הסיפור המכונן של ילדותכם

לצפייה במסך מלא

הסיפור המכונן של ילדותכם

‎7

תכנים אישיים

9 תגובות יום חמישי, 31/12/09, 02:07

"הראה לי ילד בן 7 ואומר לך איך הוא יהיה בגיל 70" (זיגמונד פרויד)

המשפט הזה מחבר אותי לאחד הזיכרונות המוקדמים שיש לי.

הייתי בת חמש, אולי קצת קודם. בוקר אחד ראיתי את אמא שלי יושבת על כסא קטן בחדר האמבטיה, לידה מונחת גיגית פח ובתוכה בגדים עם מים והרבה סבון.

אמא עשתה תנועות מאומצות של סחיטת בגדים. כאשר ראתה אותי עומדת ומביטה, הרימה ראשה, ניגבה את אגלי הזיעה ושאלה מה תוכניותי. אמרתי שאני הולכת לחברה שלי, בתיה, ורצתי בשמחה לכיוון הדלת.

חמש דקות לאחר מכן נכנסתי לביתה של חברתי, וראיתי את אמה של בתיה יושבת לה בסלון, ושותה בנחת כוס קפה. בתיה ישבה שם לידה, משחקת בבובות. מאוחר יותר, כאשר נכנסנו לחדר הילדים, חלפנו דרך חדר האמבטיה. הבחנתי במכשיר גדול ולבן שלא היה שם בעבר. העניין עורר את סקרנותי. שאלתי את אמא של בתיה "מה זה הדבר הזה", והיא הסבירה לי ש"לדבר הזה קוראים מכונת כביסה. זה מן מכשיר שכזה, שבתוכו מניחים בגדים מלוכלכים, מפעילים, ואחרי זמן מה יוצאים להם בגדים נקיים".

אני זוכרת שמאוד התלהבתי מהרעיון. כשחזרתי הביתה, נלהבת ונרגשת, סיפרתי לאמא מה ראיתי בבית ההוא ואמרתי שהיא חייבת לקנות מכונת כביסה.

מדוע אני מספרת לכם את הסיפור הזה?

הפסיכולוג אלפרד אדלר, טוען בכתביו כי הזיכרונות המוקדמים מאפשרים לנו לנתח את אישיות האדם ואת סגנון חייו דרך אירועים וחוויות שאותם חווה בילדותו. בבואי לנתח את "סיפור מכונת הכביסה", אני יכולה להפיק ממנו לא מעט פרטים על דמות הילדה ההיא, כלומר, האישה הבוגרת שהנני כיום.

ואם כך, מה מספר לנו הסיפור?

ניתן לראות בו דמות דינאמית ועצמאית, כזו שהולכת לבדה לביתה של חברתה ושבה ממנו בצרה עצמאית. זוהי ילדה סקרנית, בוחנת את סביבתה, קולטת פרטים ומגלה יכולת התבוננות. קיים כושר הפשטה, הבנה מהירה של מצבים, וזו משלבת בתוכה יכולת ניתוח ותרגום לחיים יעילים יותר. ניכרת מעשיות, רצון להשפיע, לקדם מטרות בהן היא מאמינה.

כן, לקח לי זמן להבין, שאמא שלי הייתה בעצם הלקוחה הראשונה שלי ושסיפור מכונת הכביסה היה עבורי סיפור מכונן. היה זה רמז ראשון לנטייה התעסוקתית שלי, מן חץ שלוח לעתיד שהצביע על הדרך שבה אתרגם את כישוריי לקריירה מקצועית. השילוב שבין יכולת התבוננות, ניתוח ביקורתי וייעוץ מעשי, תאם כבר אז, באופן מובהק, את כישוריי ואת נטיות ליבי. כאילו התרחש לו איזה בליינדייט על ספסל בגן ציבורי, ובו התאחדו להם ליבי ושכלי לכלי יחיד ומיוחד.

מדובר, כמובן, בדוגמא אחת מני רבות. מזה שנים, אני מספרת אותו לתלמידיי, מבקשת גם מהם לצלול לאחור לילדותם, להיזכר:

האם בילדות שלכם נטוע סיפור מכונן, שיכול לשפוך אור על חייכם בהווה? ואולי, קיים בסיפור ההוא מרכיב חמקמק - אך משמעותי ביותר - שיכול להעניק תנופה ושינוי לקריירה האישית שלכם?

דרג את התוכן: