בוקר טוב:))
כשאני חושבת אם בכלל קיים משהו בעולם,ואני מביטה סביבי, מביטה באנשים,בפרחים , בגשם, בציפורים, אני לא רואה כלום מלבד אהבה..

ואם אני שואלת האם יש רוע בעולם? אני יודעת מבפנים שהוא לא קיים. קיימת רק טיפשות. אבל  בעצם גם הטיפשות אינה קיימת באמת. כי אין בה חוכמה , אין בה כוח אמיתי, היא אשליה.

כשאדם בוחר ברע, בשנאה,אולי לוקח לו זמן , אבל בסוף הוא מבין שהוא בעצם בחר בכלום.בחר במשהו שלא באמת קיים.

איך אדם יכול לשנוא ,אם אלוהים שהוא אהבה לשמה ברא אותו והוא עשה אותו בצלמו ובדמותו?

 הוא לא יכול יותר מזמן מוגבל מאוד. כי בפנים יש משהו אחר , משהו אמיתי, חוכמה אמיתית שעומדת שרירה וקיימת וצועקת , אני אוהבת ! אוהבת! אוהבת! 

 והיא גואה ומאיימת לפרוץ החוצה,ויש לה כוח , הרבה כוח, הרבה עוצמה. עוצמה אמיתית.

אז זהו, אין לי מה לומר יותר. נכון שלא תמיד בא לי להיות נחמדה.ולפעמים אני גם כועסת,ולפעמים אני ממש עצובה.ואני מקללת ומגדפת ואולי גם רוצה להחטיף פליק למישהו מעצבן ממש. וקשה לי לראות אנשים צבועים וחנפנים,טיפשים וזה מצער, הרבה מצער.

אבל מזלי שיש לי שם מקום בפנים שיכול להכיל את כל הטיפשות שבעולם, שהיא מייד נמסה להם בתוכי. והכל הופך שוב לירוק רענן ופורח וצועק אני אוהב! אוהב! אוהב! אתכם, את כולכם  בני זונות קטנים טיפשים, ומושתנים, אוהבת אוהבת ותמיד אמשיך לאהוב....