטיביזם, לסגידה פראית באינדיבידואליזם. במילים אחרות התפרקות החברה בישראל מאחריות ומהערבות הדדית ומתחושה ואמונה בדרך המשותפת ובנכונות להקריב למען הכלל. זו תופעה תרבותית ביסודה.  

     2. התפרקות ההסתדרות והתמוטטות של האגודים המקצועיים. התוצאה היא הפערים העצומים בחברה בין העשירים לעניים, בין המרכז לפריפריה. זו מגמה כלכלית חברתית שניזונה ומזינה גם את המעבר לאינדיבידואליזם הפרוע.  

    3.    ההצלחה של הימין בישראל לטעת בצבור את התחושה שפרוק ההתנחלויות הוא בלתי אפשרי וכל ניסיון אמיתי ורציני מצד הממשלה יסתיים באסון, במלחמת אזרחים ובשפיכות דמים. במילים אחרות הימין ובעקר הימין הקיצוני שהפך את ההתנחלויות לחזות הכול, לערך העליון של מדינת ישראל, מצליח לשתק את כל המערכות הפוליטיות והביטחוניות ולהטיל עליהן מורא ופחד, גם אם בפועל, רוב הצבור, וזו עניות דעתי כאמור, מוכן לפרוק ההתנחלויות ולהסדרים כאלה או אחרים עם הפלשתינאיים.

    שלוש המגמות האלה שנו את פניה של ישראל – לטעמי שינו לרעה - והפכו את ישראל למה שהיא היום.

    ולסיום בקשה צנועה. אודה לכל הקוראים והמגיבים אם ירכיבו רשימה משל עצמם, דומה וקצרה אפילו בלי לנמק, על שלוש ארבע התופעות, מגמות ואירועים שהשפיעו ומעצבים את ישראל בעשורים האחרונים. הפעם כתבו את תגובתכם בבקשה בלי התלהמות יתר, בענייניות ובקצור.

    תודה רבה ושנת 2010 טובה , מאושרת ומעל לכל העיקר בריאות.

    דרג את התוכן:

      תגובות (65)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        6/3/10 13:49:

      אני לא מחדש

       

      1 - שבירת החילוניות הפוליטית. לאחר התפגרותה של שינוי הרימו החילונים ידיים ותהליך ההתפכחות המדינית (כניעה פוליטית לחרדים= סופה של מדינת ישראל כחברה נאורה), נעצר.במקום חינוך ממלכתי אחד לכולםיש פה זרמים פרטיים לחלוטין

      התוצאה? עוד דור שלא לומד דבר חוץ מתורה

      עוד דור שלא נותן למדינה ורק לוקח

      עוד דור שרק יוליד דור מתבדל נוסף ויתעצם פוליטית, שיכור כוח, כדי לקחת עוד כספים והטבות מהמדינה

       

      2 - רמיסת שלטון החוק

       

      הפרה הקדושה האחרונה נשחטת בימים אלו ממש. זה התחיל מ "הוא זכאי" למהיגי ש"ס דרך בלגן היועצים המשפטיים השונים, מקרה רמון, שרון ואולמרט וביבי מתקיפים את "האליטות" והינה אנחנו מתחילים לראות שופטים נרצחים ומואיימים.

       

      3 - הקפיטליזם החזירי

       

      הלכנו אחרי אמריקה - רצנו אחרי החלום, ויש לא מעט אמת בתחרות (בסלולארי למשל, זה הצליח) אבל להפריט מונופול למונופול זו טיפשות. באותה נשימה -  בעיית העובדים הזרים דרך חברות פרטיות זו דוגמא קלאסית להריסת המבנה החברתי של המדינה למען הכסף.

       

        17/1/10 11:58:


      עכשיו כן קראתי את רוב התגובות מעלי.

       

      עושה רושם שכולם כותבים את אותם דברים, בערך, במלים אחרות.

      כולם במילים יפות ומתוך דם הלב.

       

      ממש לקחת לערוך כמסמך או כספר. אינשאללה ספר שיהווה נקודת מפנה. כי מסתבר שיש פה הרבה אנשים איכפתיים.

        17/1/10 11:50:

      שלום לחבר החדש.

       

      סך הכל די מסכים איתך, וגם מביע הערכה באופן כללי על פועלך כעיתונאי אמיתי.

       

      ולשאלתך - בקיצור נמרץ (ובלי לקרוא אפילו את התגובות שמעלי), אילו הייתי חייב באמת לתמצת את הדברים לשלוש נקודות, הייתי מתמצת את שתי הנקודות הראשונות שלך כנקודה אחת ראשונה; את הנקודה השנייה גם הייתי מאחד עם תופעה כללית שקשורה אליה, והיא הזרימה או הסחיפה ימינה של העם בישראל. הנקודה הנוספת שהייתי מוסיף: הסחיפה הישראלית לכיוון המיסטי: אל הקמעות, ברכות הרבנים, קברי הצדיקים, המקובלים, הפותחים בקלפים, פותחי השמות, הנחמנים, החבדניקים, המשיחיסטים... וה'חזרה בתשובה' של אנשים פרטיים רבים וגם של המדינה בכלל למרבה הצער.

       

      [האם מישהו חוץ ממני שם לב לכך שהמערכון המצחיק של הגששים על החוזרים בתשובה ("העם החליט, לשים טלית, ברוך השם יום יום - העם החליט לשים טלית ונעשה שלום..." - בילדותי זה שודר ברדיו והיה כל כך מתאים, ועם השנים זה פשוט נעלם?! כמו עם המערכון על "העולה המיליון" מרוסיה, שנעלם בדיוק כשהוא נהיה רלוונטי.)

      חבל מאוד גם שמי שסולד היום מהתופעות האלה מיד נחשב אוטומטית לעוכר ישראל ושמאלני. חבל שהדוסים האלה השתלטו על "הערכים". חבל שאני שומע ביום הורים של הכיתה של הילדה שלי מאחד האבות, אדם פשוט, את המשפט: "אמנם אני לא דתי, אבל אני מחנך את הילדה שלי לערכים.")

       

      המיליטריזציה של המדינה והחברה היא לא עניין של שלושה עשורים, אלא של שישה עשורים בערך.

       

      זו הייתה תשובתי הקצרה. מעניין איך זה אצלה שם בפינלנד הקרה.

       

        8/1/10 18:44:

      ואבוי לשכחה - ברכותיי על קבלת פרס סוקולוב, תודה על כתיבתך הקולחת והבהירה.

      בברכת שבת שלום

        8/1/10 18:42:

      יוסי, אין לי מה לשנות ממה שכתבת, אלא רק להוסיף משלי.

       לדעתי יש לנו כאן 4 מדינות במדינה אחת:

      מדינת החרדים,

      מדינת הפוליטיקאים המושחתים

      מדינת השפויים, השתקנים

      מדינת הימן הקיצוני

       

      לצערי ולתחושותיי, אין קשר ביניהן, וכל אחד בטוח בצדקתו ואף מוכן להרוג ולהיהרג על פי תחושותיו.

        7/1/10 09:27:

      כל הדברים שהעלת ומעלים אחרים מתכוונים לנקודה אחת בזמן - המהפך, 1977. כל השאר - תוצאות.

      אתה, בתור הסטוריון, צריך היית לדעת את זה.

      ושני הארועים הנוספים:  המלחמה ב- 67', כמובן, ורצח רבין.

        5/1/10 11:10:

      הרשימה שלי : חומוס טחינה צ'יפס   ואפשר גם להוסיף סלט

        או

      סלט ביצים (יותר ) חצילים - סביח

       

      כי מה שנשאר מהתרבות היהודית ציונית בישראל זה לאכול ולאכול , והכל על הקצה הימני של ה...  השמאלית 

        2/1/10 22:30:


      לעניות דעתי, האירועים המשמעותיים ביותר היו מוסריים בעיקרם.

       

       

      1. בית המשפט הישראלי מתיר רצח בכוונה תחילה.

       

      זה מתחיל בשנת 84' בפרשה שלא משנה כיצד תסובב אותה

      אנשים היכו למוות עצירים שהיו בידם ויצאו ללא פגע.

      חלקם אף ידע היטב שבהעלילו עלילת שוא הוא עלול לפגוע בקצין בכיר. 

       בית המשפט העליון קיבל אבסורד שניתן לקבל חניה ללא משפט

      כאשר הוא אינו נוח למערכת.

       

       

      2. המערכת הפוליטית מתירה רצח שטוייח מתחת לשטיח ההיסטוריה.

       

      זה ממשיך בשנת 95' בה נבחרי ציבור ומסיתים מקרב חברי הכנסת

      הצמיחו מתוכם רוצח שקטל ראש ממשלה מכהן ולא נתנו על כך את הדין.

      יתרה מכך, המסית העיקרי נבחר כמחליפו.

       

      3. השחיתות כמשחיתת המוטיב ציוני.

       

      אני מקווה שתהליך השחיתות לא ניזון מהאינדיווידואליזם שאותו ציינת

      לצערי, האימפריה התורכית נפלה מתופעת השחיתות.

      היעדר מוסר ובושה גרם לעלייתם של שני ראשי ממשלה מושחתים בזה אחר זה.

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

        2/1/10 20:52:

      ·        במאמץ גדול יצאנו מהגטאות היהודיים           בכוונה להקים חברה דמוקראטית חילונית עם ערכים סוציאליים           ברפיון ורפיסות אנחנו מאפשרים להקים פה את השטיטאל  הגדול  בעולם. ·        ממדינה שפויה עם שוליים ימניים הזויים

            הפכנו למדינה ימנית עם שוליים שפויים ·        ממדינה מתפתחת בשאיפה להפוך למפותחת

      הפכנו להיות מדינה מתפתחת המאמצת בחום ערכים של מדינת העולם השלישי 
        2/1/10 19:18:


      ראשית ברכות על הזכיה.

      שנית אני מרים את הכפפה , אבל זה יקח קצת זמן.

      שתהיה שנה טובה

      לנו כיחידים

      ולמדינה והעולם בכלל.

      :--)

        2/1/10 18:28:

      צטט: hotmail 2010-01-01 15:59:39


      יוסי,

      סיפור יפה, ויפה הברקת בתשובותיך, אבל קודם צריך היה לשאול מה דעתנו ואח"כ לרשום את שלך, כי כך אני מוצא את עצמי מושפע מהרשימה שלך ומנסנ לכתוב ביחס אליה.

       

      עוד עיניין, זה שגם אנחנו השתננו כפרטים, ולכן ברור שהשקפתנו את אותה מציאות השתנתה, על כן קשה להגיב,על בקשה שכזו,

      ואסיים בזה שגם בשנות ה80 (לפני 30 שנה) לא היתה פה הרגשת קולקטיבמאוחדת.

      ובכלל תמיד הרגשת הקולקטיב אומללה, צא ולמד היכן ניתן לרכוש אהבת חינם וערבות הדדית.

       

      תודה. לא יכולתי לעשות זאת בהסדר שאתה מציע שוםש כאן בבלוג הזה אני מחויב לעלות פוסטים מעת לעת. לא בטוח שגדברי השפיעו. יש רבים שהוסיפות תובנות והארות משלהם ששונים לחלוטין משלי.

        2/1/10 18:26:

      צטט: ניקוליי 2010-01-01 16:53:18

      צטט: great white shark 2009-12-31 12:59:16

       

       

       

      ניקוליי,

      ידידתי אכן חשפה בפני את הנתונים מתוך דאגה אמיתית וכנה לעתידה של מדינת ישראל. הבעיה היא שמרבית הציבור לא מודע לבעיה חמורה זו ולכן - ללא נתונים רשמיים - לא ניתן לפתוח דיון רשמי בנושא ולפעול  בייתר שאת לעצירת ה"דימום" (מיותר לציין שהתעלמות מהבעיה לא תפתור אותה??). מלבד זאת, הרשה לי להבטיח לך שכל אויבינו ואוהבינו (וכמו שנאמר, רק שמור אותי מאוהביי) מודעים לנושא ולפרטיו יותר מכל פקיד ממשלתי ממוצע.

      מישהו (בממשלה? בכנסת? בעיתונות?) צריך להרים את הכפפה ולפעול בנושא. אנחנו מאבדים את שכבת הביניים המשכילה - עמוד השידרה של כל חברה חפצת חיים - ופותרים את הבעיה ע"י התייחסות מזלזלת אליהם כ"נפולת של נמושות". אולי כדאי לשנות את ההגדרה ל"קנרית שבמכרה"?

      מר מלמן - מה דעתך? אולי אתה תרים את הכפפה?

       

       

       

      אתה טועה בכמה חזיתות.

       

      ראשית - כולנו גם ידענו לפני וענונו איזה מוצרי טכסטיל מייצרים בדימונה, ואיזה ויטמינים מייצרים בנס ציונה ומה באמת גרם לצונאמי.

       

      ובכל זאת יש הבדל בין דברים שנחמד לרכל עליהם ברמה של טוקבק, לבין דברים ודאיים המקבלים חותמת בדוקה ומוסמכת מיד ראשונה.

       

      שנית - תהיה בטוח שהידידה שלך נחשפת במהלך עבודה להרבה מאוד מברקים, שיחות ותופעות מתסכלות ומדאיגות ובעייתיות. ובכל זאת יש הגיון מוצק באיסור שיש על עובדי משרד החוץ לפטפט כלפי חוץ שלא באמצעות קול אחיד ורשמי.

       

       

      שלישית -  שכבת הביניים המשכילה איננה עמוד השדרה של החברה בישראל. היא השכבה הטורדנית. ישראל מטפחת באגרסיביות שכבת נחותים ושכבת עליונים. מי שאתה מכנה "שכבת הביניים המשכילה", אלה שהם לא מחוברים לעטינים אבל גם לא פראיירים בנשמה - סתם מהווים ציבור קולני, זעף , טורדן, ומאוס.

       

       

      לא תודה. אין לי כוונות להיות שליח צבור. די לי עם מה שאני עושה - וגם זה מתסכל שהרי "הכלבים נובחים והשיירה עוברת".

      ושב פעם תודה לכל המגיבים והמברכים. וקבלו גם התנצלות על טעויות ההקלדה. הדפסת שלי באופסייד. מ והחץ כלפי מעלה לא מתפקדים והדבר מקשה עלי. השבוע זה יתוקן. בכל מקרה אני אשתדל לעשות הגה נוספת כעת.

       

        2/1/10 01:19:

      צטט: ליאת z 2009-12-29 13:03:35

      אני לא ארכיב רשימה אחרת, אלא אוסיף על שלך:

      1. אובדן התמימות וניתוץ פרות קדושות - צה"ל, הממשלה, החוזק המלחמתי, החוסן המנטלי - כל אלה ועוד הן פרות שנשחטו כבר מזמן. רואים אותם הכי טוב על דור ההורים שלי.

      2. הפיכת ישראל למדינה של קבוצות מנותקות, ללא כל עניין באינטגרציה.

      3. הפיכת הכסף לחזות הכל - לא במובן הצדקני אלא במובן המסמא של מטרה שאת משמעותה כבר לא ברור אם מישהו מבין בכלל.

       

      אחלה פוסט

       

       מסכים איתך!

        2/1/10 01:04:


      ברכות על קבלת הפרס.

       

      מצד אחד -

      א. התרסקות המפלגות הגדולות ואבדן האידיאולוגיות.

      ב. הגידול בעובדים הזרים וקבלני כוח האדם, שחיקת הסדרי הקביעות והתרחבות אי השוויון בהכנסות.

      ג. אבדן סמכות המורה ושחיקת כוחו ומעמדו של בית הספר כמוסד חינוכי.  

      ד. התחזקות הכפייה הדתית בחיינו.

       

      ומצד שני -

      א. השתלבות עדות המזרח. 

      ב. קליטת העלייה הגדולה מרוסיה.

      ג. שינוי היחס הסלחני כלפי שחיתות שלטונית.

      ד. ההסכמה בימין לוותר על שטחים תמורת שלום.

       

       

      נ.ב.

      נדמה לי שלמרות האינדיבידואליזם, רוח ההתנדבות והעשייה למען הכלל נמצאת דווקא במגמת עליה מתמדת ובאה לידי ביטוי יפה באינספור עמותות לעזרה הדדית, במכינות ומסגרות למנהיגות קהילתית וחברתית, בעליית שיעור המתגייסים ליחידות קרביות ובגידול בתרומות הכספיות של חברות עסקיות למען מטרות חברתיות.

        1/1/10 17:58:

      צטט: great white shark 2010-01-01 17:13:22

       

       

      אתה טועה בכמה חזיתות. --- יומרני מצדך לקבוע זאת.

       

       יומרני גם לקבוע שזה יומרני. אז אנחנו תיקו :-)

       

       

      ראשית - כולנו גם ידענו לפני וענונו איזה מוצרי טכסטיל מייצרים בדימונה, ואיזה ויטמינים מייצרים בנס ציונה ומה באמת גרם לצונאמי. --- כולי תקווה שהתיחסותך לדבריו של בניזרי בקשר לצונאמי הם בציניות גמורה.

       

      לא ידעתי שבניזרי אמר משהו לגבי הצונאמי, ואני בספק בכלל אם הוא באמת יודע מה גרם לצונאמי ומה זה בכלל קשור לתחום מומחיותו הצר כעולם נמלה.

       

       

      ובכל זאת יש הבדל בין דברים שנחמד לרכל עליהם ברמה של טוקבק, לבין דברים ודאיים המקבלים חותמת בדוקה ומוסמכת מיד ראשונה. --- רכילות לא מעניינת אותי. מטרידה אותי העובדה שהציבור בישראל ונבחריו מתייחסים לבעיה לאומית ממדרגה ראשונה באמצעות אסטרטגיית בן-יענה (קרי, קוברים את ראשנו בחול ומתעלמים מקיומה).

       

       

      עצם זה שמייבאים לכאן כל מיני פלשמורות ורוסים בלי שום קשר ממשי ליהדותם מלמד אותך שלא טומנים את הראש בחול ושבטח בקרוב גם יתחילו לייבא גם קופים שיעברו הליך מזורז של ברית מילה.

       

      שנית - תהיה בטוח שהידידה שלך נחשפת במהלך עבודה להרבה מאוד מברקים, שיחות ותופעות מתסכלות ומדאיגות ובעייתיות. ובכל זאת יש הגיון מוצק באיסור שיש על עובדי משרד החוץ לפטפט כלפי חוץ שלא באמצעות קול אחיד ורשמי. --- שום מערכת אינה חסימה הרמטית. כך בדיוק נחשפנו לטקסטיל בדימונה וכדורי הויטמינים של נס ציונה.

       

       גם שום מדינה אינה שורדת לנצח. האם זו הסיבה שדווקא אנחנו הם אלה שצריכים לזרז את התהליך הזה?

       

      שלישית -  שכבת הביניים המשכילה איננה עמוד השדרה של החברה בישראל. היא השכבה הטורדנית. ישראל מטפחת באגרסיביות שכבת נחותים ושכבת עליונים. מי שאתה מכנה "שכבת הביניים המשכילה", אלה שהם לא מחוברים לעטינים אבל גם לא פראיירים בנשמה - סתם מהווים ציבור קולני, זעף , טורדן, ומאוס. --- שוב, כולי תקווה שהתיחסותך למעמד הביניים היא בציניות גמורה. כי ברגע שישאר כאן מעמד עליון ותחתון לא יישאר כאן דבר (מלחמת אזרחים או הגירה המונית - או שניהם גם יחד).

       

      דווקא את זה אמרתי ברצינות מוחלטת.  לא תהיה כאן שום מלחמת אזרחים מהסיבה הפשוטה ש (א) מלחמת האזרחים כבר מתקיימת עשרות שנים (מה זה אינתיפאדה?) (ב) מלחמת החרדים בחילונות והחילוניים בחרדים בעיצומה ומלחמת המדיננה באזרחיה גם היא בשיאה. ולגבי הגירה המונית - הרי אתה בעצמך אישרת שאתה מודע לכך שהמגיפה הזו משתוללת, אז למה לשון עתיד?

       

      זה שאני ואתה מסכימים שזה יהיה נורא בלי מעמד הביניים, זה בכלל לא קשור למציאות, והיא מתעקשת על זה שמקומם של מעמד הביניים והאינטלקטואלים, הוא בחוץ.

       

       

       

       

       

       

       

        1/1/10 17:13:

      צטט: ניקוליי 2010-01-01 16:53:18

      צטט: great white shark 2009-12-31 12:59:16

       

       

       

      ניקוליי,

      ידידתי אכן חשפה בפני את הנתונים מתוך דאגה אמיתית וכנה לעתידה של מדינת ישראל. הבעיה היא שמרבית הציבור לא מודע לבעיה חמורה זו ולכן - ללא נתונים רשמיים - לא ניתן לפתוח דיון רשמי בנושא ולפעול  בייתר שאת לעצירת ה"דימום" (מיותר לציין שהתעלמות מהבעיה לא תפתור אותה??). מלבד זאת, הרשה לי להבטיח לך שכל אויבינו ואוהבינו (וכמו שנאמר, רק שמור אותי מאוהביי) מודעים לנושא ולפרטיו יותר מכל פקיד ממשלתי ממוצע.

      מישהו (בממשלה? בכנסת? בעיתונות?) צריך להרים את הכפפה ולפעול בנושא. אנחנו מאבדים את שכבת הביניים המשכילה - עמוד השידרה של כל חברה חפצת חיים - ופותרים את הבעיה ע"י התייחסות מזלזלת אליהם כ"נפולת של נמושות". אולי כדאי לשנות את ההגדרה ל"קנרית שבמכרה"?

      מר מלמן - מה דעתך? אולי אתה תרים את הכפפה?

       

       

       

      אתה טועה בכמה חזיתות. --- יומרני מצדך לקבוע זאת.

       

      ראשית - כולנו גם ידענו לפני וענונו איזה מוצרי טכסטיל מייצרים בדימונה, ואיזה ויטמינים מייצרים בנס ציונה ומה באמת גרם לצונאמי. --- כולי תקווה שהתיחסותך לדבריו של בניזרי בקשר לצונאמי הם בציניות גמורה.

       

      ובכל זאת יש הבדל בין דברים שנחמד לרכל עליהם ברמה של טוקבק, לבין דברים ודאיים המקבלים חותמת בדוקה ומוסמכת מיד ראשונה. --- רכילות לא מעניינת אותי. מטרידה אותי העובדה שהציבור בישראל ונבחריו מתייחסים לבעיה לאומית ממדרגה ראשונה באמצעות אסטרטגיית בן-יענה (קרי, קוברים את ראשנו בחול ומתעלמים מקיומה).

       

      שנית - תהיה בטוח שהידידה שלך נחשפת במהלך עבודה להרבה מאוד מברקים, שיחות ותופעות מתסכלות ומדאיגות ובעייתיות. ובכל זאת יש הגיון מוצק באיסור שיש על עובדי משרד החוץ לפטפט כלפי חוץ שלא באמצעות קול אחיד ורשמי. --- שום מערכת אינה חסימה הרמטית. כך בדיוק נחשפנו לטקסטיל בדימונה וכדורי הויטמינים של נס ציונה.

       

      שלישית -  שכבת הביניים המשכילה איננה עמוד השדרה של החברה בישראל. היא השכבה הטורדנית. ישראל מטפחת באגרסיביות שכבת נחותים ושכבת עליונים. מי שאתה מכנה "שכבת הביניים המשכילה", אלה שהם לא מחוברים לעטינים אבל גם לא פראיירים בנשמה - סתם מהווים ציבור קולני, זעף , טורדן, ומאוס. --- שוב, כולי תקווה שהתיחסותך למעמד הביניים היא בציניות גמורה. כי ברגע שישאר כאן מעמד עליון ותחתון לא יישאר כאן דבר (מלחמת אזרחים או הגירה המונית - או שניהם גם יחד).

       

       

       

       

        1/1/10 16:53:

      צטט: great white shark 2009-12-31 12:59:16

       

       

       

      ניקוליי,

      ידידתי אכן חשפה בפני את הנתונים מתוך דאגה אמיתית וכנה לעתידה של מדינת ישראל. הבעיה היא שמרבית הציבור לא מודע לבעיה חמורה זו ולכן - ללא נתונים רשמיים - לא ניתן לפתוח דיון רשמי בנושא ולפעול  בייתר שאת לעצירת ה"דימום" (מיותר לציין שהתעלמות מהבעיה לא תפתור אותה??). מלבד זאת, הרשה לי להבטיח לך שכל אויבינו ואוהבינו (וכמו שנאמר, רק שמור אותי מאוהביי) מודעים לנושא ולפרטיו יותר מכל פקיד ממשלתי ממוצע.

      מישהו (בממשלה? בכנסת? בעיתונות?) צריך להרים את הכפפה ולפעול בנושא. אנחנו מאבדים את שכבת הביניים המשכילה - עמוד השידרה של כל חברה חפצת חיים - ופותרים את הבעיה ע"י התייחסות מזלזלת אליהם כ"נפולת של נמושות". אולי כדאי לשנות את ההגדרה ל"קנרית שבמכרה"?

      מר מלמן - מה דעתך? אולי אתה תרים את הכפפה?

       

       

       

      אתה טועה בכמה חזיתות.

       

      ראשית - כולנו גם ידענו לפני וענונו איזה מוצרי טכסטיל מייצרים בדימונה, ואיזה ויטמינים מייצרים בנס ציונה ומה באמת גרם לצונאמי.

       

      ובכל זאת יש הבדל בין דברים שנחמד לרכל עליהם ברמה של טוקבק, לבין דברים ודאיים המקבלים חותמת בדוקה ומוסמכת מיד ראשונה.

       

      שנית - תהיה בטוח שהידידה שלך נחשפת במהלך עבודה להרבה מאוד מברקים, שיחות ותופעות מתסכלות ומדאיגות ובעייתיות. ובכל זאת יש הגיון מוצק באיסור שיש על עובדי משרד החוץ לפטפט כלפי חוץ שלא באמצעות קול אחיד ורשמי.

       

       

      שלישית -  שכבת הביניים המשכילה איננה עמוד השדרה של החברה בישראל. היא השכבה הטורדנית. ישראל מטפחת באגרסיביות שכבת נחותים ושכבת עליונים. מי שאתה מכנה "שכבת הביניים המשכילה", אלה שהם לא מחוברים לעטינים אבל גם לא פראיירים בנשמה - סתם מהווים ציבור קולני, זעף , טורדן, ומאוס.

       

       

        1/1/10 15:59:


      יוסי,

      סיפור יפה, ויפה הברקת בתשובותיך, אבל קודם צריך היה לשאול מה דעתנו ואח"כ לרשום את שלך, כי כך אני מוצא את עצמי מושפע מהרשימה שלך ומנסנ לכתוב ביחס אליה.

       

      עוד עיניין, זה שגם אנחנו השתננו כפרטים, ולכן ברור שהשקפתנו את אותה מציאות השתנתה, על כן קשה להגיב,על בקשה שכזו,

      ואסיים בזה שגם בשנות ה80 (לפני 30 שנה) לא היתה פה הרגשת קולקטיבמאוחדת.

      ובכלל תמיד הרגשת הקולקטיב אומללה, צא ולמד היכן ניתן לרכוש אהבת חינם וערבות הדדית.

        31/12/09 22:42:


      לדעתי כל התמורות השליליות הינן פועל יוצא מתהליך מתמשך של דעיכת איכות המנהיגות הלאומית. תהליך זה לדאבוני הינו הרסני ומסוכן לחברה המאותגרת באתגרים קיומיים הן בטחוניים והן פנימיים.

      להבנתי שיטת הממשל והבחירות מציפות לנו בהכרח "מנהיגים" מהרמה הנמוכה ביותר בכל היבט שהוא. מנהיגים שללא קשריהם המוסדיים לא היינו מוכנים להעסיקם בתפקידי מפתח בשום עסק רציני. מנהיגים מהסוג שהשיטה הקיימת מצליחה לדלות אינם מהסוג המסוגל לרקום תוכניות איסטרטגיות ואופרטיביות ובוודאי להוציאן אל הפועל. זוהי מנהיגות מתמרנת ומתחמנת הפועלת להשרדותה תוך ניצול חולשות שיטת הממשל הנוכחית.

       

      כל השאר הם רק הסימטומים להעדר המנהיגות. כל שנותר הוא לפעול בנחרצות והתמקדות לשינוי שיטת הממשל והבחירות, רק משם תבוא ישועתנו לטווח הארוך.

        31/12/09 20:14:

      ליוסי, ראשית דבר ברכות לרגל הענקת פרס ביאליק! בחירה לענין.

      שנית נגעת בעיקר ויפה, אנסה להוסיף זוויות נוספות:

       

      א. קיטוב בין דתיים ולחילוניים- הקמת ש"ס בתחילת שנות ה-80 הביאה בהדרגה מנהיגים כריזמטיים כאריה דרעי לשולחן הממשלה. תוצאות עיקריות הן הגדלת הקיטוב החברתי עדתי, הקמת סקטור דתי ניכר בגדלו בכנסת , בממשלה ובשלטון המקומי שעוסק בגריפת תקציבים סקטוריאליים באופן לא ראוי, למיעוט המעודד הליכה בטל בכסות של תלמוד תורה. הגדלת נתחי האוכלוסין החרדי והדתי אורתודוכסי. בישראל הדת כיום מהווה סלע מחלוקת ואולי שרטון, בקהילות יהודיות אחרות שהכרתי הדת ובית הכנסת הנם מוקד חברתי פורה, מפרה וחברי.

      ב. אובדן דרכו של השמאל- אנשים טובים שהלכו שבי אחר קונספטים שגויים ובקלות שכזו זנחו את המציאות ואת לקחי השואה, מאורעות א"י, מלחמות קיום מדינת ישראל, והטרור. הרי נחתם הסכם בלונדון ב-1922 לפיו אין לערביי האיזור כל תביעות בארץ ישראל שמערבה לירדן. כך עם מרבית ההסכמים, הסכמי שביתת הנשק 1949 רודוס- סוריה עם תקריות הגבול והטיית מקורות הירדן , ירדן הור הצופים, מצרים והפידאיון. הרשות הפלסטינית שקיבלה בהדרגה את רובו המכריע של השטח הכבוש לשליטתה עודדה וגם עסקה בטרור. זה דינו של עם ממנו קמו ממציאי העם הפלסטיני ומדינתו.

      ג. הליכה בדרכי נועם עם שכנים- שהפרו אותם והשכילו לגייס תמיכה רחבה בעולם השלישי ובקהיליה הבינלאומית המתקדמת, באו"מ ובכל פורום בינלאומי חשוב אחר. גם ממשל ארה"ב המתקשה להתמודד עם בעיות החוץ שלו רואהא ת ישראל לא פעם כמכשול בדרכו. גל האיסלאם הגואה הנוכחי לרועץ לנו, והאיום הקיומי עלינו חמור משהיה בתש"ח. גם אם סוף העניין ייגמר בטוב, התהליך יעלה בריבואות חללים בצידנו ,כפי שטרם היה, ורובנו לא קולט.


      קודם כל מזל טוב על הזכיה בפרס סוקולוב

      כלוחמת חברתית אמנה כמה מחשבות שמעסיקות אותי הרבה זמן

      א. הענקת קצבאות לנכים, לחולים בנפשם מבלי יכולת לסגת מהסכמים שנחתמו

      ב. החזרת המסגרות החינוכיות שנסגרו לנוער בסיכון ברחבי הארץ

      ג. מתן מקום לשירה העברית בחנויות הספרים.*

        31/12/09 16:04:

      צטט: אמיתי סנדי 2009-12-29 15:25:55

       חלק מהסעיפים שלי מכילים בתוכם את שלך:

       

      1. ביצור הכיבוש, האפרטהייד וההתנחלויות על ידי כל ממשלות ישראל, ימין ושמאל כאחד.

       

      2. אימוץ הקפיטליזם הדורסני כאידיאולוגיה השלטת ע"י כל ממשלות ישראל, ימין ושמאל כאחד: אימוץ הקפיטליזם הוא שהביא להרס מדינת הרווחה, הרס ארגוני העובדים וחיסול תחושת הסולידריות החברתית בישראל.

       

      3. מימון יתר למוסדות החינוך והרווחה החרדיים ע"י כל ממשלות ישראל, ימין ושמאל כאחד.

       

      אהלן אמיתי.

       

      הרס ארגוני העובדים נעשה ע"י ארגוני העובדים עצמם, שמלבד לדאוג לעובדי חברת חשמל מקורות והתעשיה האבירית, מכרו את זכויות העובדים לשרי האוצר בעסקעות חבילה שונות (הראשונה ב 1984 קיסר-פרס-סטנלי פישר)


      ליאת דיברה על הציניות ואתה מדבר על ביצור הכיבוש.
      אני הייתי מחבר את זה ביחד לאמירה שאם פעם ישראל אמרה שהיא רוצה שלום ורצתה כיבוש היום ירדו המסיכות והיא (אנחנו) כובשת מהמקפצה.
       
      לגבי המוסדות החרדיים,
      כל המדינה נהיית תאיסטית יותר, חרדים, מתנחלים, חילונים ורוסים.
      מבחינת ממשל (ימני או שמאלני כמו שאתה אומר) זה priceless
      קהל בוחרים שמאמין שהכל משמיים ומצביע למפלגה שאפשר לקנות בכמה מאות מליונים הרבה יותר קל לספק מקהל בוחרים שמצפה ממך לממש אג'נדה ומצביע בשבילך.
       
      ואמיתי,
      למה אתה לא מוסיף איורים לתגובות שלך ?
       
       
        
        31/12/09 13:57:

      שלוש המגמות שאני בוחר לציין:

      - בראש ובראשונה, ובהתייחס לרוב היהודי-חילוני ("הרוב המצטמצם"), איבוד הנרטיב הלאומי והחזון, לטובת העצמי והרגעי, איבוד המהות והערך לטובת הצהובונים והריאליטי.

      - פתיחת השמים ומהפכת התקשורת: ממדינה יחסית סגורה ומבודדת, למדינה שהיא חלק מהעולם הגלובלי.  

      - במישור הבטחוני: ממדינה מתרחבת ומתפשטת למדינה שנסוגה ומתפשרת, עד כדי הכרה רחבה בעיקרון שתי מדינות לשני עמים.

        31/12/09 12:59:

      צטט: ניקוליי 2009-12-31 06:17:26

      צטט: great white shark 2009-12-30 19:58:31

      מהם המספרים שאת/ה יודע/ת עליהם? באמת יש הרגשה שכל שנה מפרסמים את מספר העולים ואת הריבוי הטבעי אבל קוברים את הנתונים על הגירה שלילית.

       

       

      אין לי נתונים רשמיים. ידידה טובה שלי עובדת בתפקיד בכיר באחת משגרירויות ישראל באירופה המערבית ויש לה גישה לנתונים שונים וסטטיסטיקות של מדינת ישראל. היא מספרת שבכל שנה מספר הישראלים שמגיעים לשגרירות ע"מ להגיש טופס ויתור אזרחות מטפס בצורה מדאיגה. בנוסף, כך היא מתרשמת לפחות, משרד הפנים לא מפרסם שמספר הישראלים היורדים גדל בקצב אקספוננציאלי, בעיקר בקרב צעירים משכילים ממעמד הביניים. כמו כן, (שוב, לטענתה) יש ייצוג גבוה לעולים מחבר העמים שהגיעו לישראל בתחילת שנות ה- 90 ועוזבים בעיקר לארה"ב וקנדה - אך המגמה היא כללית ולא רק של עולים חדשים (קרי, גם צברים).

       

       

       

      תייעץ לידידה שלך שלא להדליף מחוץ למשרד נתונים קשים על אחת מנקודות התורפה החמורות ביותר של מדינת ישראל.

       

      הענקת חותמת רשמית לבעיה הזו מאפשרת לאוייבי המדינה לשכלל את המלחמה לפירוקה של ממדינת יישראל.

       

      אפשר וצריך לדבר על הבעיה הזו כשיח בין טוקבקיסטים. אין צורך להעניק  לקיומה ולממדי ההיקף של הבעיה הזו גושפנקא ממלכתית.

       

      אני בטוח שהחברה שלך אמרה זאת מתוך חרדה ואיכפתיות למדינה שאותה היא משרתת. אך כדאי תמיד לזכור שהבעת דאגה ש"אולי מישהו ינצל את העובדה שאנחנו לא בבית כל החג ואין לנו אפילו אזעקה לשמור על המזומנים והזהב שיש לנו במקפיא" לאוזניים הלא נכונות אינה מסייעת לפתרון הבעיה אלא מסייעת להחמיר אותה.

       

       

       

      ניקוליי,

      ידידתי אכן חשפה בפני את הנתונים מתוך דאגה אמיתית וכנה לעתידה של מדינת ישראל. הבעיה היא שמרבית הציבור לא מודע לבעיה חמורה זו ולכן - ללא נתונים רשמיים - לא ניתן לפתוח דיון רשמי בנושא ולפעול  בייתר שאת לעצירת ה"דימום" (מיותר לציין שהתעלמות מהבעיה לא תפתור אותה??). מלבד זאת, הרשה לי להבטיח לך שכל אויבינו ואוהבינו (וכמו שנאמר, רק שמור אותי מאוהביי) מודעים לנושא ולפרטיו יותר מכל פקיד ממשלתי ממוצע.

      מישהו (בממשלה? בכנסת? בעיתונות?) צריך להרים את הכפפה ולפעול בנושא. אנחנו מאבדים את שכבת הביניים המשכילה - עמוד השידרה של כל חברה חפצת חיים - ופותרים את הבעיה ע"י התייחסות מזלזלת אליהם כ"נפולת של נמושות". אולי כדאי לשנות את ההגדרה ל"קנרית שבמכרה"?

      מר מלמן - מה דעתך? אולי אתה תרים את הכפפה?

       

        31/12/09 11:30:

      צטט: iHanuka 2009-12-31 02:11:12

      1. המשך הפרטת המשאבים הציבוריים החל ממחצבים וכלה באמצעי התקשורת לקבוצה מצומצמת של מקורבים. המדינה אומנם הפכה ממדינת רווחה למדינה תאגידית אך הצנטרליזם נשאר.

       

      2. המשך הקיטוב החברתי בין סקטורים שונים. גולדה אמרה הם לא נחמדים, פרס לא התרשם מ"התנועות המזרחיות" והיום שליש מהילדים הם עניים.

       

      ֱֱֱֱֱֱ3. התגבשות עליית שנות התשעים (מסע הצלב הסאבי לארץ ישראל) לכח פוליטי המושך אליו כוחות אנטי דמוקרטיים אחרים לכדי המפלגה השלישית בגודלה בבית המחוקקים בכנסת. (למה לא שלחנו אותם לסין והשארנו את אורה נמיר בארץ ?)

       

      4. גאולה אבן מוותרת על תספורת הקארה ועושה פוניאבן. יוסי מלמן מופיע עם עניבת פפיון באל ג'זירה אינגליש. 

      לא עמדתי בפיתוי ואף שכתבתי שהפעם בנגוד למנהגי לא אגיב אישית לכל כותב וגיב לא יכולתי להתאפק. תודה אך עניבת הפרפר שלה לא תשווה לפוני של גאולה. הפוני שלה עולה עשרותמונים על פפיוני. שנה טובה.

        31/12/09 10:57:

      צטט: 1shimshim 2009-12-31 07:46:42

      אי אפשר כבר לעשות הגהה?

      אז מה אם זה בלוג, שמלמן יעשה הגהה לעצמו!

       

       

      הביקורת שלך מזכירה לי מאוד בדיחה.

       

      איש אחד קופץ על איזה אוטובוס שמגיע לתחנה ושואל את הנהג במיטב הנהמות של בבוני המזרח התיכון באותו סגנון העולה מתגובתך,  "הלו חבוב, תגיד, האוטובוס הזה ישיר?"

       

      הנהג משיב לו באדיבות: "אם תשלם כרטיס הוא גם ירקוד".

       

      ולענייננו - נסה בפעם הבאה לצרף לטובקים הביקורתיים שלך צ'ק למימון הגהה, ואין לי ספק שלמרות שזה בלוג מלמן ישכור בכסף הזה שירותי הגהה מעולים.

       

      אני מת על אנשים שיורקים על כל דבר שהם מקבלים בחינם - ונכנעים בעליבותם לכל אותם דברים שהם משלמים עבורם כל כך הרבה כסף ולא מקבלים שום תמורה.

       

      אם שילמת מס בריאות, מס הכנסה או מלווה שלום הגליל אתה בטח יודע למה אני מתכוון.

       

       

       

       

        31/12/09 10:57:

      יוסי,  כתבת פוסט ,שטיפול בבעיות המוזכרות בו יכול לשמש מצע למפלגה חדשה !!

      לפי דעתי נקודה 2 הינה התוצאה של נקודה 1 כשלשתיהן אפשר להוסיף את הרדיפה אחרי הממון כערך.

      לנקודה מספר 3 הייתי מוסיף את הפיכתינו מעם במאבק על קיומו לעם ש"התאהב" בכוחו כעם שולט.(נו טוב, חזרתי אחורה עוד עשור...) וכדי לא לוותר על שליטתו יאשים תמיד את הערבים מבלי להסתכל פנימה ולראות האם ההתנהגות שלנו מוסרית ללא שום קשר למעשיהם של הערבים.

       

      מכיוון שאני יוצא מנקודת הנחה שאומרת: "עדיף שנהיה תלויים אחד בשני ולא אחד ליד השני"

      איך משנים? איך ממשיכים ?

       

        31/12/09 07:46:

      אי אפשר כבר לעשות הגהה?

      אז מה אם זה בלוג, שמלמן יעשה הגהה לעצמו!

        31/12/09 06:23:

      1. כלכלה: מסוציאליזם לתרבות צריכה כמו-אמריקאית. חסל סדר ראש ממשלה הגאה בדירתו הצנועה בת שלושת החדרים, כולל סלון (או אפילו דירה ברחוב הרב אשי בנוה אביבים). עד 1992 לערך, לא היו קניונים בישראל--דיזנגוף סנטר עמד בשיממונו כפיל לבן במשך כעשור. ועוד: עיין במחירי הדירות בשאול המלך פינת אבן גבירול, בהשוואה למחירם אז.

      2. פוליטיקה: "שתי מדינות לשני עמים" היו ה"שוליים הסהרוריים"--היום רובנו מבינים את ההכרח בסיום הסטטוס קוו. לקח לנו שלושה עשורים להבין את האיום של הכיבוש על ישראל כמדינה דמוקרטית.

      2. תרבות ומוסיקה: מעמד הסופר נשאר חזק למדי--עדיין משמעותי בהרבה ממעמד הסופר האמריקאי. ע"ע גרוסמן, עוז, יהושוע, צרויה שלו. עם הספר, עדיין. לפני שלושה עשורים, אי אפשר היה להשיג מינוי לפילהרמונית, אלא רק בירושה. "מוסיקת הקסטות" מהתחנה המרכזית הפכה למוסיקה הישראלית המושמעת ביותר, להוותה של חווה אלברשטיין. שיתוף הפעולה בין מעט מנגני הפילהרמונית עם מבצעי מוסיקה ערבית חדש לחלוטין--מברוק! 

        31/12/09 06:17:

      צטט: great white shark 2009-12-30 19:58:31

      מהם המספרים שאת/ה יודע/ת עליהם? באמת יש הרגשה שכל שנה מפרסמים את מספר העולים ואת הריבוי הטבעי אבל קוברים את הנתונים על הגירה שלילית.

       

       

      אין לי נתונים רשמיים. ידידה טובה שלי עובדת בתפקיד בכיר באחת משגרירויות ישראל באירופה המערבית ויש לה גישה לנתונים שונים וסטטיסטיקות של מדינת ישראל. היא מספרת שבכל שנה מספר הישראלים שמגיעים לשגרירות ע"מ להגיש טופס ויתור אזרחות מטפס בצורה מדאיגה. בנוסף, כך היא מתרשמת לפחות, משרד הפנים לא מפרסם שמספר הישראלים היורדים גדל בקצב אקספוננציאלי, בעיקר בקרב צעירים משכילים ממעמד הביניים. כמו כן, (שוב, לטענתה) יש ייצוג גבוה לעולים מחבר העמים שהגיעו לישראל בתחילת שנות ה- 90 ועוזבים בעיקר לארה"ב וקנדה - אך המגמה היא כללית ולא רק של עולים חדשים (קרי, גם צברים).

       

       

       

      תייעץ לידידה שלך שלא להדליף מחוץ למשרד נתונים קשים על אחת מנקודות התורפה החמורות ביותר של מדינת ישראל.

       

      הענקת חותמת רשמית לבעיה הזו מאפשרת לאוייבי המדינה לשכלל את המלחמה לפירוקה של ממדינת יישראל.

       

      אפשר וצריך לדבר על הבעיה הזו כשיח בין טוקבקיסטים. אין צורך להעניק  לקיומה ולממדי ההיקף של הבעיה הזו גושפנקא ממלכתית.

       

      אני בטוח שהחברה שלך אמרה זאת מתוך חרדה ואיכפתיות למדינה שאותה היא משרתת. אך כדאי תמיד לזכור שהבעת דאגה ש"אולי מישהו ינצל את העובדה שאנחנו לא בבית כל החג ואין לנו אפילו אזעקה לשמור על המזומנים והזהב שיש לנו במקפיא" לאוזניים הלא נכונות אינה מסייעת לפתרון הבעיה אלא מסייעת להחמיר אותה.

       

       

        31/12/09 02:11:

      1. המשך הפרטת המשאבים הציבוריים החל ממחצבים וכלה באמצעי התקשורת לקבוצה מצומצמת של מקורבים. המדינה אומנם הפכה ממדינת רווחה למדינה תאגידית אך הצנטרליזם נשאר.

       

      2. המשך הקיטוב החברתי בין סקטורים שונים. גולדה אמרה הם לא נחמדים, פרס לא התרשם מ"התנועות המזרחיות" והיום שליש מהילדים הם עניים.

       

      ֱֱֱֱֱֱ3. התגבשות עליית שנות התשעים (מסע הצלב הסאבי לארץ ישראל) לכח פוליטי המושך אליו כוחות אנטי דמוקרטיים אחרים לכדי המפלגה השלישית בגודלה בבית המחוקקים בכנסת. (למה לא שלחנו אותם לסין והשארנו את אורה נמיר בארץ ?)

       

      4. גאולה אבן מוותרת על תספורת הקארה ועושה פוניאבן. יוסי מלמן מופיע עם עניבת פפיון באל ג'זירה אינגליש. 

        31/12/09 01:49:

      יוסי,

      מסכים אתך לגבי המעבר מקולקטיביזם לאינדיבידואליזם.

       

      דעתי שונה לגבי 2 האירועים המכוננים הנוספים:

      דומני שהמהפך הראשון של הליכוד בראשות בגין ז"ל סמן

      חילופי משמרות בחברה והביא בעקבותיו מהפך ביחס לעדות המזרח,

      את פרויקט שיקום השכונות ועוד.בנוסף,תסכים או לא-להסכמי אוסלו חשיבות

      דומה כשאחת מתוצאותיהם היא רצח רבין והמשבר בו נתונה החברה הישראלית שנים אחריו.

       

      ניתן גם לזקוף לזכות שר האוצר לשעבר,יצחק מודעי עליו השלום,את הורדת האינפלציה בשנות ה80

      משיא מטורף של מעל 400% [יחד עם רה"מ "המעופף" כלשונו,שמעון פרס] לאחוזים בודדים בתוך כשנה.

       

      שנה אזרחית נפלאה ומי ייתן שבמהלכה סופסוף ישוב גלעד שליט לביתו ולמשפחתו. 

       

        31/12/09 00:10:

      יוסי:)

       

      ברכות

       

      ולבינתיים מעבירה לכאן ציטוט שלי מתגובתי לפוסט כאן בקפה לפני כמה ימים:

       

      ".....בדיוק

      אולי לא ניסחתי נכון כי מיהרתי לצאת מהבית אבל ודאי וודאי שזה אחד החוקים הרעים שחוקקו אי פעם

      וגם פירוק ההסתדרות (עם כל הבעיתיות ולעתים אפילו הסיאוב שהיו בה) היה אחד השגיאות הפטאליות

      שנעשו במדינה הזאת ושהובילו למה שאנו רואים היום כולל חברות שלא נותנות לעובדיהן להתאגד,

      חברות כח אדם, חברות עובדי קבלן ועוד

      אני הייתי מכניסה את החיים רמון הזה האיש שמגעיל אותי מאוד יש בו משהו כזה כזה

      ...הוא לדעתי העסקנצ'יק הפוליטי האולטימטיבי, הוא כמאמר השיר העתיק:

      "איך הפשפש עלה למעלה" הקלאסי

      הוא הוא הוא עם נאום החזירזירים שלו

      בנוסף הוא בטוח גם אחראי לשפעת החזרזירים זה בהומור כמובן המשפט האחרון  .."

      ~~

       http://cafe.themarker.com/view.php?t=1382995

       

       שטוטית_משוטטת

       

        30/12/09 23:31:

      ברשימה שלי, שניים מתוך שלושת התהליכים המשפיעים ביותר על ישראל התרחשו הרחק מכאן, והשלישי אמנם קרה כאן, אבל הוא קשור למשהו עתיק ורחב יותר ממדינת ישראל:

       

      1. הסטגפלציה בארה"ב ובעולם מרקיעה שחקים בסוף שנות ה-70

      2. הפוסטמודרניזם חודר ומשתלט על המחשבה הכללית והאישית בסוף שנות השמונים

      3. המתח המשיחי-קבלי ביהדות הכריע לחלוטין את הניסיון הציוני לחבר את הלאומיות היהודית לתנ"ך ולצדדים הפחות משיחיים שלו (תהליך ארוך שנים שהחל מיומה הראשון של המדינה והמשיך למעשה תנועה בת מאות שנים בתוך היהדות)

       

      מה זאת אומרת?

       

      1. בעקבות משבר האנרגיה העולמי ב-73 (שגם אנחנו קשורים אליו דרך מלחמת יום כיפור) צמחו האינפלציה והאבטלה בארה"ב באופן קיצוני. הפעולות שננקטו בכדי להתמודד עם התופעה, הפכו את העולם וישראל בתוכו למקום של עושר מול עוני, מחקו את מעמד הביניים, ומנעו כל אפשרות לרציונליזציה במחירים. כל התופעות הכלכליות והחברתיות שהוזכרו בפוסט ובתגובות הן ביטוי לתהליך הזה.

       

      2. הפוסטמודרניזם כפילוסופיה מבטל את האפשרות להתאחד ולהאמין במשהו, לא חשוב בכלל מה זה. צה"ל, ציונות, או כל מה שמריח מקולקטיביות, איננו יכול יותר ללכד אנשים מהטעם הפשוט שאנשים אינם מלוכדים יותר, נקודה. גם בהקשר הזה, תופעות שציינת וציונו בתגובות, כגון האדרת האינדבדואליזם או שחיטת פרות קדושות, הן ביטוי של השתלטות הפוסטמודרניזם על העולם.

       

      3. בראשית ימי הביניים עמדה היהדות בפני משבר רציני. זו לא הייתה הפעם הראשונה, אבל בהחלט הפעם החשובה ביותר, שבה קבלת עול מצוות נראתה לרוב העם כלא הגיונית, מופרכת אפילו ובוודאי מעצבנת על רקע מסעי הצלב והידרדרות היחס ליהודים. מאז ועד ימינו, עלתה הקבלה בהסבריה היפים והמרתקים לסיבות בגללן עלינו לקיים את ההלכה, כזרם המרכזי והסוחף ביותר בדת היהודית. כשקמה המדינה, השתדלו מאד בן גוריון וחבריו לעקוף מאות שנות קבלה (ותלמוד לפני כן) ולחבר את הישראלי החדש עם ספר הספרים. בתנ"ך, יש פחות משיחיות ופחות מתח מיסטי והוא אכן מתאים יותר ברוחו ללאומיות חילונית שפויה ומודרנית. הניסיון הזה נכשל (ויש שיאמרו שנועד לכישלון מראש) ואת ההשלכות לכך אנו רואים בהתנחלויות, ברצח רבין, בהפיכת עיר הבירה לעיירה מטורפת, במחול שדים של קברי צדיקים-קמיעות-ובאבות בגבולותינו, בהתלהמות כללית בחברה, ובחוסר יכולת ממשי להתקיים כמדינה חילונית שפויה.

       

      זו דעתי- מקווה שמישהו מעניין יחלוק עליה  

       

       

        30/12/09 21:07:

      צטט: יוניו 2009-12-30 20:36:25

      תודה על הטור ועל הפרספקטיבה.

       

      עוד דבר שמשתנה לאט הוא הערך המוסף של ישראל עבור היהודים.

      בתקופת קום המדינה היתה תחושה שזה המקלט.

      כיום, הרבה מאד מעדיפים לחיות בחוץ. חלקם היחסי מאד גדול (10%?) ועוד יותר גדול יחסית לאוכלוסיה היהודית.


       

       

       

       

      זאת בדיוק הנקודה. מקלט הוא מקום מסתור זמני בעת מלחמה. אבל אף אחד לא רוצה לחיות את כל חייו במקלט.

      במקום לבנות כאן בית, מנהיגנו (מאז ומתמיד) טיפחו וממשיכים לטפח את נרטיב המקלט והשכונה האלימה.

      פלא אם כן שרבים רוצים לעבור לשכונה קצת יותר ידידותית?

        30/12/09 20:36:

      תודה על הטור ועל הפרספקטיבה.

       

      עוד דבר שמשתנה לאט הוא הערך המוסף של ישראל עבור היהודים.

      בתקופת קום המדינה היתה תחושה שזה המקלט.

      כיום, הרבה מאד מעדיפים לחיות בחוץ. חלקם היחסי מאד גדול (10%?) ועוד יותר גדול יחסית לאוכלוסיה היהודית.


       

       

        30/12/09 20:33:

      במשפט אחד:

      המהפך של 77 עם מנחם בגין ז"ל מסכם כמעט הכל.

      ואידך זיל וגמור.

      (ברור, שהתובנו/מסקנות שלי שונות משלך).

        30/12/09 19:58:

      צטט: יגאל_ 2009-12-30 17:34:53

      צטט: great white shark 2009-12-30 16:41:43


      3. הדרכון הזר כמושא חלומותיהם של חלק נכבד ביותר מקרב הדור הצעיר של מעמד הביניים והרצון להגר מישראל (משרד הפנים מסתיר ביודעין ובאופן אסטרטגי את מספר המהגרים מישראל בעשרים השנים האחרונות, ובמיוחד את אלו שגם ויתרו על האזרחות הישראלית. המספרים מדאיגים ביותר!)

       

       

      מהם המספרים שאת/ה יודע/ת עליהם? באמת יש הרגשה שכל שנה מפרסמים את מספר העולים ואת הריבוי הטבעי אבל קוברים את הנתונים על הגירה שלילית.

       

       

      אין לי נתונים רשמיים. ידידה טובה שלי עובדת בתפקיד בכיר באחת משגרירויות ישראל באירופה המערבית ויש לה גישה לנתונים שונים וסטטיסטיקות של מדינת ישראל. היא מספרת שבכל שנה מספר הישראלים שמגיעים לשגרירות ע"מ להגיש טופס ויתור אזרחות מטפס בצורה מדאיגה. בנוסף, כך היא מתרשמת לפחות, משרד הפנים לא מפרסם שמספר הישראלים היורדים גדל בקצב אקספוננציאלי, בעיקר בקרב צעירים משכילים ממעמד הביניים. כמו כן, (שוב, לטענתה) יש ייצוג גבוה לעולים מחבר העמים שהגיעו לישראל בתחילת שנות ה- 90 ועוזבים בעיקר לארה"ב וקנדה - אך המגמה היא כללית ולא רק של עולים חדשים (קרי, גם צברים).

        30/12/09 19:39:

      1. מלחמת יום-כיפור, ששינתה לחלוטין את האסטרטגיה הצבאית-מדינית של ישראל ב-70 השנים שקדמו למלחמה עם שכנותיה.

      2. הסכם אוסלו, שהכיר בעם היושב בתוכנו ונשלט על-ידינו כישות פוליטית-מדינית, ומשכך ההכרה כי לנתיניה יש זכויות אזרחיות ופוליטיות שישראל לא תוכל לשלול לעד.

      3. התפכחות כל אחד ואחד ממנהיגי הימין - בגין (קמפ-דיוויד), שמיר (וועידת מדריד), ביבי (הסכם חברון, הקפאת ההתנחלויות), אולמרט (התכנסות, אנאפוליס), שרון (התנתקות)- מחלומות באספמיה על ארץ ישראל השלמה, והבנה כי דברים שרואים משם - הימין המתלהם והכוחני - לעומת דברים שרואים מכאן - ראש ממשלה של מדינה מערבית בעולם גלובלי - אינם זהים. השמאל תמיד צדק. הימין תמיד טעה.

        30/12/09 19:29:
      The creation of "SHAS and the "Ultra  orthodox movment. 
        30/12/09 19:00:

      אני מסכים עם חלק ממה שאמרת אבל לא עם הספין השלילי. אני חושב שהדבר החשוב שקרה כאן זו ההתפרקות של הדיקטטורה הסובייטית של מפא"י שדיכאה כל מי שהתנגד לה. אני לא מתגעגע לתקופה הזאת (גם אם לא חייתי אז). הכיבוש החל במפא"י, גם היחס לערבים תושבי המדינה או בשטחים, וגם ההתנחלויות החלו בזמן מפא"י.

      מפא"י יצרה מערכת כלכלתית מושחתת שבה רק למקושרים היו אפשרויות להתקדם. בנוסף, כמו כל מערכת סוציאליסטית, דיכאה חידושים ויצרנות, ומנגד קידמה עצלנות ועסקנות. אם היתה נשארת על כנה, לא היתה לנו מדינה משגשגת ויצרנית כיום עם מגזר הייטק, אלא קיבוץ ענק פושט רגל.

      מפא"י בכוח הפוליטי והכלכלי הריכוזי שלה שלטה בכל מנגנוני הממשל מההסתדרות, דרך הבנקים, מקרקעין, מקומות עבודה, מיסוי, חברות ממשלתיות, תשתיות ועד מי יקבל ביטוח בריאות ואיזה. ממש דיקטטורה. היא גם הפלתה בצורה נוראית נגד עדות המזרח בצורה גזענית ורמסה את תרבותם.


      כל המגזרים שסבלו תחת המשטר הזה בסוף התעוררו. התרבות המזרחית תפסה מקום בתרבותנו, הפלסטינאים החלו להתנגד לכיבוש, ואפילו תרבות המוזיקה השתחררה משירי ארץ ישראל הפטריוטים והפכה לאומנות אינדיווידואלית וחתרנית. כל התרבות הישראלית השתחררה.

       

      הכלכלה הקפיטליסטית החזירית (כמו שאתה קורה לה) גרמה לבום כלכלתי עצום שהזניק את ישראל והפך אותה לכלכלה מודרנית המתחרה בכלכלות מתפתחות. דרך אגב, אותו קפיטליזם מרושע הצליח בעשר שנים להרים שני מיליארד איש (סין והודו) מעוני מכפיר לכלכלות מתפקדות ולהוציא מאות מיליונים למעמד בינוני. זהו דבר שהסוציאליזם לא היה מצליח לעשות באלף שנה.

      מפא"י מעולם לא נסוגה משטחים שנכבשו. דווקא מפלגת הליכוד היא היחידה שנסגה מסיני ופינתה התנחלויות. ושרון הוא שהתעמת גם עם המתנחלים בעזה.

       

      אבל, כמו כל מהפכה, התפרקות מפא"י ומפלגת העבודה יצרה בעיות חדשות. הדגש על האזרח במרכז התמונה ולא על האזרח כמשרת של המדינה (כמו במדינות קולקטיביסטיות, בהן הזכויות של האזרח, כולל זכות קנין, שייכת למדינה ולא לאזרח)  גרם להתפרקות מערכים ויצר ניכור בחברה וחומרנות יתר. הוא גם חותר תחת הצורך לקיים מערכות ציבוריות כמו צבא משטרה ומערכת חינוך טובה. האפשרות לראות את האחר לא דרך משקפיים פטריוטיות בלבד נתן כוח לאויבים של המדינה כמו אירגוני טרור או חלקים בחברה ששוללים את המדינה כמו החרדים. הקפיטליזם הישראלי לא משוכלל דיו ויש חוסר ברגולציה שמאפשר לטייקונים שאינם מיצרים דבר להשתלט על חלקים בכלכלה. הדור הבא יצטרך לטפל בבעיות אלה.

        30/12/09 18:54:

      1. ההתמעטות (בתקווה שבקרוב תהיה הכחדה) בכוחה של האליטה האשכנזית השמאלית ששלטה קודם ביישוב ואחר כך במדינה למן סופה של מלחמת העולם הראשונה עד עלייתו של מנחם בגין לשלטון. הדבר החיובי בתהליך זה הוא שישראלים שהודרו מן הנראטיב הלאומי של מדינתו (בעצם כל מי שלא נכלל או שלא מצא חן בעיני המחנה הפועלי הישראלי) נכנס בשערי המדינה והפך לאזרח לגיטימי ושווה - כמובן שתהליך זה תרם במידה רבה לשיכוך הזעם העדתי וצמצום הפער העדתי.

       

      2. ההפרטה הפרועה שלא רק שהרסה את הסולידריות החברתית בישראל ומאיים לכלות ולהשמיד את זהותנו הלאומית אלא גם שהביא לצמיחה של מעמד אוליגרכי, שבניגוד לאוליגרכיה הישנה של השמאל שעד כמה שמוצדק לבקר אותה על פשעיה הייתה גם בעלת תודעת שליחות עמוקה, דבר זה נעדר לחלוטין מן האוליגרכים החדשים שכל מטרתם בחיים הוא לחיות על מציצת לשדם של אחיהם האזרחים.

       

      3. תהליך הנאציונליזציה של ערביי ישראל (עוד אחד מפירות הביאושים של הסכם אוסלו) שתביא עלינו מלחמת אזרחים מבלי קשר למצב יחסנו עם הפלשתינאים. 

        30/12/09 18:42:

      מצטרפת לברכות אני הייתי אומרת

      על הגורמים המשפיעים ביותר על המדינה.

      בתי המשפט

      מלחמת ששת הימים

      רצח רבין

      השחיתות השלטונית.

        30/12/09 17:34:

      צטט: great white shark 2009-12-30 16:41:43


      3. הדרכון הזר כמושא חלומותיהם של חלק נכבד ביותר מקרב הדור הצעיר של מעמד הביניים והרצון להגר מישראל (משרד הפנים מסתיר ביודעין ובאופן אסטרטגי את מספר המהגרים מישראל בעשרים השנים האחרונות, ובמיוחד את אלו שגם ויתרו על האזרחות הישראלית. המספרים מדאיגים ביותר!)

       

       

      מהם המספרים שאת/ה יודע/ת עליהם? באמת יש הרגשה שכל שנה מפרסמים את מספר העולים ואת הריבוי הטבעי אבל קוברים את הנתונים על הגירה שלילית.
        30/12/09 16:58:

      צטט: mbrtl 2009-12-30 14:09:26


      השינוי העיקרי היחיד בישראל ששינה את פני החברה לרעה הוא : דמוגרפיה!

      האופי החברתי התרבותי מקום המדינה ועד סוף שנות ה 70 היה ברובו אירופאי משכיל ומתורבת , מה ששימר את רמתה האיכותית של המדינה, אבל כאשר המגמה התהפכה, כתוצאה משינויים דמוגרפיים טבעיים, האופי החברתי תרבותי הפך יותר ויותר מזרחי/עברייני, וכך השתנו לרעה פניה של ישראל היפה.  

       

      תגובה מחממת לב ממש.  אני שמח לראות שהערכים האירופאיים המשכילים והמתורבתים הונחלו לך במלואם ואתה מצליח ברהיטות ךהעביר אותם הלאה. עלה והצלח. 

        30/12/09 16:41:

       נקודות מפנה ומגמות מרכזיות שאני מזהה ב-30 השנים האחרונות:

       

      1. רצח רבין בנובמבר 95 + ההפסד של פרס בבחירות 96 על חודם של קולות בודדים

      2. הסגידה לאינדיבידואליזם קיצוני ואינסטנט סלבריטיזם

      3. הדרכון הזר כמושא חלומותיהם של חלק נכבד ביותר מקרב הדור הצעיר של מעמד הביניים והרצון להגר מישראל (משרד הפנים מסתיר ביודעין ובאופן אסטרטגי את מספר המהגרים מישראל בעשרים השנים האחרונות, ובמיוחד את אלו שגם ויתרו על האזרחות הישראלית. המספרים מדאיגים ביותר!)

      4. קוצר רואי משווע מצד השלטון (ימין, שמאל, מרכז - בלי יוצא מן הכלל)

      5. הקיטוב המתגבר בין חלקי העם (עשירים לעומת עניים, חילונים לעומת דתיים, ימין לעומת שמאל, ת"א לעומת פריפריה, יהודים לעומת ערבים, וכו')

        30/12/09 15:55:
      שלושת התהליכים המשפיעים ביותר על מדינת ישראל: 1. השפעה עמוקה מאוד של הפוסט מודרניזם על החברה בישראל: תחת הסעיף הזה יכולים להיכנס תהליכים רבים, המרכזי שבהם הוא פירוק הנרטיב המרכזי החילוני סוציאליסטי והופעת נרטיבים מקבילים: ובהם הנרטיבים הערבי- ישראלי (הנכבה, הכפרים המגורשים ועוד), המזרחי- מסורתי (רבים לפני טענו שש"ס היא מפלגה פוסט מודרנית) , הדתי- אמוני (הפיכת המפד"ל למפלגת ימין קיצונית עד להיעלמותה המוחלטת בבחירות האחרונות) והחרדי (מי שיטרח לקרוא כיצד החרדים מבינים את כל מה שקרה בין שואה לתקומה יגלה סיפור שונה לחלוטין מזה שהוא מכיר, סיפור שהוא נחלתם של מאות אלפים בישראל כיום).

      התוצאה היא שקיעת הפלגים לתוך הנרטיב שלהם והפיכת ישראל למדינה לא סוציאליסטית בה אבדה הערבות ההדדית.

      התהליך הזה הוא תהליך שאיננו ספציפי לישראל: בכל המזרח התיכון הנרטיב המרכזי של לאומיות חילונית אבד ובמקומו צומחת חברה יותר דתית ויותר קיצונית.

       2. כישלון החינוך הישראלי. מסיבות שאין כאן המקום לפורטן, הדור המייסד של ישראל נכשל כישלון חרוץ בהנחלת ערכיו לדורות הבאים. התוצאה של בורות היא הקצנה וגזענות. אם אין חינוך לפלורליזם- יגיע פאשיזם. אם אין חינוך לסוציאליזם- יגיע קאפיטליזם דורסני. הערכים עליהם יוסדה מדינת ישראל, כפי שהם מופיעים במגילת העצמאות, הם ערכים ראויים מאין כמותם. הבעיה היא שכיוון שנכשלנו בהנחלתם לדורות הבאים, מעטים מאוד הם התומכים בהם כיום.

      הבורות גם מובילה לצמיחתם של מנהיגים בורים המעודדים בורות. אלו הם פני היהדות בישראל: את הרבנים בישראל מעניינות שאלות הרות גורל כמו האם מותר לחטט באף בשבת.

      הבורות מונעת מאיתנו את ההבנה שיש אפשרות אחרת: רבנים בארה"ב מתעסקים בשאלת "תיקון עולם" (אולי המושג היהודי- אמריקאי החשוב ביותר כיום) והיהדות בארה"ב עוסקת בשאלות של צדק חברתי. מעטים מאוד במדינה מבינים שבישראל יש מונופול ליהדות פרימיטיבית, שובניסטית וגזענית ושיש אפשרות אחרת. קולם של הוגי הדעות היהודיים הגדולים נדם: אין דורש לתורתם של בובר, הרמן כהן או עימנואל לוינס. מחוסר חינוך השתלט על ישראל השיח היהודי הפרימיטיבי. לדבר הזה יש השפעות עמוקות על הדרך שבה ישראלים מזהים את עצמם ועל הדרך בה הם מתייחסים לזולתם. 3. הכיבוש.בארבעים השנים האחרונות הכיבוש הפך להיות פני הכול, זלל תקציבי ענק מהתוצר הלאומי והסיט את העשייה הציונית מהנגב והגליל אל יהודה שומרון וחבל עזה, תוך התעלמות מוחלטת מהפלסטיניים החיים בהם. ארבעים שנות כיבוש הפכו את ישראל לחברה אלימה, גרמו לזילות חיי אדם, לגזענות מסוכנת בחברה הישראלית ולזלזול בשלטון החוק. בניגוד לטוקבקיסטים מעלי אני אסיים בתקווה: כפעיל לשינוי חברתי אני מאמין בפונציאל וביכולת של ישראל. צריך לזכור שהנרטיב הציוני החילוני סוציאליסטי אכן גרם להדרתם של חלקים רבים בחברה הישראלית. חלקים אלו באים ותובעים את חלקם בעוגת תשומת הלב הציבורית.

      על כולנו לפעול באופן אקטיבי כדי שתהליך הפירוק וההרכבה מחדש אותו עוברת החברה הישראלית כיום, יגרום להופעת חברה ישראלית טובה ומגוונת יותר.

        30/12/09 15:04:

      מסכימה עם הדברים שציינת, ושציינו המגיבים לפני. ואולי עוד ענין אחד שכדאי לציין תחושת חוסר האונים לשנות את המציאות של חיינו (המתבטאת למשל בירידה בשיעורי ההצבעה בבחירות), אל מול השחיתות השלטונית, אל מול תאגידי הענק ותקשורת ההמונים רדופת הרייטינג.
        30/12/09 14:59:

      תגובה ל MBRTL - לא יפה להסתתר - חוץ מזה- לגבי התרבות המערבית אותה את מעריכה- האין זאת אותה תרבות שהביאה עלינו את השואה?
        30/12/09 14:58:


      אז אני מסכם את הדברים בצורה הרבה יותר אופטימית,  ככה זה כבן לניצולי שואה ולאנשים שהגיעו לארץ ללא כלום, כאחד שגר פה למעלה מ-40 שנה ומאושר מאד, אני מציין את התהליכים העיקריים הללו:

      1. שיפור הבטחון. לאחר הסכמי השלום עם מצרים וירדן והסכם דה-פקטו עם הפלסטינאים ביו"ש, הוצאת עיראק ממעגל העימות וחולשתה העצומה של סוריה - נדמה לי שקיום מדינת ישראל הוא עובדה מוגמרת.  זה לא היה כל-כך טריוויולי לפני 30-40 שנה.

      2. המצב הכלכלי מצויין והוא תלוי בעקר בפרט, באינדיבידואל ולא בפרוטקציות כמו שהיו לפני 30 שנה.  היום יכול בן/בת לעולה חדש שהגיע ללא כלום, אך בעל מוטיבציה, ללמוד ברצינות לרכוש השכלה גבוהה ולהיות ממוקם תוך 10 שנה בעשירון העליון.  

      3. החום הישראלי, הסחבקיות והדוגריות משמשות כמנוף חיובי לתעשיית היי-טק, לאמנות ולתרבות.  בישראל יש המספר הרב ביותר של חברות היי-טק לאחר ארה"ב. כל חברת היי-טק גלובאלית ובינלאומית שמכבדת את עצמה, פותחת מרכז פיתוח בארץ.  בארץ חברים הם חברי אמת.

      להבהיר: לא שתיתי ומעולם לא עישנתי... :)   אבל באמת אחלה פה !

        30/12/09 13:37:

      ראשית מזל טוב על הפרס- כשמגיע אז מגיע...

      1.ענייו פינוי התנחלויות- כמו בסיני, גוש קטיף וצפון השומרון- הפינוי אפשרי גם אפשרי גם כשהקהל קולני.

      ה"רעש" סביב ההקפאה נובע מההבנה שהשלב הבא של הפינוי ממשמש ומגיע...לטוב ולרע...

      2.איגודים מקצועיים- לועדים הגדולים זהו טור הזהב- עופר עיני בשבילם הוא החתול שכן יודע לשמור על השמנת.. במקביל יש את ארגון "כוח לעובדים" שמסתמן כהתחלה של משהו טוב...

      3.הסגידה לאידיבידואליזים- לא נותר אלא לחזור לעלעל בספרו המופתי של ב.ז. הרצל "אלתנוילנד" או כפי שתורגם לעברית-"תל-אביב"-שם חוזה ה"חזן" ולמעשה חולם על חברה עם עקרון ההדדיות-שילוב של חברה סוציאליסטית(להבדיל מקומוניסטית) משולבת עם ניצני קפיטליזים זעיר-קריא עידוד היוזמה החופשית והפרטית.. פה כנראה שעוד רבה המלאכה. אולי המשבר אצל הדוד מעבר לים יצליח להזיז שוב את גלגלי השינוי...

        30/12/09 13:07:
      כותב הבלוג והמגיבים כתבו לעניין.השאלה היא : מה יש לעשות כדי לתקן.
        30/12/09 12:28:
      כוכב, לכולם, ולשנה שתביא תמורה!
        30/12/09 12:01:


      על הרשימה המדויקת והחדה שלך מבקשת להוסיף את המהפך מתרבות עלית לתת תרבות.

      תרבות הרייטינג והסלבס וריבוי הערוצים מאליהים כוכבבני וכוכבניות דימוי הגוף במקום אנשי תרבות ורוח אמיתיים. הידע הכללי רב הרבדים הופך מיותר בעיני ההמונים (ובעצם גם בעיני חברי הכנסת ומשרד האוצר המתנגחים באוניברסיטאות), כי העיקר הוא ברפאלי-יהודה-נינט.

        30/12/09 11:45:

      בזמן האחרון, אני מתחילה ממש לפחד. יש לי הרגשה שזה לא הולך להחזיק יותר מידי זמן. שאוטוטו יגבילו לי את החופש, שעוד מעט יהיה מסוכן להסתובב ברחובות, שבקרוב יהיה קשה מאוד להרוויח.

       

      או שכל זה כבר קורה?

        30/12/09 11:06:


      יוסי,

      ראשית מזל טוב על קבלת הפרס, הוא בהחלט מגיע לך.

      כרגיל הפוסטים שלך הם תענוג לקריאה אפילו הפוסט הקודר הזה.

      ל-3 האירועים שהעלת יש חלק גדול במה שאני רואה הדרדרותה של המדינה כמו גם התערערות הדמוקרטיה, התגברות האלימות (מה שאני רואה כפועל יוצא משנות כיבוש ארוכות) וביחד איתה ההדרדרות אדירה בחינוך הן בבית והן במוסדות החינוך. ובנוסף ההאדרה והסגידה להון והשחיתות של אנשי הציבור.

      יש עוד ועוד והטיבו לציין המגיבים מעלי במיוחד ליאת, אמיתי, מיא ואייל.

      ועכשיו שאנחנו יודעים את כל זאת, מה אנחנו עושים על מנת לשנות? רובינו כלום וחבל.

        30/12/09 10:33:

      1 .האללת הכסף והחומריות -מידת הצנעה והענווה נעלמה לה

      2. עלייתן של המפלגות הדתיות והסקטוריאליות שלהן - או לחילופין יחסי הכוחות עמן 

      3 .התבדלות החברה הערבית בישראל - לצערי הרב ! 

      מלמן נא בצע הגהה יש כמה שגיאות הדפסה מיותרות 

        30/12/09 08:55:

      אני באמת לא חושבת שהיו אלה אירועים, אלא מגמה אחת - התנערות מהקולקטיביזם לטובת האתוס של הישגיות ואינדיבידואליזם. מכאן נובע הכל. העקרונות הדמוקרטיים - בניגוד לשיטה הדמוקרטית - מעולם לא חילחלו במדינה הזאת, לכן נרמסות כאן השכם והערב זכויות האדם. זה מתחיל כמובן באלה של הפלשתינאים, שלמרות שיש אנשים שרואים בהם עדיין 'אויב', זה לא מצדיק הת ההתעללות שהם עוברים בגדה. וזה ממשיך כמובן בשיוויון נפש כלפי הפערים החברתיים המתרחבים, בשחיתות ביורוקרטית, במתן יתרונות וזכויות יתר לקבוצות כוח של בודדים, כמו מצד אחד עובדי חברת החשמל או בצד השני אילי הון שמקבלים הטבות מופרזות מן המדינה או מנכ"לים של חברות, גם ציבוריות, שזוכים לשכר שערורייתי. נפוטיזם, מינויי קרובים בשלטון, שמור לי ואשמור לך, כניעה לחרדים וחלוקת טובות הנאה במשך שנים - רק כדי לזכות במנעמי השלטון. וכמובן, מה שהכי נורא בעיני ואני חווה זאת יומיום - ההידרדרות המתמשכת  ברמת החינוך בארץ. רמת הלימודים בבית הספר בצפון תל אביב, שילדיי לומדים בו היא בלתי נסבלת וירודה מאוד אפילו יחסית לרמה בזמני - שסברתי שהיא ירודה.

       

      אז אין כאן אירוע מכונן או אירועים מכוננים. פשוט מגמה של אני ואפסי עוד שתגרור בהכרח שגשוג - אם אפשר לקרוא לזה שגשוג - של מעטים מול הידרדרות לרבים, לרוב ולכל המדינה שלנו. בארה"ב, מעוז הקפיטליזם, יש לפחות בלמים שנובעים מהמחויבות שם לערכים הדמוקרטיים הקבועים בחוקה, ומקיומה של חוקה כזאת. וגם שם המצב לא מזהיר, בעיקר בתחום הפערים החברתיים, מערכת הבריאות וגם החינוך הציבורי. אצלנו, אני לא רואה איזה עתיד מבטיח בפתח. 

        30/12/09 05:20:


      יוסי היקר

      ממרום 42 שנותי בחיים האלו ובמדינה הזו קטונטי מלומר מה הם שלושת הארועים.

      לפי דעתי כל אחת ואחד הם עולם שלם מלא בארועים טובים יותר או פחות.

      ניפגש בישראמן 2010  בשלשות ברזל  שחיה.

      יום קסום

      יעקב אבידן

        29/12/09 22:54:

      חברים יקרים. תודה על הברכות. הפעם בנגוד למנהגי איני מגיב רק קורא.

      שוב פעם תודה.

        29/12/09 21:59:

      קטונתי מלהוסיף על שאמרת. לכן רק אברך אותך על הצלילות ומהירות המחשבה.

      לא סתם החליטו לעטר אותך בפרס סוקולוב.

      ובקטנה , להת' בטבריה

        29/12/09 17:31:

      השינוי הדרמטי הגדול ביותר שעברה ישראל לדעתי, היה בעצם הפניית הגב לברית המועצות ולשיטה הסוציאליסית בכלל (כולל התפרקות הקיבוצים) וכריתת הברית עם ארה"ב. זה כמובן מכיל את שני האלמנטים הראשונים שאתה ציינת.

       

      השינוי הדרמטי הבא הוא הצלחתם של אויבי המדינה לזרוע שינאה תהומית כל כך בין המחנות הפוליטיים בתוך ישראל, עדי כדי מלחמת אחים ממש. גם אם היא (בינתיים) בלי נשק חם - היא מלחמה לכל דבר ועניין. ימני שונא שמאלני ושמאלני שונא ימני, חרדי שונא חילוני וחילוני מתעב חרדי - הרבה יותר מאשר אנחנו שונאים או מתעבים את החמאס, או אפילו את בין לאדן.

       

      השינוי החשוב הבא הוא הפיכת מדינת ישראל מסוציאל-דמוקרטית, לקפיטליסטית ורפובליקת בננות.

       

      השינוי הבא ששינה את מדינת ישראל "על הפנים" הוא הבריחה ההמונית של המוני ישראלים מוצלחים לחו"ל, והאילוצים לאזן את הואקום המבהיל הזה ואף לתגבר את הדמוגרפיה באמצעות תחליפים מפוקפקים מאוד.

       

      והשינוי העיקרי והמדאיג ביותר לטעמי: העובדה שכמחצית העם רואה בצה"ל או בשב"כ אוייב, שלא בצדק כמובן, והעובדה שמעל מחצית העם רואים בשלטון החוק ארגון הפשיעה החזק ביותר בישראל, ואי אפשר לומר  שהם רואים משהו מופרך או חסר יסוד. 

       

      המחדל הבטחוני החמור ביותר של ישראל הוא בהזנחת בטחון הפנים, במובן  העמוק והיסודי ביותר של המושג: חינוך, ערכים, סעד, שוויון זכויות והזדמנויות, טוהר מידות והפנמה שהמדינה היא שחנו, למעננו, ולא אוייבת שמנוהלת על ידי פוליטיקאים ופקידות בכירה של גנבים, רמאים ומושחתים.

       

      גם אם נמחק את איראן מהמפה ונהפוך את כל השטחים מהפרת עד החידקל ליישובים יהודיים שמדינות ערב יכירו בהן ויתרמו להם נפט בשפע - למדינת ישראל אין שום סיכוי לשרוד את האויייב הכי מסוכן והכי אגרסיבי שיש לה: היא עצמה.

       

      עד היום שבו אזרחים לא יילחמו על הזכות לשלם מס הכנסה כי ברור יהיה לכולם שבכך הם משקיעים בעצמם ובעתיד ילדיהם - לא נוכל לומר שהסכנה לקיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית חלפה. 

       

      מי יכול להישיר מבט אאל עצמו בראי ולומר לעצמו בכנות ובבטחון, "עוד לא אבדה תקוותינו" ? מי יכול לומר "להיות עם חופשי בארצנו"?

      אם אנחנו לא נעבור מהפך טוטאלי, דרמטי, מהמסד עד הטפחות - אפשר להגיד לאנגליה תודה על שהיא הסכימה שהגטו היהודי יעבור מאירופה למזרח התיכון, להתנצל שהוכמנים שלנו נכשלו לנהל את האוטונומיה של מחנה הפליטים הזה, ולהתכונן לחורבן בית שלישי, והפעם עוד לפני שהוא בכלל נבנה.

       

      לו  דעתי הייתה נשמעת, מה שצריך זה להלאים את הרכוש של כולם, לחלק  אותו לכל העם בצורה שוויונית, ולהתחיל מחדש את הכל. את הפוליטיקה, את הבירוקרטיה, את השיטה, וגם את היחסים עם האוייבים ובעלי הברית שלנו.

       

       

       

        29/12/09 17:13:


      אהבתי את הסיכום המלמני האופייני. רק אציין שבנושא האיגודים וההתארגנות המקצועית יש שינוי של ממש בשנה האחרונה - ניתן להבחין בהתעוררות איטית אך מתמדת של המודעות לזכות להתארגן ולהתאגד - ראה את ההצלחות של כוח לעובדים במקומות עבודה רבים. ראה גם את הנסיון להתאגדות של עובדי HOT שיצא לדרך לא מזמן ועדיין בחיתוליו. אני מקווה שכל אלו יתעצמו יחד לכדי תופעות חברתית בעלת משמעות שאולי גם תשנה כאן משהו לטובה.

      חוץ מזה - שוב מזל"ט על הפרס החשוב ותהנה בטקס הקרב ובא.

        29/12/09 15:25:

       חלק מהסעיפים שלי מכילים בתוכם את שלך:

       

      1. ביצור הכיבוש, האפרטהייד וההתנחלויות על ידי כל ממשלות ישראל, ימין ושמאל כאחד.

       

      2. אימוץ הקפיטליזם הדורסני כאידיאולוגיה השלטת ע"י כל ממשלות ישראל, ימין ושמאל כאחד: אימוץ הקפיטליזם הוא שהביא להרס מדינת הרווחה, הרס ארגוני העובדים וחיסול תחושת הסולידריות החברתית בישראל.

       

      3. מימון יתר למוסדות החינוך והרווחה החרדיים ע"י כל ממשלות ישראל, ימין ושמאל כאחד.

        29/12/09 13:03:

      אני לא ארכיב רשימה אחרת, אלא אוסיף על שלך:

      1. אובדן התמימות וניתוץ פרות קדושות - צה"ל, הממשלה, החוזק המלחמתי, החוסן המנטלי - כל אלה ועוד הן פרות שנשחטו כבר מזמן. רואים אותם הכי טוב על דור ההורים שלי.

      2. הפיכת ישראל למדינה של קבוצות מנותקות, ללא כל עניין באינטגרציה.

      3. הפיכת הכסף לחזות הכל - לא במובן הצדקני אלא במובן המסמא של מטרה שאת משמעותה כבר לא ברור אם מישהו מבין בכלל.

       

      אחלה פוסט

      ארכיון

      פרופיל

      yossi melman
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין