הולכת בלי יחפה
פוסטים פופולאריים
-
הצצה ראשונה
9/6/09 | 438 צפיות
-
הצצה רביעית
29/6/09 | 882 צפיות
-
מחשבות על המציאות
25/4/11 | 1011 צפיות
-
הצצה שישית
16/7/09 | 659 צפיות
-
זרימה נכונה
26/5/10 | 888 צפיות
-
בקשתך התקבלה
6/11/09 | 1078 צפיות
0
תכנים אישיים
תגובות אחרונות
-
CHIVIBAR
בתגובה על מכתב געגועים
-
אילן (אישון )נחשון
בתגובה על לא כל יום פורים...
-
Dolce Vita
בתגובה על אז הוא עף
-
א ח א ב
בתגובה על יומולדת של ב
-
א ח א ב
בתגובה על אהובי היקר
-
א ח א ב
בתגובה על החופש והאהבה- בעיני המתבונן
תגובות (33)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כל כך מבינה אותך...
יש לך בלוג מקסים :-)
אכן.....תודה על תגובתך, האיזון העדין והמעייף הזה.
האיזון העדין הזה. לא פשוט תמיד. אפשרי.
תודה על תגובתך וביקורך (-: שרון
"אוספת נשימה וכוח להמשיך ללכת."
זה הדבר הנכון לעשות...
לצעוד בראש מורם וגב זקוף אל עבר האביב
ומה להגיד אחר כך, (בהנחה שאצליח להגיד משהו) "אישון אמר!" ? (-:
הרי גם הסתיו, הפנימי והחיצוני, והאביב וכמובן גם החבל תלויים בנקודת התייחסותי, כך שאין סיבה שלא אאמץ בעהמשך את המלצתך..
אני חותם על סתיו קבוע
איננשאללה (-:
כרגע בשיווי משקל. אני יכולה להביט למטה,
משהו בי אומר, כי אפילו תהיה הרשת פרושה,
לא תצטרכי לקפוץ.
האביב, הוא יבוא...
בני
את בסדר! גליה לי שלי, מתוקה..
הפתעה שכזו, על הבוקר.
הי יפתי,
הפלאת לתאר את המאמץ הלולייני של החיים האלו.
אחרי שתקפצי תדווחי לי איך ההרגשה,
אוהבת, גליה
אגב מולי,
היוטפויולוך??
לי זה הזכיר יופטפויומאט, לא בטוח שלזה התכוונת ((((((-:
נשמעת כייפית הנסיעה הזו שלך....
שילוב מצויין בכל אופן :-)
ואני נוסע בבוקר מרחיק מצפון לשרון בדרך מביט לצדדים כהרגלי
עדר בקר ועגלים שרק נולדו רואה מצד ימין ומצד שמאל שלוש יונים מלקטים את מה שנהגים זורקים
בהמשך כמה עורבים טורפים ושדות ירוקים פריחה מקסימה של ארצינו הקטנה
מתחיל לטפס על עלויות הכרמל וקופץ ישר לכביש המהיר נוסע לאט מביט לצדדים ואוסף עוד ועוד נוף מקסים
כן....השלכת, בהחלט עושה את שלה.
חמודה מולי...לגבי התקווה, לא הייתי רוצה להרגיז אותה, לקרא להה ככה בשמות, שלא תברח סופית (-:
לפעמים היא מזכירה לי את המחרוזות האלה הפשוטות בשני שקלים שקונים בשוק, נראות מבריקות, מבטיחות...
ותמיד מתפלאים, בכל זאת, כשלאחר יום או יומיים הן כבר מתקלפות או נשברות...
סיפורים שספרנו לעצמינו.
ולצרוח בים?..לפני שנים, כשלא היה אכפת לי במיוחד להחשד בחוסר שפיות, נהגתי לשמוע, בימים שכאלה, מוסיקה בווליום היסטרי ופשוט לשיר בקולי קולות, עד שזה הופך לצרחה, בסגנון אלו של הים. זה היה מעולה.
אולי ברכב, דרך אגב, זה עדיין אפשרי..את נוסעת, מי מכיר..
ותודה לך, על כל המילים הטובות..
המילים של הפוסט עמדו לי בגרון, כתבתי אותן.
רציתי להוסיף להן צילום ונזכרתי בסדרת השלוליות שצילמתי במבול של שבוע שעבר, שלולית נראתה לי מתאימה, הוספתי.
אחרי שהכל עמד מוכן שמתי לב להשתקפות הפנס, כהולך על חבל דק.
תקראי לי מוזרה, אבל כך זה היה (-:
לא פשוט...
מרגישה בדיוק כמוך עכשיו,
החיים הם כמו נדנדה
את משכילה לשמור על האיזון וזה טוב מאוד.
ואני אומרת, שכבר יבוא האביב ללב היוטפויולוך...
והתקווה...מה את אומרת על התקווה?
היא לא קצת מנוולת לפעמים?
האביב יבוא ללב, הוא חייב לבוא
טוב, אני אסיים לפני שאצרח.
זה רעיון, לצרוח! צריך רק למצוא מקום מתאים
כמו בהרים שהצוויחה תהדהד....................
אוהבת אותך שרוניני.
הא!
זה לא היה מכוון?
השתקפות של הולך על חבל אוחז במוט לאיזון בשלולית שבאה במקום רשת הביטחון
זו מלאכה לא פשוטה להוציא ממילים דימוי חיים כשהשלכת עושה את שלה. שרוניני.
תודה גדעון, לקחתי איתי ארבע חמש קרני אור בתיק, בלי שאף אחד ישים לב..
בעיקר בימים של סתיו
כשמסביב גם פנסים בשלכת
צריך לנשום את קרני האור,
לא ליפול,
ולנסות ולהמשיך וללכת.
כל מספר צעדים כדאי לעצור לרגע, להתאזן. הליכה מהירה מידי עם מבטים מחפשי רשת בטחון למטה עלולה להביא לנפילה.
שמת לב למאזניים בצילום? יצא במקרה...(-:
(אם יש מקרה)
מבינה אותך, אחותי
מכירה את ההליכה על החבל
את הקרום הדק שאולי יבקע למשקל גופי (למשקל נפשי) הדורך עליו.
ובכל זאת, יום חם כזה בינואר! מציאה של ממש :-)
תודה לך מדונה יקרה...
מאחלת גם לך ממני, בחזרה.
מזדהה איתך ועם תחושת הסתיו הפנימי שכה היטבת להעביר... מאחלת לך שמש גדולה ומאירה!
כן late......אני יודעת.
חשוב לטפל בסתיו הלבבי הזה. לא לעשות לו הנחות.
או קיי....טרמפולינה נשמע לי בטוח למדי (-:
פעם למטה פעם למעלה.
גם ליפול זה בסדר, דמייני נפילה לטמפולינה...
תודה שי יקר, נעים לראות את תגובתך (ואותך בכלל כאן, שוב).
היום אני א- לה - נטורל, אין ברירה...