פרשת השבוע ויחי היא הפרשה המסיימת את ספר בראשית.ספר שתחילתו במעשה הבריאה האלוהי וסיומו במשמעויות ההתמודדות של כח החיים אשר נוצר מתוך הבריאה.הפרשה מתארת את סיום חייהם של יעקב ויוסף,ועד כמה רבים במעגל חייהם הנפרדים קווי הדמיון המשותפים.לכשמרגיש יעקב כי קרבה שעתו והוא בן 147 ,קורא הוא לבניו ומנבא את העתיד לחייהם "את אשר יקרה אתכם באחרית הימים",כמעיין נבואה אוטופית לבנים,לעם ישראל ולאנושות כולה.12 בניו של יעקב מסמלים את חדשי השנה והמזלות.מברכת יעקב לבניו אנו שואבים את הכח להתעלות מעל לגלגל המזלות ולהצליח למרות הקשיים.כפי שמבואר בזוהר הקדוש-אין מזל לישראל-שמשמעו בני ישראל הינם מעל ומעבר למזל.גורלם בידם וביכולתם ועשייתם יקבעו הם את העתיד להם לבוא.מהתעמקות בפרשנות הפרק ניתן להקיש לימינו וחיינו אלה-החיים האמיתיים וההזדמנויות נובעים מהמקומות והאירועים הקשים והצרים(מצרים כשם קוד ),רובנו נוטים לדחות החלטות לעיתוי נח יותר בהבנתנו וכתוצאה מכך מפסידים הזדמנויות להצליח ולממש את עצמנו.נולדנו כדי לחיות וברגע שאנו מתגברים על קשיים-נצא מהם מחוזקים.ואני נזכר בסיפור חסידי ידוע שמוסר ההשכל שלו-מי שלא עושה דבר ומחכה שדברים יעשו בעבורו כנראה נועד להמשיך ולחכות.דו שיח בין איש לבורא-איש:הבורא,כמה זמן זה מליון שנה בשבילך?הבורא:כמו שניה.איש:כמה זה מליון זהובים בשבילך?הבורא:כמו אגורהאיש:הבורא תן לי אגורה הבורא:שניה. |