המטרה: א.ו.ש.ר (זרעים של א.ו.ש.ר לשעבר)
איך אני הופך דימיון למציאות. המסע שלי בדרך לא.ו.ש.ר.
*ועוד משהו, אני לא רוצה לרשום כל הזכויות שמורות (למרות שהן כן). אם את/ה מעתיק/ה מצטט/ת ממני זה בסדר ובכיף, בתנאי שתפנה/י קישור למקור ותיתן/י קרדיט. תודה.
פוסטים אחרונים
- הדלתות 29/4/20
- לבד. מונולוג. 19/6/18
- דיאלוג לבבי 20/3/18
- חיבוק 3/10/16
- תנינים של חרדה 10/4/15
- אפס מאמץ 10/2/15
ארכיון
0
רגעים
יש רגעים של ירוק זוהר בעשב וכחול תכול שמתערבב בלבן ואפור חד שאתה לא רוצה שיחלפו אבל אתה יודע שהם רגעים ושאי אפשר לחמוד אותם לנצח אתה חייב לשחרר אותם לחופשי
כמו פרפר מדהים וצבעוני שתפסת בכף ידך והוא חי ורוטט כי כל חיותם היא בחופש שלהם וכף ידך רכה ככל שתהיה לא תוכל להכילם יותר מרגע בודד
וכל מה שתבקש הוא שהרגעים האלה יופיעו שוב מדי פעם להזכיר לך שיש משהו מעבר לנתפס משהו מעבר לשכל הישר משהו נצחי וחמקמק כאחד משהו אמיתי ורגעי
|
תגובות (1)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
בהחלט יש רגעים.....