את הפוסט הזה פירסמתי אתמול ובכוונתי לעדכנו מדי פעם בפעם באופן שייתן תמונה מקיפה יותר על האירועים והרקע להם.
42 שנות דיקטטורה צבאית בשטחים הכבושים. שנה עברה מאז החל הטבח בעזה.
13 הרוגים בצד הישראלי (חלקם מאש "ידידותית"). למעלה מ - 1300 הרוגים בצד הפלסטיני. מאות אזרחים פלסטינים שלא היו מעורבים בלחימה נהרגו ומהם למעלה מ - 300 ילדים.
עדויות חיילים מעזה: "ההוראות היו בעצם לרצוח"
דו"ח: צוותי רפואה בעזה היו יעד לגיטימי
השמדה מכוונת של תשתיות כולל תשתיות לייצור מזון ובתי חולים, ירי באזרחים נמלטים (בין השאר בנשים וילדים נושאי דגלים לבנים), שימוש באמל"ח "מפוקפק" כמו זרחן לבן, "פלאשטות", וחשד סביר לאורניום מדולל:
מתוך דו"ח גולדסטון:
E. Allegations regarding the use of depleted and non-depleted uranium munitions by the Israeli armed forces 911 The Mission received submissions and reviewed reports alleging the use of depleted uranium weapons by the Israeli armed forces during the military operations in Gaza. While it cannot be excluded that such weapons were used, on the basis of the information received the Mission decided not to investigate the matter further. 912 The Mission also received a submission which alleged that the analysis of the air filter taken from an ambulance which was in operation in the Beit Lahia area during the military operations showed unusually high levels of non-depleted uranium and niobium in the air. In view of the limited time available, the Mission could not further investigate this matter מתוך ההודעה לעיתונות של משלחת הבדיקה מטעם האו"ם בדבר הסכסוך בעזה (15.09.2009)
ניו יורק / ג'נבה – משלחת הבדיקה מטעם האו"ם בראשות השופט ריצ'רד גולדסטון פרסמה ביום שלישי את הדו"ח שלה על הסכסוך בעזה, ובו היא מגיעה למסקנה כי ישנן הוכחות המצביעות על הפרות חמורות של משפט זכויות האדם הבינלאומי ושל המשפט ההומניטארי הבינלאומי ואשר בוצעו על ידי ישראל במהלך העימות בעזה, וכי ישראל ביצעה פעולות המגיעות לכדי פשעי מלחמה, כמו גם ואולי פשעים נגד האנושות.
בנוסף הדו"ח מסכם - יש גם ראיות כי ארגונים פלשתיניים חמושים ביצעו פשעי מלחמה, כמו גם ואולי פשעים נגד האנושות, וזאת כאשר הם שיגרו באופן חוזר ונשנה, רקטות ופצצות מרגמה אל דרום ישראל .
ארבעת חברי המשלחת * מונו על ידי נשיא המועצה לזכויות האדם באפריל אשתקד עם מנדט "לחקור את כל ההפרות לכאורה של משפט זכויות האדם הבינלאומי ושל המשפט ההומניטארי הבינלאומי, אשר יתכן ובוצעו בכל זמן, ובהקשר לפעולות הצבאיות שנערכו בעזה במהלך התקופה שבין 27 דצמבר 2008 ו -18 בינואר 2009, באם לפני, במהלך או אחרי. " הדו"ח בן 574 עמודים, מכיל ניתוח מפורט של 36 מקרים ספציפיים בעזה, כמו גם מספר מקרים אחרים בגדה המערבית ובישראל . המשלחת ערכה 188 ראיונות נפרדים, בדקה יותר מ-10,000 עמודים של מסמכים, וצפתה בכ- 1200 צילומים, כולל צילומי לויין, וכן 30 קטעי וידאו.
המשלחת שמעה 38 עדויות במהלך שני שימועים ציבוריים נפרדים בעזה ובג'נבה, ואשר שודרו בשלמותם. ההחלטה לשמוע את המשתתפים מישראל ומהגדה המערבית בג'נבה ולא במקום התרחשות הארועים נעשתה לאחר שישראל סירבה לאשר למשלחת לגשת לשני המקומות הללו . ישראל גם נכשלה להגיב על רשימה מקיפה של שאלות שהוצגו לה על ידי המשלחת. הרשויות הפלסטיניות הן בעזה והן בגדה המערבית שיתפו פעולה עם המשלחת. המשלחת מצאה כי בתקופה אשר קדמה והובילה לתחילת המתקפה של הצבא הישראלי על עזה, הטילה ישראל מצור המגיע לכדי ענישה קולקטיבית והוציאה לפועל מדיניות שיטתית והדרגתית של בידוד והטלת מחסור כנגד רצועת עזה. במהלך המבצע הצבאי הישראלי, אשר כונה בשם "מבצע עופרת יצוקה", נהרסו בתים, מפעלים, בארות, בתי ספר, בתי חולים, תחנות משטרה ומבני ציבור אחרים. משפחות נשארו לחיות בין ערימות ההריסות של בתיהם גם לאחר חלוף זמן רב לסיום המתקפות , שכן אפשרות לשיקום ובנייה מחדש לא הייתה בנמצא בשל המצור המתמשך. יותר מ -1,400 בני אדם נהרגו במהלך הפעולה הצבאית.
טראומה משמעותית, הן מיידית והן לטווח הארוך, הייתה מנת חלקה של אוכלוסיית עזה. הדו"ח מציין סימנים של דיכאון, נדודי שינה עמוקה ותופעות כגון הרטבת לילה בקרב ילדים. המשלחת מצאה כי ההשפעות על הילדים שהיו עדים לרציחות ומעשי אלימות, שחשבו שהם מול המוות, ושאיבדו בני משפחה יהיה ארוך טווח. הדוח ציין כי כ -30 אחוזים מן הילדים שנסקרו בבתי הספר של אונרוו"א סבלו מבעיות הקשורות בבריאות הנפש.
הדו"ח מסכם כי הפעולה הצבאית הישראלית נוהלה כנגד תושבי עזה ככלל, על מנת לקדם מדיניות כוללת ומתמשכת שנועדה להעניש את האוכלוסייה בעזה, וזאת באמצעות מדיניות מכוונת המבוססת על יחסי כח בלתי מידתיים כנגד האוכלוסייה האזרחית. הרס מתקנים לאספקת מזון, מערכות מים וסניטציה, מפעלי בטון, בתי מגורים היה תוצאה של מדיניות מכוונת ושיטתית אשר הפכה את תהליך החיים היומיומים, ובכבוד, לדבר קשה יותר עבור האוכלוסייה האזרחית.
הדו"ח מציין בנוסף כי מעשי ישראל השוללים מן הפלסטינים ברצועת עזה אמצעי קיום משלהם, כמו גם תעסוקה, שיכון, מים, חופש התנועה שלהם והזכות לצאת ולהיכנס בארצם, כמו גם הגבלת זכותם לגשת לבית-משפט המבוסס על חוק והמסוגל להעניק תרופה , כל זה יכול להוביל בית-משפט מוסמך לקבוע כי עסקינן כאן בפשע של רדיפה, שהינו פשע כנגד האונושות.
הדו"ח מדגיש כי ברוב המקרים אשר נחקרו על ידו, והמתוארים בדו"ח, אובדן החיים וההרס שנגרם על ידי כוחות צה"ל במהלך המבצע הצבאי היה תוצאה של אי-כיבוד עקרון היסוד של "ההבחנה" במשפט ההומניטארי הבינלאומי, הדורש מכוחות הצבא להבחין בכל עת בין מטרות צבאיות מחד לבין אזרחים ואובייקטים אזרחיים מאידך. הדו"ח קובע כי "אם ניקח בחשבון את היכולת לתכנן, את האמצעים לבצע תוכניות עם הטכנולוגיות המפותחות ביותר, והצהרות הצבא הישראלי, לפיהן כמעט לא אירעו שגיאות -המשלחת מוצאת כי התקריות ודפוסי האירועים שהדו"ח בדק הם תוצאה של תכנון מודע והחלטות מדיניות. "
לדוגמה, פרק XI של הדו"ח מתאר מספר מקרים ספציפיים בהם הכוחות הישראלים פתחו "במתקפות ישירות כנגד אזרחים וגרמו נזקים קטלנים" .אלה, הדו"ח קובע, הם מקרים בהם העובדות מצביעות שלא היתה כל מטרה צבאית ברת-הצדקה שהתקיפות חתרו אליה ועל כן מעשים אלה הם בגדר פשעי מלחמה. האירועים המתוארים כוללים:
• התקפות בשכונת אל-סמוני, בזיתון, מדרום לעיר עזה, כולל הפגזה של בית שבו חיילים אילצו אזרחים פלסטינים להתאסף; • שבעה מקרים הנוגעים ל-"ירי על אזרחים בעת שהם מנסים לעזוב את בתיהם לעבור למקום בטוח יותר, ומנופפים בדגלים לבנים, בחלק מן המקרים, בעקבות הוראה של הכוחות הישראליים לעשות זאת;" • תקיפתו של מסגד בזמן תפילה, מה שגרם למותם של 15 אנשים
הדו"ח מסיק כי גם במספר תקריות אחרות ייתכן ומהוות הן פשעי מלחמה כמו ההתקפה הישירה והמכוונת על בית החולים אל-קודס וחניון לאמבולנסים סמוך בעיר עזה . הדו"ח מכסה גם הפרות הנובעות מהטיפול הישראלי בפלסטינים בגדה המערבית, כולל שימוש מופרז בכוח נגד מפגינים פלסטינים, ובמקרים מסוימים גרימת מוות, כמו גם מקרים של הטלות סגר מוגבר, הגבלות תנועה והריסות בתים. מעצרם של חברי המועצה המחוקקת הפלסטינית, נכתב בדו"ח, שיתק למעשה את החיים הפוליטיים בשטחים הפלסטינים הכבושים.
המשלחת מצאה כי כי באמצעות פעיליות כגון חקירות של פעילים פוליטיים ודיכוי של ביקורת על פעולות הצבא, ממשלת ישראל תרמה באופן משמעותי ליצירת אקלים פוליטי שבו התנגדות לפעולותיה לא נתקבלה באופן סובלני.
כמו כן משלחת הבדיקה מצאה כי הפעולות החוזרות ונשנות של ירי רקטות ופצצות מרגמה לעבר דרום ישראל על ידי ארגונים פלשתיניים חמושים "הן בגדר פשעי מלחמה העלולים אף להגיע לכדי פשעים נגד האנושות," בכך שהן לא הבחינו בין מטרות צבאיות לבין אוכלוסייה אזרחית. "שיגור של רקטות ופצצות מרגמה שאין אפשרות לכוונם בדיוק מספיק לעבר מטרות צבאיות מפר את עקרון היסוד של ההבחנה", נכתב בדו"ח. "כאשר אין מטרה צבאית על הכוונת והרקטות ופצצות המרגמה משוגרים לתוך אזורים אזרחיים, הרי שהדבר מהווה התקפה מכוונת נגד אוכלוסיה אזרחית."
המשלחת מגיעה לידי מסקנה כי ההתקפות של הרקטות והמרגמות "זרעו טרור ביישובי דרום ישראל," כמו גם "גרמו לאובדן חיים ולפגיעה פיזית ונפשית באזרחים ונזק לבתים פרטיים, ולמבני דת ולרכוש, ובכך גרמו לשחיקתם של החיים הכלכליים והתרבותיים של הקהילות המושפעות מכך וכפועל יוצא גרמו לפגיעה קשה בזכויות הכלכליות והחברתיות של האוכלוסייה. "
המשלחת קוראת לקבוצות הפלסטיניות החמושות אשר מחזיקות בחייל גלעד שליט לשחררו וזאת מסיבות הומניטריות, ועד לשחרורו, לתת לו את מלוא הזכויות המוענקות לשבוי מלחמה בהתאם לאמנות ג 'נבה כולל ביקורים מטעם הוועד הבינלאומי של הצלב האדום. הדו"ח גם מציין הפרות חמורות של זכויות האדם, לרבות מעצרים שרירותיים והרג ללא משפט של פלסטינים, על ידי השלטונות בעזה ועל ידי הרשות הפלסטינית בגדה המערבית.
המצב המתמשך של פטור מעונש בשטחים הפלסטינים הכבושים יצר משבר של חוסר צדק המחייב פעולה, נכתב בדו"ח. המשלחת מגיעה לידי מסקנה כי ממשלת ישראל לא ביצעה חקירות מהימנות בהקשר להפרות הנטענות. על כן היא ממליצה כי מועצת הביטחון של האו"ם תחייב את ישראל לדווח לה, בתוך תקופה של שישה חודשים, על חקירות והעמדות לדין אשר עליה לבצע ביחס להפרות אשר הדו"ח מזהה. המשלחת ממליצה בנוסף למועצת הביטחון להקים גוף של מומחים עצמאיים אשר ידווח לה על התקדמות החקירות וההעמדות לדין בישראל. אם דוחות המומחים אינם מראים בתוך תקופה של ששה חודשים על התנהלותם של חקירות עצמאיות ובתום לב, אזי על מועצת הביטחון להעביר את המצב בעזה לתובע הכללי של בית הדין הפלילי הבינלאומי. המשלחת ממליצה כי אותו גוף של מומחים עצמאים ידווח למועצת הביטחון על ההליכים הנעשים על ידי הרשויות הרלוונטיות בעזה לגבי עבירות שבוצעו על ידי הצד הפלסטיני. כמו במקרה של ישראל, אם בתוך שישה חודשים אין הליכים עצמאיים ובתום לב העומדים בסטנדרטים הבינלאומיים, המועצה צריכה להעביר את המצב לתובע הכללי של בית הדין הפלילי הבינלאומי.
אפשר לעיין בדוח שנמצא על אתר האינטרנט של המשלחת: http://www2.ohchr.org/english/bodies/hrcouncil/specialsession/9/FactFindingMission.htm
לקבלת מידע נוסף בענייני תקשורת: נא ליצור קשר עם גבר' דון פורטר, משרד נציבות האו"ם לזכויות האדם, טל ': 1-917-367-3292 או 41-79-477-2576. אימייל: dporter@ohchr.org * חברי המשלחת הם: השופט ריצ 'רד גולדסטון, ראש המשלחת; שופט לשעבר של בית המשפט החוקתי של דרום אפריקה; התובע לשעבר של בית הדין הפלילי הבינלאומי בעניין יוגוסלביה לשעבר, ובעניין רואנדה. פרופ' כריסטין שינקין, פרופסור למשפט בינלאומי בבית הספר לכלכלה ומדעי המדינה של לונדון; חברת משלחת הבדיקה רמת הדרג בעניין בית חנון (2008). גב' הינה ג'ילאני , עו"ד בית המשפט העליון של פקיסטן; לשעבר הנציגה המיוחדת של מזכ"ל האו"ם לגבי מצבם של מגיני זכויות האדם; חברת ועדת החקירה הבינלאומית בעניין דרפור (2004). קולונל דסמונד טרוורס, קצין לשעבר בצבא ההגנה של אירלנד; חבר מועצת המנהלים של המכון לחקירות הפליליות הבינלאומיות. מדינת ישראל ממשיכה להיות צדיקה בעיני עצמה, לדכא עם אחר, ולגחך אל מול עולם שיוצא ידי חובתו בכתיבת דו"חות. מתי ואיך זה יסתיים?
|