כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    משיכת קולמוס

    0

    יש את החיים ובין לבין אהבה...ככה היא אמרה

    17 תגובות   יום שישי , 1/1/10, 23:15

     

    כשאיחלתי לחברתי איריס שתמצא אהבה אחת מתמשכת,

    היא התרעמה שלא איחלתי לה כמה אהבות.

    כשהסברתי שאם אאחל כמה אהבות, אאחל גם את מה שביניהן

    היא ענתה;

    "יש את החיים ובין לבין אהבה"

    (מפנה לפוסט שלה "שתכלה 2009 וקללותיה")

     

    המשפט הזה שלה טילטל אותי והחזיר אותי לתהיות שתכופות צצות במוחי

    ושנוגעות לשאלה, מתי האדם מרגיש שהוא הכי הוא?

    מתי הוא במיטבו?

    מה מניע אותו?

    מתי הוא מרגיש שהוא חי באמת?

    מתי הוא נוגע בחיים?

     

    והשאלות האלה מלוות אותי תמיד,

    בעיקר כשאני נמצאת בשלבי שיא בחיי,

    שיאי גאות ושיאי שפל.

     

    מה מניע אותי כאשה?

    האמהות?

    הנשיות?

    המקצועיות?

    מה מהם הכי הכי?

     

    ואיפה המקום של האהבה לגבר בכל זה?

     

    האהבה היא רק דלק?

    צבע שצובע את החיים?

    היא לא מושא?

     

    את צודקת איריס.

    לא, האהבה לא מושא, לא שאיפת חיים.

     

    אבל אולי חמצן?

    הא?

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (17)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        8/1/10 01:43:

      היא בלתי נראית האהבה

      אבל היא איבר

      איבר בלתי נראה בגופנו.

      אבל כשהיא נמצאת -רואים אותה.

      וכשאיננה -רואים בחסרונה.

      הפלא ופלא.

      נראית ובלתי נראית.

       

        3/1/10 19:06:

      צטט: late chet 2010-01-02 21:43:28

      צטט: פלג קטנה 2010-01-02 10:11:09

      אופס צאט, ראה, ראה

      ראיתי, ראיתי (ולא חוויתי משבר בזהות המינית).

                                              

      לגופם של דברים, אני לא משוכנע שאנחנו מדברים על אותו הדבר.

       

       

      מוכן לספר על מה אתה מדבר?

        3/1/10 19:05:

      צטט: anaatti 2010-01-03 07:17:02


      כל דבר תופס בחיינו את המקום שאנו ניתן ונקדיש לו....

       האדם צריך שיהיה מלא ושלם עם עצמו ואוהב את עצמו,,

       ואז פתוח ומוכן להעניק ולקבל,,,

       אל לנו להיות תלויים באחר ,, או באהבה של אחרים לנו,,

       אם נאהב את עצמינו מספיק [[ול מתוך יוהרה]]

       נהייה שלמים עם כל עשיה והתנהלות של חיינו,,,

       והסביבה תחזיר אהבה וכל דבר אחר

      *

       

      שנה נפלאה לך פלג יקירה,,

       בהגשמה ובהעצמה

      ובכל מה שתייחלי לעצמך ♥

       

      כל כך מסכימה עם דבריך

      אבל אני חושבת שכדי להגיע לתובנות האלה

      ובכלל, כדי שאדם יהא שלם עם עצמו ויאהב את מי ומה שהוא

      עליו לעבור דרך מסוימת על פני ציר הזמן.

       

      שנה נהדרת גם לך ענת,

      שנה קסומה לפחות כמוך

        3/1/10 07:17:


      כל דבר תופס בחיינו את המקום שאנו ניתן ונקדיש לו....

       האדם צריך שיהיה מלא ושלם עם עצמו ואוהב את עצמו,,

       ואז פתוח ומוכן להעניק ולקבל,,,

       אל לנו להיות תלויים באחר ,, או באהבה של אחרים לנו,,

       אם נאהב את עצמינו מספיק [[ול מתוך יוהרה]]

       נהייה שלמים עם כל עשיה והתנהלות של חיינו,,,

       והסביבה תחזיר אהבה וכל דבר אחר

      *

       

      שנה נפלאה לך פלג יקירה,,

       בהגשמה ובהעצמה

      ובכל מה שתייחלי לעצמך ♥

        2/1/10 21:43:

      צטט: פלג קטנה 2010-01-02 10:11:09

      אופס צאט, ראה, ראה

      ראיתי, ראיתי (ולא חוויתי משבר בזהות המינית).

                                              

      לגופם של דברים, אני לא משוכנע שאנחנו מדברים על אותו הדבר.

       

        2/1/10 18:14:

      צטט: פלג קטנה 2010-01-02 10:21:54

      צטט: אני מיכל 2010-01-02 10:13:43


      אין לי תשובות, אבל אם זה מנחם, שואלת את אותן השאלות...

       

      מי נזקק לנחמה כשיש לו חיים גם בין האהבות? :)

      הסתובבתי כל השבת עם התהיות שלך :)

      יש חחים, למי שיש חיים וזה לחלוטין בלתי תלוי באהבה זוגית. אם יש אהבה בפנים, היא תמצא את ביטויה כלפי גבר, חברה, חי צומח, דומם והבריאה כולה, לפעמים, סתם כלפי עצמי :))

       

        2/1/10 16:36:


      זה נראה לי כל-כך בסיסי, שהעובדה שהדיאלוג הזה עלה לפוסט ועוד התפתח לדיון מעניין - מופלא בעיני.

      רק נעשה קצת סדר, אני אמרתי שיש את החיים, על מלאותם ושפע הגירויים בם - הן הקוגנטיביים והן האמוציונאליים ובחלק זה האחרון לעיתים מתרחשת גם אהבה. אהבה לא בהכרח קשורה לזוגיות, פעם חיו ה-מון שנים עם בן זוג, היום פחות, הרבה פחות, זה שולי. העולם המודרני העמיס הרבה כוחות, לעיתים מטאפיזיים על מושג ה'אהבה'. פעם היא יכולה לרפא, פעם להציל אותך מעצמך, פעם היא "רק" מימוש עצמי. ופרפרים, שכחתי לציין את הפרפרים בבטן כשהיא מתרחשת, אבל מי יודע כמה זמן חי פרפר?  אפשר לתאר את האהבה כרצף של שיאים זמניים, כל שיא הוא תוספת רצויה, כשהיא מתרחשת. גדלנו על כל-כך הרבה אגדות ומיתוסים בנושא האהבה, שאנחנו מוכנים גם להשתעבד למנגנונים תעשיתיים על-מנת להשיגה, אני כמובן מתכוונת מרכישת ספרים בנושא ועד סדנאות שונות ומשונות, על-מנת לפתוח חור בבטן, או בנשמה (כי היא ח-סו-מה, כי אבא לא אהב אותי וכיוצ"ב), אליו תגיע כמשב האהבה.

        2/1/10 10:21:

      צטט: אני מיכל 2010-01-02 10:13:43


      אין לי תשובות, אבל אם זה מנחם, שואלת את אותן השאלות...

       

      מי נזקק לנחמה כשיש לו חיים גם בין האהבות? :)

        2/1/10 10:16:

      צטט: late chet 2010-01-02 10:06:35


      בעקבות התקופה האחרונה, יש לי - ביני לביני - הרבה שאלות על בחינת החיים מבעד לפריזמת האהבה. בראש ובראשונה, אני תוהה על המגבלה הבסיסית שהתבוננות כזו כופה עלינו. אבל התהיות הינן רבות ומגוונות הרבה יותר.

                                          

      הנושא ככזה ראוי וקשה ומחייב הרבה מאד מחשבה.

      ודבר נוסף צ'אט,

      אנשים שחיו תקופות ארוכות ללא אהבה

      ועדיין מלאים אופטימיות ומלאי עשייה וחדוות חיים,

      יכולים להעיד שאכן, לא העדר אהבה, היא המוגבלות.

       

       

       

       

       

        2/1/10 10:13:

      אין לי תשובות, אבל אם זה מנחם, שואלת את אותן השאלות...
        2/1/10 10:11:
      אופס צאט, ראה, ראה
        2/1/10 10:10:

      צטט: late chet 2010-01-02 10:06:35


      בעקבות התקופה האחרונה, יש לי - ביני לביני - הרבה שאלות על בחינת החיים מבעד לפריזמת האהבה. בראש ובראשונה, אני תוהה על המגבלה הבסיסית שהתבוננות כזו כופה עלינו. אבל התהיות הינן רבות ומגוונות הרבה יותר.

                                          

      הנושא ככזה ראוי וקשה ומחייב הרבה מאד מחשבה.

       

       

      ראי תשובתי בדיוק מעליך.

      המסקנה שאני הגעתי אליה ממרומי גילי ובשלב זה של חיי היא

      שהכרה עצמית - היא היסוד הבסיסי שאנו זקוקים לו.

       

      ניסיתי לגלגל במוחי את כל האנשים שהכרתי/ראיתי בחיי,

      לא מצאתי אדם אחד שיכול לחיות, או שחי, ללא הכרה עצמית.

       

        2/1/10 10:06:


      בעקבות התקופה האחרונה, יש לי - ביני לביני - הרבה שאלות על בחינת החיים מבעד לפריזמת האהבה. בראש ובראשונה, אני תוהה על המגבלה הבסיסית שהתבוננות כזו כופה עלינו. אבל התהיות הינן רבות ומגוונות הרבה יותר.

                                          

      הנושא ככזה ראוי וקשה ומחייב הרבה מאד מחשבה.

        2/1/10 10:05:

      צטט: מתפרק 2010-01-02 09:32:12

      השאלות יפות אם כי לא ברור למי הן מופנות

      לפילוסופים, אין קשר ממשי בין האהבה שמשתמעת מדברייך (שיש בה יותר התאהבות ותשוקה) לבין זו שהם מדברים עליה.

      לאחד האדם, ובכן שם זה פשוט, כשאוהבים=חיים. 

       

      אני אוהב את הצגת הדברים שלך=אני חי אותך

       

       

      צודק, שאלות שלא ברור למי הן מופנות, הן בעצם תהיות.

      תהיות שעולות לפעמים במצבים שונים ומופנות בעיקר אל עצמנו.

       

      ולגבי אחד האדם, אליו בדיוק מופנית השאלה,

      שים לב לנושא הפוסט-

      אימרתה של איריס שמוצאת שהחיים נמצאים

      בזמנים שבין (המצרים) האהבות.

       

      ההפרדה הזאת, שאיריס עשתה בין חיים לבין אהבה, בעצם אומרת:

      חיים - לאו דוקא שווה ערך - אהבה.

       

      ומכאן התגלגלתי עם התהיות שלי

      שהובילו אותי לתהות האם הכרה עצמית - היא זו שבעצם ההכרחית לחיים

      והכרה עצמית אינה בהכרח באה מאהבה.

        2/1/10 09:32:

      השאלות יפות אם כי לא ברור למי הן מופנות

      לפילוסופים, אין קשר ממשי בין האהבה שמשתמעת מדברייך (שיש בה יותר התאהבות ותשוקה) לבין זו שהם מדברים עליה.

      לאחד האדם, ובכן שם זה פשוט, כשאוהבים=חיים. 

       

      אני אוהב את הצגת הדברים שלך=אני חי אותך

        2/1/10 00:05:


      כן, אבל הנושא שהעליתי לא מדבר על מימוש עצמי אלא על מקומה של האהבה בחיינו.

      האם מציאת אהבה היא מימוש עצמי?

      כולנו עורגים וכמהים לה

      אבל האם היא מטרה, תכלית?

      מה מקומה בחיינו?

      והאם יש חיים בלעדיה?

      ומה פירוש המשפט של איריס

      שאמרה

      שהחיים הם בין האהבות?

        1/1/10 23:57:


      פלג.

      שאלת בפוסט שלך שאלות אמיתיות שבטח כ"א מאיתנו,

      חושב עליהם מיום ליום או מפעם לפעם.

      אני חושב שכ"א זה אינוודאולית ופועל לפי ראות עיניו.

      לדעתי האישית,

      לדעתי האישית עצם זה שחזרת הביתה בסוף יום ושיחזרת

      את מעשייך וניסית להבין מה עשית היום למען עצמך או למען

      האחר בכל תחום האהבה או משהו כללי .

      משם תניע את עצמך  לאותם מקומות שתרצה להגיע,

      ורק בסוף חייך יום אחד שתשחזר מה עשיתה רק אז תדע

      אם מימשת את עצמך בכל תחום.

      פרופיל

      פלג קטנה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין