גרייס רבת החסד

את יודעת, בבודהיזם הטיבטי, אין דרך להיעלם באמת, או להתגלגל בגוף חדש (אולי של חתול) או לרחף כנפש שמקלה על הסבל של החיים. אין פטור.

וחוץ מזה, טיבט (זו תחת הכיבוש הסיני האכזר) אינה מקום מעניק שלווה

וחוץ מנוקדנות הזאת, אני מאוד אוהב את שכתבת

מאחלת שהפצועה תחלים...

:)

אוח אוח אוח כמה זה חושני לנשק את כף הרגל.

((:

 מעניין למה כף רגלך פצועה, ואולי זה מטאפורי

בכל מקרה, נשיקה יכולה לרפא הכל

דרך אגב, אני מאכילה חתולים

צטט: גדי ליבנה 2010-01-03 22:58:25

ח. יקרה.

האם אמנם

ללא גניחה

של שמחה

כשאנשק את כף רגלך

הפצועה?...

 

בעצם, למה שתיפצעי?

הרי אפשר לטפס גבוה גם בלי להיפצע, לא?

האם אתה תטפס כזה גבוה?!

לחוש את הריק המוחלט 

ולהעלם

בדממה

ללא גניחה

של שמחה

גרייס יקירתי, שיר מעולה, גבישי וחד כל כך. ומה חשבת שניתן לך להעלם ככה ללא גניחות שמחה? קודם לשמוח יקירתי, הרבה הרבה שנים ורק אחר כך, במקום פיליפינית, פשוט להעלם.

תודה יקירתי ו*

לאה

ח. יקרה.

האם אמנם

ללא גניחה

של שמחה

כשאנשק את כף רגלך

הפצועה?...

בעצם, למה שתיפצעי?

הרי אפשר לטפס גבוה גם בלי להיפצע, לא?

מאחלת לך גם

ואם לא על הר בטיבט

אז על חוף הים

קרוב לבית

מול השריעה

עם מי שיהיה מוכן  לנקות החול מכפות הרגליים...

'' הה בתולה קדושה

שאמרת

האני שלי הוא האלהים

ומי בלילות חורף

עת בדד בחושך

שוכבת היית על מיטת העץ הצרה

מאזינה לרוח הים המלוחה

הצוננת

מי ולו פעם אחת

את כפות רגלייך הקרות הלבנות נשק''

פנחס שדה

ספר האגסים הצהובים 

גם שאת בשיא את נעלמת,

תישארי, יש לי ערכת עזרה ראשונה.

שנה טובה

גמני רוצה

שנה טובה גרייסי

}{

זה מה שרציתי כלכך הרבה שנים

עד ששברתי את כף רגלי....

להעלם...לפחות לפסק זמן....

השורה האחרונהבשיר שכתבתי מזמן

"ילך אני, במחילה, לכל הרוחות"

כמו נשיקת נסיך. ואז מתגשמות המשאלות כולן.

שנה אזרחית נהדרת לך שתהייה, גרייס.

יקירתי,

מאחלת לך שיתגשמו כל משאלותייך!

אהבתי את השיר, מעט המחזיק את המרובה.

אה.. ממגוון אפשרויות הבחירה

זאת נראית לי בכלל לא רעה..

כשאת מאחלת לעצמך,

אז זה בוודאי משהו טוב שאת רוצה שיתגשם,

אז לקראת השנה האזרחית החדשה,

אני מאחלת לך שנה של הגשמת משאלות,

ושל כתיבה פוריה ומעניינת

יוליה 

איזה יופי ,

ואיזה כייף לך... 

בהנחה שהוא הצליח לטפס בכלל

עד

אלייך 

מרגש, איתך בבחירה

אבל לא בפציעה

אזלו כוכבי

גרייס, זהו מפגשי הראשון אתך, ו"הריק המוחלט" בפי אישה צעירה, הוא מפתיע.

"שונייטה" מתאים לנזירים בודהיסטים והשאלה נשארת פתוחה אם הם מגיעים לשלב זה, ואם כן, האם אכן נפתרות עבורם כל השאלות.

הפרופסור שלי לפילוסופיה של החינוך, תמיד טען כנגד נטיותיי ל"מוחלט" בתפיסה ההינדואית, שאי אפשר להוכיח את השגתו.

"האמת המוחלטת" היא במישור שונה ממישור ההכרה הרגילה, ובלתי ניתנת להעברה בכלי התקשורת הבין-אישית המקובלים.

לזה שהשיג את השלב הנכסף, טיעונים אלה אינם רלבנטיים.

לנו, האנשים הרגילים, הכבולים ל"גלגל", נחוצות הוכחות לוגיות ברורות.

הרבה אושר ובריאות בשנה האזרחית החדשה, עמוס.

גרייס יקרה,

כינשק את גב רגלך הפצועה,

כמטה של קסם הכל יעבור,

במיוחד לקראת השנה האזרחית החדשה.

יום קסום, גם על ראש ההר.....

תמר.

זוזי קצת ימינה....

http://www.youtube.com/watch?v=OC_1E9mupVU

בעיני כתבת את הכמיהה לשלווה.

יום מצויין גרייס:) 

כתוב יפה

מקווה שלא תעלמי

רק עכשיו הכרתי אותך.

אם הייתי יודעת כמה נלחמתי

לחיות כי החיים שווים

בטח לא היית בעד האיינות.

למה לא תחגגי את השנה החדשה,

ותשאירי את כל העצב הזה מאחורייך?

שנה אזרחית טובה מלאה בהשראה!

רק אם תשימי גרביים

ופלסתר