
אנשים שבאו לעובדת בדרך הבשמים
הרובע הביזנטי
עובדת העיר הפנימית תצפית מהמגדל המזרחי
אז ציפתי לשקט ולדממה כמו בכול מקום מדברי - ורחוק - ולא היה כך - שמעתי הרבה רעשים = את הנשימות שלי - את הצעדים שלי - את הרוח השורקת - את המכוניות נוסעות בכביש המרוחק כמה קילומטרים טובים.
כיבתי את השתל - יש שקט - אבל כבר לא יכולתי להסתגל לשקט אחרי שמיעה רצופה בשתל - הדלקתי אותו הסביבה רועשת למרות שצריכה להיות שקטה.
לפתע הכתה בי המחשבה הזאת כברק - לשומעים אין שקט ואין דממה - תמיד הם שומעים משהו - גם שהם הולכים לישון הם סוגרים את העיניים, אבל את האוזניים הם לא יכולים לסגור...
שער משערי עובדת
יומיים אחר כך נסעתי לפארק תמנע - זריחה לא אופינית לערבה התחילה את היום
לתשומת לב: אפשר לקבל בפארק תמנע מצגת עם כתובויות לכבדי שמיעה, לא הסתכלתי כי לא יצא לי בזמן נוח.
גבעת הבורג גבעת הבורג 2 אני הולך לגבעת הבורג - עם השתל פועל - שומע רוח - וזה קול נעים ונוף הרי תמנע כתפאורה ומשם המשכתי לפטרייה וגם שם היה לי משחק אורות דומות
ומשם כמובן לפיטרייה
וזקקו שם בתנורים נחושת
בטח היו שם הרבה אש ורעש ותמרות עשן בתקופה הרעמסית
משם לציורי מרכבות שם נשמר פיר כריית נחושת
ומדרגות לטיפוס בתור הפיר - חייו של העבד המצרי כורה נחושת לא היו קלים
משם לקשתות יש גישה לקשתות במכונית ישר - אבל העדפתי שביל גישה רגלי
והיה גם נוף...
ופתאום שקט ודממה - הרוח הנושבת שתקה - בעצם הכול פסק - שקט ודממה בשתל.
זה היה מפחיד - הוצאתי סוללה והחזרתי אותו - פרקתי את המעבד של השתל לחלקיו והחזרתי אותם אולי הבעיה במגעים...
התחלתי לחשוש אולי השתל הלך - שמעתי כבר סיפורים על מושתלים שהשתל הלך להם - והם צריכים ניתוח חוזר...
ניסתי להתקשר לאוזן קשבת - הסוכנות של השתל אדוונס (ומכשירי שמיעה ) בירושלים - היו קשיי קליטה - המשכתי בלב כבד את הדרך...
כאן הגענו מלמעלה לרגלי הקשתות
וטיפסתי למעלה לקשת ו...
ומבט למטה
ויורדים למטה
ושמה למרגלות יצרתי קשר עם אוזן קשבת - נתנו לי שם של סוכנות באילת שאולי ניתן לבדוק את השתל, אבל ענתה לי תא קולי...
אז יש עוד קשת נוספת
חזרתי למכונית ובבדיקה יסודית גילתי את התקלה - החוט שמחבר את יחידת הראש למעבד נקרע.
אז לא שמעתי עם השתל יומים...
המשכתי הלאה לעמודי שלמה
ויש גם מקדש בדרך
ועולים ועולים
והנוף מסביב - אזור רחבת חנייה
המרחב העצום והריק והעננים המתרוצצים בשמיים, ואין קול, רק קול דממה דקה, הטבע הוא מדבר
אתה המסגרת ואתה צריך להכניס את הנוף אליך
זה היכולת שלנו לקלוט את הדממה הדקה, אנחנו יכולים לקלוט רשמים מהעולם הסובב אותנו - בלי המסך המסווה של הקולות - אנחנו לא מודעים ליכולות הזאת - קלינאיות התיקשורות השומעות לא מודעות לזה כלל בעצם איך השומעים ידעו על היכולת הזאת - הן לא חשו ממש את הדממה בהתגלותה - וגם אפשרות כזאת מפילה עליהם פחד...
טוב נמשיך בטיול - אז יש מקדש מצרי - אפשר להסתכל עליו מלמעלה - מה לעשות דת הייתה תמיד עסק רציני בכול התקופות - אפילו עבודה זרה כמו מקדש חתחור..
וגם מבט מלמטה
ונסעתי משם הלאה לכיוון אגם תמנע
זה נקרא הארייה הרובץ, והסלע התלוי, והאיש הצופה
אבל מה המסר של הנוף לנו ?
הגעתי לאגם תמנע
ויש גם מסעדה בהכשר רבנות אילת וחנות מזכרות
כמו כול ישראלים - מגיעים לאיזה מקום יפה, צריך לעשות בו מנגל - או לכול היותר לאכול משהו, אז יש במקום מסעדה נחמדה עם אוירה - ושם אכלתי לאפה טרייה שנאפתה במקום באותו רגע לעינך ולאבנה - אני מניח שליריתוש שתספר על הביקור תפרט יותר
גם יש נוף מהמסעדה
גמרנו עם האוכל אז הלאה לקול דממה דקה - הרי אדום בפוזה אלפינית
איזה עוצמה משדרת הרי עשיו, זה המקום של עשיו...
ויש גם באתר דגם של המשכן שהיה לבני ישראל במדבר לילדים - לא חשתי קדושה - ובעצם איך ? חיקויים לא דומים למקור - וגם בחיים צריך לתקשר עם המקור ולא עם החיקוי. |
תגובות (13)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
להסביר על אצבע אחת: ניקתי את הראש.
ניקתי ויצאו הרבה דברים - הרבה רעיונות, חדשים ומחשבות עלינו ועל טבע השמיעה שלנו והשוני האפשרי בין צורת תפיסת העולם שלנו לאלו של השומעים...מה עשית שם?
בכל אופן, תמונות יפות מאד!
ורד - גם את יכולה לטיל שם, עדיף עכשיו לפני שהעסק מתחיל להתחמם..
מה שהשתל נתן לי - זה כאשר אני רוצה אני בעולם שמיעה - וכאשר אני רוצה אני בעולם של חרשים...אז טוב שהחוט נקרע לי בסופו של דבר...
דיני - יש בדיחה על הרשלה האוסטופלי - שביקש אוכל במסעדה כנדבה כי הוא רעב, ולא נתנו לו, אז הוא התחיל לצעוק שילך לעשות מה שעשה אבא שלו, וצעק עוד פעם פעמים, אז בעל המסעדה נבהל ונתן לו ארוחה דשנה..
בסיום הסעודה הוא שאל מה היה אבא שלו עושה, אז הרשלה השיב: אבא כאשר לא היה לו אוכל היה הולך לישון רעב..
אז אם השתל לא עובד: אז פשוט לא שומעים ודי, לפחות אנחנו כבר רגילים לזה, ובעצם אני נהנתי ממצב כזה בסופו של דבר...
(חוץ מזה היה לי את מכשיר שמיעה אבל לא הפעלתי אותו במיוחד)
לירית - זה היה טיול אחד אז לא רציתי לחלק לשנים, שאכתוב עוד פוסט אציין בקצרה שכתבתי פה בהמשכים ומי שרוצה לראות את הסוף זה יהיה בקישור...
וואו, איזה פוסט מושקע!
ואיזה פחד כשהשתל לא עובד ואי אפשר להחליף "מכשיר"..
ומה עושים כשנתקעים בלי אפשרות לתקן?
לא נעים.
אבל מקווה שנהנית מהטיול בכל זאת. לפעמים צריך קצת שקט, לא?
יש לנו יתרון שאנחנו יכולים "לסגור" את אוזניים...:-)
כל הכבוד על הפוסט המצולם הראשון שלך!.
התמונות יפות ואין ספק שזו היתה חוויה נעימה לטייל שם.
היי, צלף, נהניתי מאוד מאוד לקרוא את הפוסט הזה בשלמותו!
יכולת אגב, גם לעשות פוסט המשך נפרד, ולקשר בו לפוסט הראשון למי שלא ראה.
הזכיר לי דברים שראינו וגם השלים לי דברים שלא ראינו, תמונות ממש יפות.
אנחנו אישית לא העזנו לעלות גבוה במיוחד, בגלל בעיות הליכה של שנינו, כמו שסיפרתי לך גם בפרטי.
ולאכול לא אכלנו שם, כי שמרנו מקום בבטן למסעדה בדרך הביתה, שעליה כבר סיפרתי (ערביקה באר שבע).
האמת שעכשיו עם כזה יופי, אני אצטרך לחכות כהוגן כדי שהקהל ישמח לקרוא גם את הפוסט שלי..
שבת שלום!
הי איריס - לגבי החוט שמחבר יחידת ראש והמעבד של השתל: את זוכרת את הויקון ? התקלה הכי שכיחה במכשירי שמיעה עם חוטים שהחוט היה נקרע קצת - כנראה גם זאת התקלה הכי שכיחה בשתלים של אדוונס - זה החוט השני שנקרע לי - אני מקווה לקבל החזר ממכבי על זה כי זה עולה 252 שקל...
כן ליריתוש השפיעה עלי - אבל זה טרחה להפיק בלוג כזה מצולם, כנראה דה מרקר זה לא הבלוג האדיאלי לכך..
איריס נראה לך שהייתי כותב ככה אם הייתי מטייל עם שומעים ? אם הייתי מטיל איתם אז הם היו רוצים דברים אחרים - לקשקש הרבה - לדבר על כול דבר - וגם אי אפשר היה לכבות את המכשיר שמיעה והשתל איתם, ואז גם הטיול והצילומים היו קצת אחרים, כן טילתי לבד - ואז יכולתי לשמוע את השקט, ואת הטבע נטו וברוטו, עם שומעים הייתי שומע רק קולות אחרים, לא את קול דממה דקה..
מענין איך ליריתוש (שטיילה עם שומע, שהוא גם בעלה) תכתוב על הטיול - ...איזה צורה זה יהיה...מעניין להשוות
שבת שלום ומבורך חברה......
צילומים נהדרים! עושה חשק לרוץ לטייל שם!
נראה ששאבת השראה רבה מהפוסטים המצולמים של ליריתוש, יפה!
הצטערתי לשמוע על התקלה עם השתל...נראה לי קצת מוזר שהכבל נקרע, זה לא חוט תפירה...די עבה. מעניין. ארצה לשמוע ממך פרטים על זה.
האם טיילת עם המשפחה, חברים?.. היה קצת חסר על מה שמסביב. קיבלנו טבע נטו.
שמתי לב שגם התפאורה לבלוג התחלפה, יפה!
לחיי שבוע טוב חבר!
איריס
זהו גמרתי לכתוב את הסיפור - ליריתוש...
הי ליריתוש אני רק בתחילת הסיפור...
מקסים!
הקדמת אותי... כי גם לי יש תמונות משם..
כל הכבוד!
הולכת להציץ גם בגלריה.