המצלמות לא הפסיקו לצלם, חשבתי שהם לא ראו בחורה שכמותי בחייהם...

אולי הגובה..אולי.. אולי צבע השיער...אולי..אולי צבע העיניים..אולי..

מסתבר, שהמכנסיים שלי היו הפעם האטרקציה..כן ,הם לא ראו סגנון כזה של עיצוב..

 אנשי עסקים מסין,מנהלי פארקים תעשייתיים הגיעו לביקור, שלום וברוכים הבאים, חיוכים לבבים

 והמצלמות הכי חדישות החלו לצלם..זום אין זום אאוט ומנציחים את הרגע..

בשניות מזג האויר התחלף, עננים כיסו את האיזור, הכל נעשה אפרורי ומעורפל,המסתורין גבר..

אך המצלמות עמידות גם לגשם ושינויי מזג האויר והם בשלהם ממשיכים לצלם..

 יודעת מילה או שתיים בסינית, השיחות מתנהלות באנגלית ,אך בינהם בסינית שלהם..שפה מוזרה

כאילו אין הברות,הכל נשמע כמילה אחת ארוכהההה...אני מחייכת וממשיכה..

רגע לפני פרידה..הם מזמינים אותי לסין..

לקפוץ על ההזמנה?

(-: