טיפול בקנביס רפואי – עדויות של חולים
ג’ודית כושנר – סרטן שד:

ב1989 אובחנתי עם סרטן השד. אחרי תקופה קצרה של התאוששות מניתוחים הושמתי תחת משטר אגרסיבי של כימוטרפיה, אשר נמשך 8 חודשים.

הטיפול גרם לתופעות לוואי קשות ועקביות אשר נטרלו אותי כגון: בחילה כרונית, כאבי מפרקים וחולשה, חוסר מתיש באנרגיה ומוטיבציה, איבוד תאבון שגרם לאיבוד משקל שלא ברצון. הפרעות בשינה ולבסוף הסתגרות חברתית ואי יצירת קשרים חברתיים. ההשפעה הכוללת של סימפטומים אלו גרמה לכך שזה היה בלתי אפשרי(או כרוך בכאב פיזי) לקחת מספר גדול של תרופות אשר היו נחוצות למשטר הטיפולים.

ישר מן ההתחלה ניתן לי קומפזין כחלק מן טיפול הכימוטרפיה. לקחתי אותה גם בצורת כדורים וגם באופן תת-ורידי אך זה גרם לי לתופעות לוואי חמורות כולל פגיעה במערכת העצבים. בנוסף הקומפזין סיפק קצת, אם בכלל, הקלה מן הבחילות שתקפו אותי מאז תחילת הטיפולים. בתקווה לתוצאות יותר טובות הרופא שלי הפסיק את הטיפול בקומפזין ורשם לי רגלן. גם זו הייתה נטולת השפעה על הבחילות והחלטנו להפסיק גם איתה אחרי זמן קצר. עד אז פיתחתי פצעים כרונים בפה(גם כן מן הכימוטרפיה) שגרמו לכך שנטילת כדורים או בליעה של כל דבר אחר הייתה חוויה כואבת וקשה. במקום הקלה הרגלן הגדיל את חוסר הנוחות והכאב.

עוד תרופה שניסיתי הייתה מרינול אשר לא נתנה שום הקלה לבחילות הלא פוסקות. נהפוכו, לקיחת עוד כדור הגדילה את חוסר הנוחות. הכדורים עצמם גירו את הפצעים בפי וגם גרמו לי לחולשה, בעוד הפרעות השינה שלי המשיכו, חלקית בגלל הבחילות והחרדה שהיו כל כך מסיחי דעת. הרופא שלי רשם לי לורזפן לעזור עם השינה, אך זו הייתה רק עוד תרופה עם השפעות לא נעימות משלה.

במהלך זמן זה, חברה שלי(שבמקרה הייתה גם אחות בבית חולים) נתנה לי סיגרית קנביס רפואי. היא ראתה כמה אני סובלת וחשבה שזה יוכל לעזור. לקחתי את עצתה וזה פעל. רק מספר נשימות ובתוך דקות הבחילה נעלמה. בפעם הראשונה מזה חודשים חשתי הקלה וגם תקווה. עישנתי כמויות קטנות של קנביס למשך שארית הטיפולים. זה לא היה חלק משגרת יומי, וזה לא הפך להרגל. בכל פעם אשר חשתי בחילה שוב עישנתי 2-3 נשימות והיא נרגעה.

בזמן הבחילה ירדה היכולת שלי לאכול ולהחזיק אוכל בפנים גדלה. ראיתי סימני עליה במשקל ועליה באנרגיה. בריאותי הכללית השתפרה וכך גם הרגלי השינה שלי. במבט לאחור אחת התרומות הגדולות ביותר של קנביס רפואי בשבילי הייתה הירידה בשימוש בתרופות האחרות אשר היו רעילות ומשתקות.

הסרטן בנסיגה כבר במשך שנה. חייתי לראות את הבר-מצווה של בני ואני גאה לומר שהסיכונים שלקחתי הצילו את חיי, למרות שטכנית לא חוקיים, הרוויחו לי את כבוד שני בניי. הם למדו את ההבדל בין שימוש טיפולי ושימוש לרעה ולא כמו רבים מחבריהם, הידע הזה עזר להם להתנגד למכלול הסמים.

החלטתי להשתמש בקנביס רפואי הצילה את חיי וחינכה רבים, כולל את הרב וקהילת המתפללים שלי.

http://www.medical-marijuana-testimonials.org/Judith-Cushner-medical-marijuana-cancer.htm

קייט סקנדל, רופאה ושורדת סרטן:

כיוון שעברתי טיפולים כימוטרפים באותו בית חולים בו עבדתי, האישה שאיתה חלקתי את החדר הבינה מהר שאני רופאה. הרמזים היו ברורים: עמיתים באים לביקור,ברכות של “רופאים” מעמיתים וצירוף מקרים מוזר שאחד משותפי לחדר היה מטופל שלי.

חיזקתי את עצמי לשאלה של אישה זו, גם רוצה להיות פנויה לעזור לה אך גם מקווה שהעולם ישכח לרגע שאני רופאה. אחרי שקיבלתי את איבחון הסרטן שלי, עברתי ניתוח וטופלתי בכימוטרפיה ונאבקת עם תזכורות חוזרות של תמותתי לא היה לי שום רצון לחשוב על רפואה או לחוות את עצמי כרופאה בחליפה של מחלקת אונקולוגיה וחוץ מזה, כל הכימוטרפיה, נוגדי-בחילות, כדורי שינה והפרנדיזון חיבלו ביוכלתי לחשוב בבהירות.

לכן אחרי הסבר קצר על חוסר יכולתי להתחייב על ביצועי הרפואיים אמרתי שאעשה כמיטב יכולתי לענות לשאלתה. היא הזיזה את העירוי מהדרך ואחרי הרבה מאמץ וחוסר נוחות התגלגלה על הצד בשביל לפנות אלי, בטנה הייתה כמו שק רפוי מלא בתאים של סרטן השחלות ועינייה היו נטולות כל אור. היא התחילה להתנשף ממטלת ההתהפכות.

“אמרי לי”, היא הצליחה, “את חושבת שקנביס רפואי יוכל לעזור לי? אני מרגישה כל כך רע”

התכווצתי, ידעתי על כאבה, הבחילות בלתי פוסקות שלה וכל התרופות שאכיזבו אותה – חלק מהם גם גרמו לה ליותר עצירות, ופחות ערינת ואפילו יותר בחילה. ידעתי על הבלבול הפנימי של כימוטרפיה, ההרגשה הנוראית הזו שרעל חודר לעצמותך, הורס לך את הבפנים ומרכך את מוחך. ידעתי שאישה זו מתה מוות ממושך ואומלל.

ומשנים של ניסיון כליני, אני – כמו רופאים רבים אחרים – גם ידעתי שקנביס רפואי יוכל למעשה לעזור לה. אחרי שעבדתי עם חולי איידס וסרטן ראיתי באופן חוזר ונשנה איך קנביס רפואי יכול לשפר את העייפות המשתקת, להחזיר תאבון, להפחית כאב, להעלים בחילות, להפסיק הקאות ולעזור בעליית משקל. יכולתי להעיד לטובת התועלת בחוזקה והנחתי וזה יפחית את סבלה.

בכל זאת, החוק הפרדלי אוסר על רופאים לתת מרשם לקנביס רפואי. למעשה ב1988 הרשות למלחמה בסמים אפילו דחתה מסקנה של שופט מכהן משלהם שתמך במריחואנה רפואית אחרי שנתיים של שימועים בנושא.

השופט פרנסיס ינג המליץ על השינוי על בסיס ש-”מריחואנה,בצורתה הטבעית, הינה אחד מן החומרים הטיפוליים הבטוחים הידועים לאדם”, וזה הציע “קבלת שימוש רפואי”. רופאים רואים סוגים רבים של חוסר צדק חברתי הנכתבים על גוף האדם, כל פעם אחד. אבל במקרה הזה הכחשה השגרתית של תרופה מקלה כמו מריחואנה לאנשים עם מחלות רציניות היא מכה של אכזריות בדיוק בגלל שהיא כל כך ברת תיקון ובדיוק בגלל שהיא שמה שירות לאגנדה פוליטית קרה לפני חיים של אנשים במצוקה ומוות של בני אדם אמיתיים.

הבירוקרטים בוושינגטון – רחוקים מכל הצרות של אנשים חולים ומתים – מתעלמים ממה שחולים, רופאים ואנשי רווחה אומרים להם על סבל אמיתי. הסירוב הפדרלי לכבד משאל עם פומבי כמו “החוק למריחואנה רפואית בקליפורניה” מתמיהה. סירובם להקשיב לקבוצות רופאים כמו ארגון רופאי קליפורניה שתומך בשימוש רחום של מריחואנה רפואית הוא מצמרר.

זו חברה שצפתה באופן נרחב בתגובות חיוביות עם מריחואנה רפואית, כל עוד זה בטוח ולא יוכח כלא יעיל, למה שאנשים אשר חולים באופן רציני יהיו מנועים מגישה לזה? למה שאישה קשישה תמות מוות נוראי בשביל סמל פוליטי חלול? קייט סנקדל, רופאה

http://www.medical-marijuana-testimonials.org/Kate%20Scannell-doctors-experience-prescribing-medical-marijua.htm.

תרגום - קנביסה

קנביס רפואי מחקרים