דעת אפשר לומר שאין דבר רע בבריאה. הכל מותר! הכל אפשרי! יש לא יכול למנוע מאתנו להרגיש. גם אם נחנוק, נכחיש, נדחוס, נקבור בתוכנו רגשות- הם יהיו שם! ככל שנתנגד- הם יעצימו! לבסוף יגיע פיצוץ אדיר והלבה תזרום מתוכנו כשהיא הורסת, שורפת, מכלה כל מה שסביבה. האדם הפך מניפולטיבי כדי לתת לגיטימציה לרגשותיו ה"שליליים". הוא זקוק לתירוצים, להצדקות כדי שיהיה "מותר" לו להרגיש. רגשות הבושה, האשמה, הקנאה- הם הרגשות הראשוניים המוזכרים בתנ"ך וסיפורם מעביר מוסר השכל "נחשי" (ממלכת הזוחלים). הבושה והאשמה גוררים ענישה. מה שטוב ויפה וטבעי- נהייה אסור! אדם וחווה התביישו בעירום שלהם כי כוח ערמומי ושלטתן – הנחש שיחק בהם בדרך מניפולטיבית. הם חשו אשמה וניסו להתחבא מפני האל כי אכלו מעץ הדעת. הדבר היחיד שאסור היה במצוות האל- היה אכילת פרי עץ הדעת! לולא אותו פרי – לא היו איסורים. לא היו מניפולאציות. לא הייתה קנאה וצרות עין. מי פיתה את חווה? הנחש- מומחה למניפולאציות. לנחש הייתה דעת והוא ידע בדיוק לאן יוביל הפיתוי שהפעיל על חווה. הוא קיווה שגן העדן יהיה רק של האל ושלו. רק להם תהיה בלעדיות על הגן. הוא לא היה מעוניין באזרחים החדשים ששכנו בגן ושימחו את לבו של האל. הוא ידע כי האל אסר מפורשות על אדם וחווה לטעום מפרי עץ החיים ועץ הדעת. הנחש היה ערמומי מספיק כדי לפתות את חווה לטעום מעץ הדעת ולא מעץ החיים. לוּא טעמה מעץ החיים הייתה מסכנת את בלעדיותו בעולם העדן. הוא לא היה מצליח להפטר ממנה. קיומו שלו בגן העדן היה נתון בסכנה כי הוא היה עובר על חוק הנצחיות שמתקיימת בתוך תהליך של שינוי תמידי ואכילה מעץ החיים הייתה מסכנת חוק אלוהי בדבר קיום נצחי תוך השתנות, צמיחה ושאיפה כלפי המרומים. קיבעון של חיי נצח פיזיים או חיי נצח בצורה מקובעת וסטטית מנוגדים לחוק האלוהי. ידע הנחש כי עץ הדעת יפעיל אצל בני האדם את הרגשות הנמוכים- פחד מפני האל, בושה, אשמה ובהמשך קינאה. אז יידעו בני האדם כאב וסבל, צער ודיכאון. בשלב הראשוני הזה בני האדם יידמו לחיות ויפעלו כדי לשרוד. תהא חסרה להם מודעות, תודעה רחבה, דַּעַת ודֵעָה. מכאן- שללא הַבִּינָה לא ישכילו לבחור את בחירותיהם. הדעת שבפרי האסור האירה ועוררה את המנעד העשיר של הרגשות. גם יצרה את פוטנציאל הידיעה- המודעות- התודעה. הדעת גם מחייבת להפעיל בחירה: מותר? אסור? טוב? רע? נראה שבזכות הנחש קיבלו בני האדם בפלנטה ארץ את זכות הבחירה. מכאן- שקיים שיתוף פעולה בין האלוהות המייצגת את המיטב לנחש המייצג את ממלכת הזוחלים ואת אלמנט הבחירה בין קצוות. גם האשליה נובעת מפיריו של עץ הדעת. אדם ששבוי ברגש עז של קנאה מייצר עולם של מחשבות שעשויות להיות שגויות לחלוטין במציאות הנייטרלית. מכאן גם שאין טוב ואין רע. ישנה בריאה, דינמית, זורמת, נצחית שמשתנה בלי הרף ושואפת להתרומם למעלות הרקיע, למקום מושבו של האל. המשחק הזה של שינוי, זרימה, צמיחה, תודעה, מודעות, דעת מתרחש ללא הרף , בלי הפסק והוא מהות הקיום. אפשר שהאל רצה באדם וחווה בגנו וקיווה ליהנות מיופים, מהווייתם הטהורה, והדרך בה היו מתואמים עם התדר הנשגב בגנו של האל. הדעת היא כוח שיכול להפעיל את המניפולציה, אך הדעת יכולה להפעיל את החשיבה הטהורה. מי שמקנא למשל, ולא מפעיל דעת יכול לבטא את קנאתו בגניבה, מתן שוחד, אפילו רצח! כך קורה לְקָיִן שמקנא בהבל, אך לא מפעיל ידיעה- מודעות- דעת ורוצח את אחיו הבל בחושבו שהאל מעדיף את הבל ומתנותיו על פניו. דעת היא תוצאה של בחירה. הרי לא ייתכן שאדם יקנא בחברו בחושבו שהצליח יותר, קיבל יותר כישרונות, הוא אהוב יותר וכו' ותוצאת קנאתו תהא רצח מושא קנאתו. האל ראה בעץ הדעת סכנה לתום, ליופי, לזרימה כי חזה את התנהגות האדם שלא ישכיל להפעיל מודעות שתביא לדעת שתגרום להבנה, שתתבסס על מוסריות טהורה, מתוך אהבה לזולת, מתוך הבנה ששדה השפע הוא מתת האל וכולם חופשיים לקטוף מפירותיו. אם ניתן לרגשותינו לגיטימציה, אישור, היתר, נפעיל דעת, וממקום של מודעות- דעת, נבחר מה לעשות עם התחושות, להיכן לתעל אותן, איך להפוך קנאה למשל, ליצירתיות בריאה, בבחינת קנאת סופרים תרבה חוכמה- הרי שבכך העשרנו את חיינו, את המציאות,
והבאנו תועלת לעצמנו ולאחרים! העולם השביעי שעל סיפו אנו ניצבים יכול לשלב בהרמוניה תום ודעת. טוהר ובחירה מושכלת. אנא החזיקו בתום ובטוהר, בפשטות וביופי הראשוני בנשימה אחת עם היותכם אנשים מודעים! היו ברוכים! על ידי תמר טוב אל |
