0
האם אי פעם ידעת את הביבים המצחינים מהם פורצת היצירה ? את הכאב בנשמה ממנו נוצר שם הכל, את המחויבות והצורך הבילתי נשלט לייצר עוד ציור.. עוד פיסול.. עוד עירבוב של צבע שבער בתוכך במהלך היום והנשמה שלא נרגעת עד שהאדום והחום לא היו על הדף , עד שהיד שידעה את תנועת המריחה לא עשתה את מה שהגוף דרש ממנה . את האיפוק שנדרש , את הכאב שלא לעשות כי.. צריך לפרנס. עד אותם רגעים קסומים כשהחומר לפניך, הצבעים על השולחן ונפתח מחול השדים של הנשמה והיוצר. הכמיהה העצומה לאותה אינטימיות שבה רק אתה החומר והצבע יוצאים לטיול פנימי ומקיאים שם את הנשמה שתהפוך עבורך .. רק לעוד יצירה. |