את תקחי בד לבן את תקחי בד לבן תעמדי למולו ערומה מחוקים מעורטלת מתום ערומה ממורים יועצים ידענים ערומה ממציאות מהבלי היום יום תמשחי מכחולך בצבעים של חלום בטרוף שגעון בתשוקה ובחום עד הפלא נישא ומשוח עד תום ועיניך, קרועות מיופיו
ואחר תנקי מכחולך בגופך תעברי מברשתו על ביטנך על שדייך, פנייך, ידייך תרקדי למולו ותהי ערוכה לחופה לקראתו
|