רוחשת
רגועה למראית עין.
בתוכי הכל רוחש,
עולה על גדותיו.
פוסטים פופולאריים
-
רצח מאדום לשחור
24/8/15 | 53600 צפיות
-
יחסים
27/1/12 | 8250 צפיות
-
I'm Not The Only Dreamer
28/2/15 | 2032 צפיות
-
בעד עונש מוות
28/7/15 | 6631 צפיות
-
אונס המריונטות
12/2/16 | 4692 צפיות
-
chatroulette | צ'אט רולט
21/2/10 | 97067 צפיות
-
אבות ובנים
16/6/12 | 3169 צפיות
-
טירונות בנות
18/4/14 | 3100 צפיות
-
הכביש כמשל
28/12/11 | 1960 צפיות
-
מובינג
17/12/14 | 2478 צפיות
-
נערת קריאה
10/1/14 | 4728 צפיות
-
עיניים
5/7/09 | 213 צפיות
-
על העיוורון : כך או כך, שי חי ממילא לא היה זוכה ב-"אח הגדול 7"
15/3/16 | 2247 צפיות
-
הפעם האחרונה
22/12/09 | 2270 צפיות
-
פסק זמן
21/3/15 | 2539 צפיות
-
אלגרו
19/12/09 | 5034 צפיות
-
מהר.לפני שיגמר.
15/11/09 | 2067 צפיות
-
יפה, רק אחרת.
15/7/09 | 1234 צפיות
פוסטים אחרונים
- על העיוורון : כך או כך, שי חי ממילא לא היה זוכה ב-"אח הגדול 7" 15/3/16
- אונס המריונטות 12/2/16
- חזרתי מברלין 22/1/16
- Работа (*רבוטה) 23/10/15
- חנוך והנערה 14/9/15
- רצח מאדום לשחור 24/8/15
- דרך נמיר 20/8/15
- קניות באתרי אינטרנט 17/8/15
- מה לא עשית אף פעם ? 11/8/15
- Same Same - but Different 8/8/15
- בעד עונש מוות 28/7/15
- ספיישל מעקבים : המדריך לנרדפת 25/7/15
- הפונדק 13/6/15
- בגיל 444 תגיעי לירח 6/6/15
- קוף שרוקד לו צ'ה צ'ה צ'ה 23/5/15
- בית 15/5/15
- הזכות למות 2/5/15
- הטבעת 11/4/15
(פנטזיונרית) מאבדת בחור יפה ברחוב
כמו בשיר של חווה אלברשטיין,גם אני מאבדת בחור יפה ברחוב , לעיתים קרובות במהלך היום. לפחות אחד. לפעמים יותר. בקלות יכולתי להיות כותבת השיר הזה,אבל מישהי אחרת היטיבה לכתוב "אותי" במקומי.
אנחנו מהלכים לנו ברחובות העיר,לא משנה אם זה בארץ או בחו"ל, ואז יש איזה רגע פרטי,רק של שנינו, שהעיניים שלי בתוך העיניים שלו,מבט בתוך מבט, ויש התרשמות הדדית חיובית. משהו קורה,לא לגמרי ברור, ולא כזה שניתן להגדיר במלים. ה"כימיה" החמקמקה הזו בינינו -מאותתת לי שאני מוצאת חן בעיניו, לפחות באותה מידה שהוא מוצא חן בעיני.
ברוב המקרים זה נגמר בזה. הרגע מתפוגג לו כעבור כמה צעדים, כי שנינו ממשיכים ללכת,כל אחד לדרכו.
לפעמים אני נותרת עם התחושה של "מה היה קורה אילו" היינו נפגשים במקום אחר,כזה שמאפשר לפתח שיחה ואולי גם מעבר לכך.
בתהייה הזו בדיוק אני רוצה להתמקד פה הפעם, אבל ראשית אני מביאה פה לפניכם את מלות השיר שמצורף באודיו, מעל.
אני מאבדת בחור יפה ברחוב, בחור יפה ברחוב ובזמן שאני מתלבטת באיזה לחם לבחור,מתקרב לכיווני עלם חמודות שבוחן אותי במבטים מבויישים. כשאני מרגישה במבטיו,אני מרימה עיניי על מנת להביט בו, אולם הוא מיישיר מבט לעברי להרף עין חטוף,ומיד מסיט אותו הצידה.
Nice ביישן! הידד ! - ה"זן" המועדף עליי,אם להודות. ואני מנצלת את ההזדמנות ליזום תקשורת, מגייסת לטובתי את קולי הרך, ומורה לו באצבעי – "הנה,דווקא יש. ממש כאן". "תודה" הוא אומר בקול נעים,ולא מוסיף. אני מחייכת אליו בעדינות,"בבקשה". הוא מחזיר לעברי חיוך קטן,בפה סגור.
אוהו,אני מבינה,הוא לא יפעל. גבר שמחייך אליי מבלי לחשוף שיניים,ובנוסף גם אינו מסתכל בעיניים -הוא אתגר קשה מדיי לפיצוח. צועדת לאיטי לכיוון היציאה בהשלמה, ובדרך תוהה לרגע אם הוא יצא אחריי, ויעצור אותי לפני שאכנס למכוניתי.
(אבל) הוא לא (עושה זאת).
לרגל יום הולדתו של אחי. ברקע מוסיקה מתנגנת בווליום חזק יחסית,ואני שרה לעצמי את המלים. הנהג שברכב לידי מחייך אליי ומצטרף אלי לשיר ביחד את המלים. הוא בחור צעיר ומושך,סביב השלושים ומשהו. אני מחזירה לו חיוך,משועשעת. הוא נשאר בנתיב השמאלי אליי, ואנחנו ממשיכים לנסוע זה לצד זה, ולהגניב מבטים בכביש המהיר,בין צומת לצומת.
האמת שזה היה קצת מסוכן, חילופי המבטים הפלרטטניים הללו והמשפטים הקטועים , כי שנינו כמעט עושים תאונה. אני אומרת לו את זה. הוא משיב לי – "את צודקת.בואי נעצור רגע בצד ונדבר".
לרוב אני נוהגת לסרב להצעות כאלה,אך הפעם, מתוך שעמום, ריגוש וציפייה שמשהו רומנטי יקרה כבר (בשילוב עם היותו מושך ויזואלית) אני נעתרת להצעתו,מאותתת ועוצרת את מכוניתי אחרי שלו.
הוא יוצא מהמכונית,צועד לעברי,ורוכן בפלג גופו העליון על החלון הימני,לא זה שקרוב אלי.
בתום שניים-שלושה משפטים נבוכים מצד שנינו, (אני מסתירה את מבוכתי די טוב,יש לומר, אבל הוא פחות מצליח בכך,מה שמגביר את משיכתי אליו) , אני לפתע מבחינה בטבעת נישואין על ידו השמאלית.
אני מתניעה את האוטו כרמז, בשתיקה רועמת,והוא,שראה את מבטיי נודדים לאצבעותיו, והשכיל להבין את הסתייגותי,מאפשר לי לנסוע לדרכי ,מבלי שאנחנו נפרדים לשלום במלות פרידה. אני נזכרת שהיתה איזו פעם אחת משמעותית בחיים שלי לפני כמה שנים, שבה דווקא לא איבדתי בחור יפה ברחוב.
העיניים נפגשו,והוא היה אמיץ מספיק על מנת ליזום ולהפריע לי (הייתי עם האייפוד,בדרכי לעבודה) ולשאול אם אפשר ללוות אותי בדרכי.
בדיעבד,במקרה שלו,על אף יופיו, אני לעיתים סבורה שאולי מוטב היה לי לאבד אותו ברחוב ההוא שבו הצטלבו המבטים, ונרשמה בדפי ההיסטוריה שלי , הפגישה הגורלית ההיא. |
פרופיל
תגובות אחרונות
-
לירוןקורל
בתגובה על שירותים ציבוריים
-
77777777
בתגובה על על העיוורון : כך או כך, שי חי ממילא לא היה זוכה ב-"אח הגדול 7"
-
goodyear2016
בתגובה על ספיישל מעקבים : המדריך לנרדפת
-
goodyear2016
בתגובה על תראו משהו מדליק :)
-
--()--
בתגובה על אונס המריונטות
תגובות (53)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה
}{}{}{}{
מדהים כמה זה יכול להכאיב, לאבד אנשים שאנחנו אפילו לא מכירים!
הכתיבה שלך כנה ומרגשת.
:-))
נכון,אני מסכימה.
אתה צודק שהפוסט שלך אכן עוסק באותו תחום שהעסיק אותי.
שמחה שהפנית אותי לקרא אצלך
:-)
הסיטואציות שתארת הזכירו לי פוסט ישן שלי,
תעיפי מבט:
http://cafe.themarker.com/view.php?t=846138
אם אתה אומר..
את לא מאבדת כלום
אחרים מאבדים אותך...
הפסד שלהם...
אוהו תודה רבה לך,חבר!
פידבק מהסוג שעושה נעים בלב
אוהו.
יש לי תחושה שאת הולכת ומשתפרת
בכתיבתך. ממש טוב. אהבתי.
תודה על המחמאה
את לא ממש חייבת לאבד, אלא אם את רוצה.
את כותבת מאוד נחמד. מאוד נעים לקרוא
את התמימות בין המילים.
אני שמה לב שכל הביישנים יוצאים לפתע לאור פה
ונחשפים,משתפים,ומבקשים יוזמה נשית.
איזה יופי!
אני בעד.
לגמרי.
אני מאד מעריכה צניעות בגבר.
זה מושך ביותר בעיני.
תודה גולן
:-)
אני לא אשאל.
אני אומר לו בפשטות -"תזמין אותי לקפה".
אני מעדיפה אסרטיביות על סימני שאלה..
לחלוטין!
:-))))))
בעיקר התיאורים שבשיר של חווה אלברשטיין.
זה לא נקרא ליזום -מה שתיארתי פה?
רמזתי שאני מעוניינת,יזמתי שיחה,חייכתי.
ולא יכולתי להיות מפורשת יותר, כל עוד המקום הומה באדם,
וכולם קשובים וערים לסיטואציה..
לא היתה לו טבעת על האצבע (בדקתי!),
אבל הוא נתן לי ללכת לדרכי, ורק ליווה אותי במבטו.
חבל.
פיספוס.
:-(
ובעוד עשרים שנה,רוב הסיכויים שאתה עדיין תחייה ,שלויימה.
איזה פוסט חביב חן...
גם אני הייתי כזה - מזל שאשתי לא התייאשה והמשיכה הלאה :-)
שבוע טוב
קחי יזמה כנראה לא הבנת שכך רמזתי
זה פסול שתגשי למישו (זה שם נפוץ)
ותגידי,
נכון בא לך לקנות לי קפה?
זה עושה את העבודה
מכפת לך?
תנסי :)
אמיר
בפעם הבאה,
קחי את את היוזמה,
ביישנם נשארים ביישנים,
גם אני הייתי כזה עד שאשתי לקחה יוזמה,
לפני מעל 22 שנה,
ועד היום אני אומר לה שזה הדבר הטוב ביותר שקרה לי בחיי...
אז אם בעוד 20 שנה הוא יגיד לך משפט דומה, - שימי פרח על הקבר שלי...
אני מקווה שלא.
הדרך שנעבור ביחד
מעניינת אותי יותר מלהיות איתו לנצח.
הגישה הזו תרחיק אותך מהמטרה,יותר משתקרב,
מפוכחת ככל שתהיה:)
:-)))))
חה!
לאבד בעל ברחוב!
לא חשבתי על זה..
וגם אם לא נחיה באושר לעד,
הדרך שנעבור ביחד
- מעניינת אותי יותר מלהיות איתו לנצח.
בסוף זה יקרה
ואם תאמיני בזה, זה יקרה..זו לא רק קלישאה:)
ואז תתחתנו, ויבואו ילדים, ותגיע גם השגרה
ואז תתאמצי לא לאבד בעל ברחוב[ואגב, זה הולך
לשני הכיוונים]או..[זהירות! אופטימיות]שלא...
ותחיו באושר ועושר עד עצם היום הזה..
אני מחייכת הרבה,
אבל זה לא מספיק לי.
אני רוצה יותר מחיוך בחזרה.
אני רוצה שיקרה משהו.
שתיווצר אינטראקציה משמעותית,
ולא רק מחוות הדדיות של שפת גוף.
נקרות בפנינו בכל רגע
אפשרויות
מתנות
חלקן אהבת חינם
את חלקן פשוט אסור לפספס
למרות הכשלון הטבעתי
אסור להפסיק ללכת עם הלב
גם לחייך לאיש זר יכול לעשות אותו מאושר
ולמי שלא קרא עדיין את הנבואה השמיימית- חובה!
שיהיה שבוע טוב:)
אמיר
תודה,חברי היקר והמפרגן.
רק שתי נשיקות אני משאירה לך פה.
:-)))))))
רק אלימות אתם מבינים..הא?
רק מאבקי כוח והתגוששות פיסית מעוררים אתכם?
גברים!
תודה על העצות הלא שיגרתיות.
אני לוקחת לתשומת ליבי.
רק שתי תובנות (כי באמת כבר קצת מאוחר).
אני מאוד אוהב את חווה אלברשטיין. האחת מבחינתי.
הפוסטים שלך פשוט מעולים לאחרונה. באים לי טוב :)
את יכולה להפסיק להיות קלמזית ולהתחיל להיות סקסית אחרי המעשה. זו לא בעיה.
את נותנת לו ככה פוש קטן למעלה, בתקווה פוש מספיק כדי שתוכלו לפתוח בשיחה.
אם זה לא עובד את יכולה להכניס לו אגרוף.
"למה עשית את זה?", "כי אתה אידיוט".
וללכת.
:-))))))
!!
יש לציין שהרעיון מקורי,וייתכן שגם יעבוד.
אין ספק שאתה מיוחד בהצעות שלך..
מצד שני,
לא כל כך אלגנטי..אני לא רוצה שהוא יחשוב שאני מגושמת.
להיות "קלמזית" זה לא סקסי.
אם מישהו מחייך אלייך חיוך מבוייש, מתבלבל ולא ממש יודע מה לעשות עם עצמו,
נראה לי שהפתרון הכי פשוט והכי טוב הוא לדרוך לו על הרגל. חזק.
"למה עשית את זה?", "אוי! סליחה, לא שמתי לב, אתה בסדר?"
קשר עין. שיחה. והשמיים הם הגבול.
או משהו בסגנון.
תתחילי ליזום,גברים מעריכים יוזמה.
מניסיון.
ובקשר לחיוך - חיוך קטן מרומז בפה סגור,כזה שלא חושף שיניים,
- מעיד הרבה על בן אדם.
בעיקר על סגירות ועל מופנמות.
לטעמי ביישנות זה סקסי.
אני לא נמשכת לראוותנות/שחצנות.
לא ידעתי שזה סוד או שאני מעניקה פה טיפ בעניין.
נחמד (בדיעבד) לגלות שכן.
:-)
חן, כל הכבוד לך, שאת לוקחת ככה יוזמה, ופותחת בשיחה (הלוואי עליי!)
אילו יכולתי לממש לפחות כמה הזדמנויות שהוחמצו... (ואני לא אחת שיוזמת, לצערי, ככה שבטח לי יש יותר כאלו מאשר לך...)
גם אני בדעה (בינינו, יש לי ברירה?) שמה שאמור לקרות, קורה. (אז יאללה שיקרה כבר!...)
והטיפ על החיוך? - noted!
ייתכן.
:-))))
אני איתך בקשר למה שסימנתי בלבן.אני הולכתי אותך עד יפו (!) לדעתי,אם זיכרוני אינו בוגד בי.
אבל מה קרה,מה יש?
קצת הליכה רגלית בחורף ישראלי ..
מה אתה מתבכיין שמטיילים יחד ברגל??
נראה אותך הולך בחורף אירופאי,
נניח בפריס.
כשלא תרגיש את האצבעות מרוב קור מקפיא.
ואז תדבר.
ממי, כל האנשים שציינת הם טכנאי הוט מוסווים. כבר דיברנו על זה.אבל בכל זאת קיבלת כוכב כי את מצחיקולה כזו ולא אשכח איך הולכת אותי חצי טיילת בחורף !:)
במקרה הזה דעתי היא שהקושי (אני מתכוון לפוסט) פשוט לפנות אחד לשני נובע מהמורכבות הנפשית והכבדות של הארוע,
כמעט כולנו סובלים מהקושי להגיע לאינטימיות, ולא סתם, יש הרבה כאב פנימי שעלול לצוף מעלה,
המחסום של האינטימיות מתבטא גם בקושי לפנות אחד לשני וגם במקרה ההפוך, להתחיל עם כל אחד או עם כל אחת,
האינטימיות מסוכנת לכאב, היא עלולה להפטר ממנו, וזה כנראה דבר שמעטים מוכנים לעשות (להפטר מהכאב),
והדרך לעשות את זה (לדעתי) היא ע"י סמכותיות,,, והיכולת לשפוט מה נכון ולא נכון.
שום דבר לא מתפספס ומה שצריך לקרות יקרה אבל ליתר בטחון תמיד טוב לסחוב כמה כרטיסי ביקור ולתת למי שממש מוצא חן בעיניך.כן ככה פשוט .
אה,אוקי.
כן.
גם קושי מסתתר מתחת.
הי שירה,
לפני שנה בערך נקלעתי להופעה של חוה אלברשטיין עם כרטיסים חינם בתחילת סיבוב ההופעות הנוכחי שלה וחייב להודות שנהניתי למרות שציפיתי לסבול והיה ממש נחמד.
יש לה שיר "כמו צמח בר" שאת בטוח מכירה, שהיה פיצוץ
נרשמה דימעה בזוית העין
התכוונתי אלייך, שמתחת לפשטות שלך מסתתר קושי (לדעתי כמובן)
:-))))
אני דווקא יוזמת הרבה פעמים.
אכן.
אתה מתכוון שזה קשה ליזום
ולומר לה בפשטות
שהיא מוצאת חן בעיניך ושאתה מעוניין להכיר אותה?
אני יודעת שאם גבר שמוצא חן בעיני ישיר איתי - אני מיד נמסה.
:-))))
שירה,
הצחקת אותי עם הקישור האסוציאטיבי שלך לפרות..
אני כמובן חולקת עלייך באשר לאלברשטיין ולמקסימיליאן בלומין.
אבל זה באמת עניין של טעם,שעליו כידוע, אין מה להתווכח.
:-)
בקשר לגלרון ולרביץ - אנחנו תמימות דעים.
הן נפלאות.
הי חן,
אני יכול לומר לך שזה קרה לי עשרות פעמים ותמיד נותר הספק מה היה אילו, תמיד גם ה"אשמה" עלי לכאורה, כאילו אם הייתי יודע איזה משפט להגיד ואיך לעשות שזה יקרה הכל היה אחרת..
מאד נהניתי ממה שכתבת ומאחל לך שיהיו לך המשפטים הנכונים ברגע הנכון כשהמסוקס הבא יגיע לבחור לחם.
אל תשאירי את היוזמה רק לו, אנחנו לא כל כך טובים ברמזים וגם נעולי משימה :
באתי לקנות לחם אז לחם.
החמודה הזאת שידרה לי משהו? רגע, אבל זה לא היה מוגדר במשימה...?
כאלה אנחנו...
שבוע טוב
מתה על שירי ארץ ישראל הישנה והטובה, מתי כספי ושות'.
אופן השירה של חווה אלברשטיין צורם לי, העליות הללו בקול שלה מזכירות לי פרה גועה (סליחה על הבוטות, מקווה שאני לא מעליבה אבל באופן אישי ביותר, זו האסוציאציה המידית שקופצת לי לראש כשאני שומעת אותה שרה.) ואני דווקא מאוד מחבבת פרות, אבל לא הייתי מעוניינת להאזין לקולן כתחביב מוזיקלי...
אגב, מאותה הסיבה בדיוק אני לא מסוגלת, אבל ממש לא מסוגלת, להאזין למארינה-מקסימשהו, לא זוכרת את ההמשך. היא כמו חיקוי של חווה אלברשטיין עם תוספת של ריטה (ועוד לא דיברתי על האלרגיה הקשה שיש לי לריטה...) :-)
הטעם האישי שלי, אגב, נוטה יותר ליהודית רביץ ונורית גלרון של פעם.
פשטות, זו מילת המפתח מבחינתי.
נכון מאד.
מאד.
זו גם התפיסה והאמונה שלי.
לא בטוחה שהבנתי אתהמסר של התמונה..
אפשר..פירוש?
בבקשה?
:-)
ותודה על הביקור.
לטעמי במקרים רבים,ההפסד הוא הדדי ומשותף.
למה קשה לעצור אנשים ברחוב
ופשוט לומר בכנות משפטים כמו -
"את/ה מוצא/ת חן בעיני" או "אנימעוניין להכיר אותך".
מסתבר שזה לא פשוט.
עובדה שהרוב לא עושים זאת.
גם אנשים שהם יוזמים מטבעם,כמוני,
מתקשים ליזום בסיטואציה כזו.
זה מביך מדיי.
אני דווקא מאוהבת (קשות!) בחווה אלברשטיין.
קשות.
היא אחת מעמודי התווך של שירי ארץ ישראל הישנה והטובה,
לצד מתי כספי ועוד רבים וטובים.
את מפתיעה אותי בסלידתך ממנה.
הייתי בטוחה שזה הטעם שלך
:-)
תודה לך על המשוב החם, שירה היקרה
מקסים,
בנאלי
ומעורר מחשבה... :)
מפוסט לפוסט, בעודי מגלה אותך דרך המילים שלך, אני מגבשת את המחשבה שיותר מאשר את מאבדת אותם, הם מאבדים אותך.
לגמרי. הרווח (הנקי) הזה יכול להיות שלהם, והם פשוט מפסידים.
טמבלים.
והשיר מקסים, מודה (בבושה מסוימת) שלא הכרתי אותו.
טוב, יש לי אלרגיה לחווה (מצטערת, אבל זו האמת), אני לא בקיאה בשיריה.