מיתוסים הנם תופעה פופולארית בכל תחום. גם עולם הספורט אינו חף מחארטא בארתא. מעניינת העובדה שהמיתוסים הספורטיביים חותרים למטרה אחת – לגרום לנו לעשות פחות ואף להמנע מתזוזה... כמה נוח. מעניין אף יותר, הוא הטון הנחוש בו לקוחות רבים, המגיעים לשיחת הכרות ובנית תוכנית אימונים, בוחרים כדי להבהיר לי מה מטרות האימון שלהם. הטון הנחוש הזה אוצר בתוכו דורות על גבי דורות של ידע נרכש כסיפורי אלף לילה ולילה אודות האימון הנכון. אני מתבוננת בהם ברוך בעודם מדברים, מהנהנת בראשי בחיוך ומבשלת את התגובה העדינה...אך אבוי, כמה אומללים נראים לקוחותי אחרי שאני משטחת בפניהם אמיתות קשות מנשוא. הם מתכווצים בכיסא ועושים קולות של חור שחור. ברשותכם, אציין כמה מיתוסים נפוצים וארחיב מעט על כל אחד. חלק מהמיתוסים נכונים חלקית עד לגמרי, רק שהנאמר בהם חושף אך חלק קטן מהתמונה הגדולה. התיחסות אל רעיונות אלו כאילו היו תורה מהר סיני , מטעה מאוד ומובילה למסקנות ממש דביליות:   

"לא רוצה להפוך לשרירנית מנופחת"
בנות, נא להרגע. ההתנפחות היחידה שמחכה לכן היא הריון. על מנת שעבודה עם משקולות בחדר כושר תנפח אותנו למימדים מפחידים, אנחנו צריכות להזריק טסטוסטרון, סטרואידים וסמים, לבלוע מלא תוספי תזונה יעודיים, לחיות בחדר כושר 24 שעות ביממה ולהתאמן תוך כדי תפילה מול פוסטר של אלי האנה.
נכון , יש בחורות עם מבנה גוף שרירי ומוצק יותר מאחרות ולהן יש גם פוטנציאל גדול יותר מרובינו להתנפחות המסה השרירית . אבל גם לכאלו, זה לעולם לא יקרה בטבעיות כמו אצל גברים.
למעשה, אימון כח לנשים בחדר כושר עובד על סבולת שרירית, טונוס ופיתוח כח בעקבות גידול בכמות סיבי השריר המגוייסים במאמץ. ה - "התנפחות" משמעה גדילה של הסיבים עצמם. הסיבים גדלים בקלות נוכח הורמון הטסטוסטרון המצ'ואיסטי. לנו הנקבות, אין הרבה ממנו...
מי שמתאמנת בעקביות, ללא תוספים כמפורט למעלה, תחוש חזקה יותר ותזהה סילואטים של שרירים בגופה רק בגלל שאלו התעוררו לחיים אחרי שנים של מנוחה. עכשיו השרירים במתח שנראה לעין בלתי מזויינת. המתח הזה נקרא "טונוס" : שריר שהיה רדום למחצה, מפגין נוכחות בדום מתוח. הוא בהמתנה למאמץ הבא.
אז בשם משקולות העולם כולו, די לשעמם אותנו ב- 40 חזרות בסט.  

"רוצה להתחטב ולכן אעבוד במשקל נמוך והרבה חזרות"
המשך ישיר של הסעיף הקודם אבל עם טוויסט. 
"חיטוב" אינו הרבה חזרות במשקל נמוך. עבודה במשקל נמוך והרבה חזרות הנה "סבולת שרירית".
חיטוב זה פיתוח שריר וגם הבלטתו ע"י הורדת אחוז השומן בגוף כולו.
מי שרוצה מראה חטוב, יחליט על היעד - הגודל הסופי של עצמו ובהתאם לכך ירכיבו לו תוכנית אימונים בנפח רצוי.
אגב, גם אלי האנה חטוב.  

"הורדת שומן מהבטן, ירכיים או יד אחורית"
או במילים אחרות – הורדת שומן נקודתית.
ובכן, אין דבר כזה! לא טבעי לפחות...אין אפשרות לתת הוראה לגוף : "מותק, עכשיו שיש לי שריר מפותח בירך, אנא ממך סלק משם את מצבורי השומן התת עורי כדי שלא יפריע לי לראות את הארבע ראשי הסקסי שלי" . כשמרזים, הגוף עושה את החישובים שלו מהיכן לקחת את השומן הרזרבי לצורך הפקת אנרגייה. לסקס אפיל אין מנדט בשיקולים שלו. חבל לאללה, אבל ככה זה. פאקן אבולוציה!
רוצים קוביות בבטן? דיאטה משולבת בספורט בבקשה.

"בדופק נמוך שורפים יותר שומנים"
משפט בודהיסטי - מה שנכון נכון. אבל גם לא נכון:
בכל פעולה בדופק נמוך, הגוף משתמש בשומנים בתהליך הפקת האנרגייה שלו. ככל שהמאמץ מתגבר והדופק עולה, הגוף פונה למאגרי הפחמימות לצורך הפקת אנרגייה.
לדוגמה: רביצה מול הטלויזייה היא פעילות בדופק נמוך. הכי נמוך. הקביעה במשפט הקודם תטען בצדק שברביצה זו נשרוף יותר שומנים מפחמימה. למעשה, על כל קלורייה בה נשתמש, כ- 80% ממנה יגיעו ממקור שומני וכ-20% ממקור פחמימני.
בריצה בדופק גבוה מאוד, החישוב יהיה בדיוק הפוך: 80% מפחמימה ו -20% משומן.
מכאן, שבדופק נמוך שורפים יותר שומנים! איזה כייף!!!!!
אבל -
בשעה של רביצה ניצלנו כ- 50 קלוריות טוטאל. מתוכן 80% שומנים = 40 קלוריות משומן.
בשעה של ריצה ניצלנו כ- 500 קלוריות טוטאל. מתוכן 20% שומנים = 100 קלוריות משומן.
אז איך שלא תסתכלו על זה, למרות שהמנגנון הפיסיולוגי נשמע על פניו מפרגן לרביצה לטובת שריפת שומנים, האמת לא יכולה להיות רחוקה יותר! בריצה לעומת רביצה, גם שורפים פי 10 יותר קלוריות וגם פי 2.5 יותר שומנים. 
 

"שרירים הופכים לשומנים אם מפסיקים אימון"
שמן הופך למים? מים הופכים לשמן?
שריר שלא עובד, סופו שיתפרק. לגוף לא משתלם להחזיק שרירים משיקולי עלות תועלת. ככל שמתבגרים, כך יורדת באופן טבעי מסת השריר של כל אדם. בלי קשר לכך, עולה מסת השומן בגוף גם אם לא צרכנו יותר מזון.
אדם שהתאמן ופיתח גוף למימדים מכובדים, חי על כמות קלוריות גבוהה משמעותית מאדם שמסת שריריו נורמאלית. אם אותו מפותח גוף הפסיק להתאמן, אט אט אבל בטוח, מסת השריר תתפרק, כי אין לגוף צורך בכל השרירים הללו בפעילויות יומיומיות. לצד זה, אם אותו אדם לא הוריד את כמות צריכת הקלוריות היומית שלו, עכשיו כששריריו מקבלים יחס של "פרסונה נון גראטה" מהמוח, כל הקלוריות שבלע כדי שישמשו לתחזוקת השרירים, יעברו למחלקת מאגרי השומן. לא יעבור הרבה זמן עד שהשרירן יראה כמו ברבאבא.

"ספורט פוצע, ריצה דופקת ברכיים ובספינינג מתים"
ומכוניות? ופוליטיקאים? ומשכנתא? ולארגן חתונה?
לכל דבר בחיים יש מחיר. לא תעשו ספורט, תמנעו מעצמכם את הרווח הגדול שטמון בו.
חוץ מזה, תעבדו בהתאם להוראות ההפעלה של כל ענף ספורט, הקפידו על ציוד איכותי ומגן מפני תאונות ופציעות, הקשיבו לגוף שלכם שיודע לאותת ואינו משקר. מעל כל אלו , תפסיקו להתפנק! תמיד יש מכאובים קטנים בפעילות. זה עובר.
אנשים מתים בכל מיני קונפיגורציות. למות בספינינג נראה לי סבבה כמעט כמו למות באמצע סקס. תלוי במוסיקה ברקע ואם הסקס היה קבוצתי (עם החבר'ה מהספינינג).
ריצה – אין כמוה לחיזוק העצם, לשיפור כושר אירובי, הרזייה, מניעת מחלות קשות, מלחמה בסוכרת, ניקוי כלי הדם משומנים ומצב רוח מרומם. אז יש סיכוי קלוש לשחיקת מיניסקוסים – זה מה שיעצור אתכם מלרוץ?

"אימון משקולות מוריד גמישות"
לכל שריר יש מגוון תרגילים המיועדים לפיתוחו. בעבודה נכונה בחדר כושר לא פוסחים על תרגילים המפעילים כל שריר בטווח תנועה ממש גדול. דהיינו, כיווץ כשהשריר במצב מאורך. עבודה כזו מאריכה את השרירים ובעקבות זאת, מגמישה את תנועתיות המפרקים.

לסיכומו של, יש עוד מיתוסים רבים. אנא בדקו את הנחות היסוד שלכם לפני שאתם מוותרים לעצמכם על בסיס של אגדה אורבאנית.