כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    יום

    מתהלכים ופנינו מסמיקות מבושה. וראשנו חפוי. לא חינוך, לא בטחון , לא בריאות, ולא .... לא יכולנו עוד לשבת בבתים ולהמתין למעשה ניסים. הרגשנו שעלינו לפעול לאלתר כדי להציל את המדינה. מהפכה !

    הכול צפוי והרשות נתונה

    4 תגובות   יום שישי , 1/1/10, 09:41


    מה שצפוי הוא גם משעמם בשלב כלשהו

    המסילות הידועות , המנהגים הבלתי משתנים, כמו נהר אדיר של מידע אישי הצפון בתוך כל אדם...

    קל להבין שפנים או גוף או נתונים חיצוניים, קשה לשנותם

    קשה להבין שמנהגים או דעות , עניינים ערטילאים שכאלה, נצרבים באדם, בנפשו בבשרו לכל החיים

    לפעמים זה מגוחך, לפעמים זה עצוב, לפעמים מעניין להביט בזה מהצד

    כניסת השנה החדשה בארץ הקודש - היא אירוע קשה למי שחווה את החג הזה בחו"ל

    בחו"ל החג הוא גדול החגים האזרחיים, החגיגה האולטימטיבית

    לכן ניתן היה לראות אתמול את הקהילה הרוסית בארץ, את כולם, במיטב מחלצותיהם מנסים לשחזר את אשר ידוע להם מהמדינה הגדולה אשר הייתה מולדתם

    נשים על עקבי ענק, לבושות פאר שחור, תסרוקות מדהימות, שמלות ערב.....הגברים חגיגיים לא פחות ....שמים פעמיהם אל מסעדות, בתי מלון , חברים, קונצרטים

    לפעמים זה היה לא כל כך מתאים: הפאר הזה עם המדינה הצנועה שלנו. העקבים עם המדרכות הפתוחות של יפו. הבתים המתקלפים של הסימטאות העתיקות לא נראו דומות כלל לשדרות של המולדת העתיקה....

    והיכן השלג

    והיכן הפרוות

    והיכן הפרחים ?

    והיכן הקישוטים ?

    צריך להבין שבניגוד לכל המדינות האחרות, שבהן יש קונוטציה מינימלית לדת, חג השנה החדשה הוא חג אזרחי לחלוטין בברית המועצות.

    אזרחי וחילוני לחלוטין - מורשת ברית המועצות החילונית - וכן תוצאה של העובדה שחג המולד האורטודוקסי אינו חל בדצמבר אלא בינואר או בפברואר. עובדות אלה יצרו ניתוק מוחלט בין הדת ובין השנה החדשה.

    על הרקע הנ"ל, של חסר וגעגועים מוצדקים למוטיב החג הזה....ניתן היה לראות התגודדויות של עולים רוסים בקונצרטים שונים....

     

     

     

     

    זה לא היה בולשוי ולא אולמות ענק, אלא אולי אולם של כמה עשרות אנשים....אולי אולם מאולתר, אולי בניין שבקושי עמוד על תלו...אבל העיקר, קונצרט השנה החדשה.

    מיני פסנתרניות לשעבר , תוצרת ה- קולטורה, בבגדים מיושנים הנראים בעיניהם מיטב האופנה, מתיישבים ממוקדים לחלוטין בבמה המאולתרת ....מנותקים מסביבתם...כפי שלמדו פעם בקונצרטים הגדולים של אמא רוסיה.

    זה עוזר גם שהקונצרט לא עולה כסף. זה עוזר שלפעמים לא דורשים מהם בכניסה לשלם 250 עד 600 ש"ח לכרטיס, זה עוזר וזה מזכיר להם עוד מאפיין מדהים של מולדתם "מיטב התרבות חינם אין כסף".

    בברית המועצות בניגוד למה שקורה אצלנו, לא היה צריך להיות מיליונר כדי לצרוך תרבות מהבוקר עד הערב וחוזר חלילה.

    אז הקונצרטים המאולתרים הללו, שבהם הם מדמיינים שהם חוזרים לימי הזוהר האישיים שלהם, הם כמו ניסוי אנושי ב- "מה היה אילו" , "איך יכולנו להיות", "הדימיון איננו אלא מציאות", או "המציאות איננה אלא דימיון פורה".

     

     

    מצד אחד זה יפה.

     

     

    מצד שני זה כואב.

     

     

    זה מרתק בכל מקרה.

     

     

    אבל זה גם צפוי ומשעמם, כל תנועה מוכרת מראש, כל מחשבה, כל בגד, כל התנהגות, כל הנהון לשלום, כל מבט של חשיבות עצמית, כל התמקדות מקצועית בביצוע.

    לחשוב שכל אחד מאיתנו בסיטואציות אחרות ובתנאים אחרים, איננו אלא "הם" המתוארים פה, כל כך צפויים, כל כך מגוחכים, כל כך סטריאטיפיים. כל כך ניתנים לאיפיון ולהגדרה . ...

     

     

     

    =====

    הצגה בבולשוי

     

     

    שנה חדשה בכיכר הארמון בסנט פטרסבורג

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        2/1/10 16:22:

      מצויין. תודה

       

      פיני

        1/1/10 12:52:


      במקרה מדובר על עולים כי הם נוחים לסטריאטיפיזציה

      כולם די צפויים , כמו תיאטרון חבובות: אתה יודע מראש מהם עומדים לפלוט ברגע הראשון שאתה רואה אותם

      כל כךךךך צפויייייםםםםם

      יתרה מזאת: הפילוח והצפי אפשרי אפילו על פי תת קבוצות די קטנות. לעתים אפילו תת קבוצות של תת קבוצות . כל תת קבוצה הכי קטנטנה - יש לה גאוות יחידה אדירה, ומפתחת ניב פנימי .

      לעבור מימד, אך באותו נושא: קציני צה"ל בכירים היוצאים לאזרחות אחרי 30 שנות צהליות מרוכזת

      הם בדיוק העולים החדשים - לתוך האזרחות

      הביטויים שלהם זהים, תחומי העניין די דומים, אופן ההתייחסות לפתרון בעיות , וגם התמיהות העולות בהם לנוכח ההתנהלות של העולם האזרחי

        1/1/10 11:18:

      יפה, מעניין

      מאיר

        1/1/10 11:04:

      ערן

      למהגרים שנקרעים מהמולדת ומהתרבות תמיד קשה.

      תמיד יש געגועים לשם.

       

      לעלייה הרוסית יש יתרון כמותי,יחסי.

       

      אבל עדיין הפער עצום.

      ארכיון

      פרופיל

      e.sh
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין