כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    2020 - פרק 7: מורים דעת

    0 תגובות   יום רביעי, 30/12/09, 09:42

    ובכן, אנחנו צועדים לקראת שינוי גדול: שינוי בתכני הלמידה, שיטות הלמידה, יצירת מוטיבציה אחרת, ובכלל – פרדיגמה (=תמונת-עולם) חינוכית חדשה. אילו מורים דרושים לנו לשם כך?

    חשיבות המורים לתהליך החינוכי ולשיפור ההישגים אינה מוטלת בספק. בַמחקר המפורסם ורב המוניטין של חברת Mckinsey & Company נאמר בין השאר:

     

     כל הראיות ממערכות חינוך, בעלות רמת תפקוד גבוהה ובעלות רמת תפקוד נמוכה, מעידות כי הדרך האפקטיבית ביותר להביא שינויים משמעותיים וארוכי טווח בתוצאות, היא להביא שינויים משמעותיים וארוכי-טווח בהוראה עצמה. ...כל מערכות החינוך שחוו שיפור משמעותי, הצליחו לעשות זאת בזכות יצירת מערכת אפקטיבית יותר, אשר האפקטיביות שלה נמדדת בשלושה דברים: הבאת אנשים בעלי רמת יכולת אישית גבוהה יותר למקצוע ההוראה; פיתוח אנשים אלו שיהיו מורים טובים יותר; והקפדה על כך, שמורים אלה מצליחים להגיע וללמד בעקביות כל תלמיד ותלמיד במערכת החינוך.[1] 

     

    בישראל מתרחשת עתה דינאמיקה הפוכה: מורים הולכים ונהפכים ל"מצרך" נדיר ויקר-ערך, שלא לדבר על האיכותיים שבהם. המחסור במורים איכותיים הולך ונעשה אקוטי. מה קרה? 

     

    המורים אצלנו צריכים להתמודד עם בעיות שלא הוכשרו להן. כך קורה, שבמתח השורר בין המצב הפוסט-מודרני מסביב לבין המציאות המיושנת של בתי הספר, המורים נמעכים פשוטו כמשמעו. הם מתקשים להבין מה רוצים מהם; נדרשים להתמודד עם התנהגויות בלתי נסבלות של תלמידים; נתונים ללחצים קשים מצד הורים תובעניים; שכרם עלוב ויוקרתם נמוכה. נכון, יש להם חופשות, אבל המחסור הגובר במורים מצביע על חשיבותו הפוחתת של הגורם הזה אצלם, בהשוואה לגודש התלאות. מורים חדשים רבים שנכנסים למערכת – פורשים לאחר שנים בודדות.  

     

    מערכת החינוך של עוד עשור תחולל בכל אלה מהפך עצום:

    ·        היא תעניק חוויה אינטלקטואלית אטרקטיבית עבור כל הבאים בשעריו של בית הספר. לא עוד חלוקת עבודה מוקצנת בין מי ש"אחראי על החומר" (המורה) למי שמקבלו בפאסיביות ואי-רצון (התלמיד); המורה הוא יותר מנחה ופחות "מעביר"; לא עוד שפע למידת-שינון לקראת בחינות חיצוניות. 

    ·        היא תתבסס על קואופרטיביות בין כל הגורמים – מורים, תלמידים ואף הורים. שוב לא יהיה זה מאבק סמוי או גלוי בין המורה והתלמידים משני צידיו  של מתרס אלים, אלא מפגש עם תלמידים מצויידים בקודים חדשים של התנהגות ערכית, שבאים לבית הספר "לעשות עבודה" (וגם, כמו תמיד, לפגוש חברים...). הלמידה תהיה של כולם, כאשר המורה חושף בפני תלמידיו את יסודות המקצוע, ומנחה אותם בתהליכי חקר שהם בחרו. גם המורים ביניהם יידרשו לעבודת צוות מתמדת ולמידה משותפת. 

    ·        בית הספר יבסס קשר הדוק עם המשפחות כשותפות מלאות בעיצוב האתוס הבית ספרי ובעידכונו, ויפעל לסגור את הפער בין המוסד החינוכי לסביבתו. 

    ·        המורים יזכו לשכר שמכבד את עובדיו, אך לשם כך יצטרכו הכשרות מקיפות.  

     

    האוטופיה-לכאורה המתוארת כאן מתקיימת כבר בבתי ספר שונים, ואינה המצאה הזויה של הכותב. החלופה לכך היא קשה ומאיימת יותר: התפרקות כוללת של מערכת החינוך הציבורית. 

    אולם יפה ככל שיהיה, הארגון החינוכי החדש יהיה תובעני מאד, "וורקוהוליסטי", שקשה יהיה להתמיד בו שנים ארוכות. במערכת חינוך אטרקטיבית כזאת, שיש לה ביקוש ומועמדים ראויים, צריך להוריד את גיל היציאה לגימלאות של מורים ל-55. 25 שנות עבודה מאתגרות-אך-מפרכות הן די והותר.



    [1] MeKinsey and Company (2007). How the World's Best-Performing School Systems Com Out on Top. Report, Sept. 2007. 
    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      חינוך אחר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין