כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';
    0

    מנקת רחוב

    24 תגובות   יום שבת, 2/1/10, 19:35

    מנקת רחוב

     

    הטפטוף נחלש. נכנסתי לבית-קפה ותפסתי מקום ליד מחיצות הזכוכית עם נוף פתוח לרחוב, והזמנתי הפוך.

    הרחוב  שכב  למולי רטוב וצונן ברוח הקרה שנשבה ונשפה בעצים, מטלטלת שלטים, תולשת מעיפה נשורת עלים ומשתובבת עימם באינספור ריחופים מעופים וסחרורים אוירובטיים. 

    על המדרכה לא הרחק עבדה מנקת רחוב. לבושה חולצת T בוורוד ומכנסי ברמודה בגוון כחול כהה. פניה יפות היו, נקיות, בהירות והרמוניות. עמידתה קלילה היתה וזקופה אצילית כשאר תנועותיה, מרוכזת במסירות בעבודה שעשתה אַמוּנָה. כה טבעי הצטייר  בעיני לראותה אוחזת שרביט מלכות ולראשה כתר מלכה - במקום המטאטא שאחזה, וכובע מצחיה בגון זית שהיה הדוק על שיערה האפור, נופל מתולתל. 

    היא נקתה במרץ ללא ליאות. נלחמת במטאטא קש גדול ויעה כבד ממתכת  בערימות ערימות עלים מפוזרים ועפים. אוספת ועורמת ללא הרף , לוכדת ומכנסת אותם לתוך היעה ומניפה לתוך פח שחור גדול מפלסטיק רכוב על מתקן עם גלגלים, מושכת אותו עימה כל פעם כמה מטרים הלאה.

    כלב רחוב שעבר שם, נעמד ועשה את צרכיו לידה. בלא תלונה ניגשה עם ה"רומח והמגן" וחסלה את ה"ערימה", ומיד ממשיכה במאבקה הסיזיפי בעלים המוסיפים לצנוח חופשית ולהתגלגל ברוח שדהרה פראית לאורך הרחוב, לא חסה על השטח שכבר ניקתה.

    קרן אור שפרצה לפתע מבעד לעננים, האירה את פניה בזיו שלוה רך, שריתק את מבטי.


     

    ענני עופרת נמוכים התקדמו כארמדה מהים, כיסו מעל. הטפטוף הפך לפתע למטח עז. המנקה שלפה נילונית שקופה מתוך נרתיק שנשאה על גופה, התעטפה בה, ותפסה 'מחסה' תחת העץ הקרוב. ענפיו, בָּדָיו ומעט העלים שנשארו עדיין, טולטלו ונכפפו ללא-רחם. ציפור נחליאלי  נחתה עליו, קִפצה לה ונעצרה על ענף סמוך מעליה, בקשה את קרבתה.

    שאלתי עצמי, אם אני הייתי במקומה, מה הייתי מרגיש כעת? אך מייד הבנתי ששאלתי מלאכותית, כשאני יושב פה בקפה המקורה והמחומם, שותה לי הפוך-איטלקי מהביל וצופה עליה כמו היתה יצור במעבדה, אם כי נזהר שלא תבחין בזה. מצפוני החל מיסרני.

    לפתע, היא הרימה את ראשה והישירה בי מבט מבעד לזכוכית, לתוך עיניי, כשלא הייתי  מוכן לכך.  מבטינו נפגשו זה בזה רגע ממושך, עד שהפניתי מבטי משתי האלומות הצלולות שבקעו מעומקי עיניה .


     

    בעודי לוגם את ההפוך שהתקרר בינתיים, ראיתיה מזווית העין שולפת משהו מכיסה, נרכנה וכתבה, כשהיא מסוככת בגופה מפני המבול שניתך בזעף. שאלתי עצמי מה פרץ בה פתאום תחת העץ הנוטף כשהיא רטובה קפואה שם מן הסתם. מה עובר עליה?!

    חזרתי לדף-השעוונית שהוגש לי עם הקפה, והמשכתי לכתוב עליו במילים צפופות את סיפורי זה. תוך כדי, ראיתיה מתרחקת. כעבור שעה קלה, שבמהלכה ביקשתי עוד דף לכתיבתי עם עוד הפוך-רותח, השארתי טיפ יפה למלצרית שהודתה בחיוך, שמתי את מעילי ויצאתי לרחוב.

    הגשם פסק והרוח נחלשה. כיוונתי צעדי בין השלוליות. כשעברתי ליד אותו העץ, משהו מגנט בחוזקה את עיניי לעברו. היה זה דף מקופל בתוך שקית נילון קטנה, שהוצמדה בסיכת ראש לענפון קטן.

    התקרבתי מתחת, וקראתי מבעד לניילון באותיות עגולות ויפות :

     

     

    לך, שישבת בקפה וצפית עלי

      

    נרגש ומסוקרן חיש פתחתי את השקית ושלפתי את הדף, שכמה טיפות נספגו בו. בזהירות התרתי את קיפוליו, וקראתי את הכתוב בו:

    שלום לך אדון, 

    ניחנת בעין ובלב רגיש להביט פנימה בבני-אדם.

    לחשוף את מה שהם רוצים להסתיר מהעולם, ואף מעצמם לרוב. 

    שים לבך אדון, לא לראות עצמך מעליהם,

    כי כמוהם - כמוך! 

    ודע לך, כי עמוק עמוק בפנימם יש מה שאינך יכול לקלוט ולדעת; לעיתים הוא קבור בארמון קרח, פעמים תחת שכבות לבה קרושה, או במעמקי מים רבים... 

                                                    

    היה עָנָו.

     

     

     

     

     

     

     

     

     

    כל הזכויות שמורות לעוזי שכטר

    דרג את התוכן:

      תגובות (24)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        5/1/10 20:25:

      צטט: יערית 1 2010-01-05 12:41:09


      כתיבה מרתקת גורמת לרחף ולתהות מה דמיון ומה מציאות

      ודי שזה מעורר את הדמיון והמחשבות.

       

      והמסר כל כך ברור, אהבתי.

       

      יום נעים

      זהבית

       

       

      תודה זהבית על מילותייך, תוהות ומעוררות והמסר ברור...  - וזו היתה הכוונה!

      לילה נעים לך

      עוזי

        5/1/10 20:21:

      צטט: לחישת הלב 2010-01-05 11:58:24

      סיפור אדיר וכובש.
      כשרוני הינך ברמות על.
      שקעתי בקריאה סוחפת, ומהנה.
      חשתי כחובקת את הפתק ומתעמקת
      במה שלא צויין בו.
      נפלאה לי היה לבקרך ולשוטט בין
      שורות סיפורך המדהים !
      תודה ששיתפת, אהבתי מאד.
      המשך יום מדהים לך.

       

       


      לוחשת ללבבות,

      כך כך נפלאות מילותייך, ממיסות לגמרי.

      תודה רבה לך

      וליל חדוה  מאיר בליבך   חיוך

      ע

       

       

        5/1/10 20:18:

      צטט: האני שבי 2010-01-05 06:45:50

      גם אם הסיפור הוא דבר שאומנם קרה

      או

      נכתב מהדמיון

      הוא מסר לכולנו

      מילים/סיפור שמכניס אותנו להלך מחשבה

      על עצמנו, על הזולת

      .

      אהבתי מאוד והשארת אותי עם המון מחשבות 


       

       

       

      גבי,

      ברוכה הבאה.

      מאוד שמחתי ואהבתי מה שכתבת.

      תודה לך   חיוך

      ע

        5/1/10 20:16:

      צטט: שמים1 2010-01-04 09:14:27


      ווואייייי

      כתיבתך המצוירת ממש גרמה לי לראות את אותה מנקת רחובות

      ובמילותיך אכן הכתרת אותה להיות מלכה , אישה

      ראית בה את המעבר , את האישה מאחרי המטאטא והרחוב ...

      היא יכלה באותה מידה להיות רופאה , או עורכת דין

      ואולי באיזו מדינה אחרת היא אכן היתה כזו ....

      נקודת המבט לך והכבוד שרכשת לה במילותיך ריגשו מאוד..

      מכתבה אליך הותיר אותי חסרת מילים

      בין אם זו מציאות או דימיון

      זו תמונה אמיתית כל כך מהחיים עצמם .

      יום יפה לך

       

       

       

       

       

      שמים,

      נפלאות מילותתייך, כל כך רגשו אותי, ואני שב וקורא בן .

      תודה לך מקרב לב  חיוך

      ע

        5/1/10 20:14:

      צטט: סטאר* 2010-01-04 08:31:11


      שלום לך אדון, 

      ניחנת בעין ובלב רגיש להביט פנימה בבני-אדם.

      בוקר טוב עוזי

      היא צדקה !

      אוסיף ואומר -גם היא ניחנה בתכונה דומה

      לכן היא זיהתה תכונה זו אצלך

       

       

      ודאי שצדקה, כוכי,ו גם את, כי היא - היא בעצם 'את' ו'אני' בהביטנו על עצמנו מבחוץ, 'אוביקטיבית'

      תודה לך ולילה נהדר

      ע

        5/1/10 20:11:

      צטט: אירה יאן 2010-01-03 08:07:46


      אנושי ,אנושי מידי

       

      מוטי, תודה.

      אנושי אנושי זה נהדר, לא?!  חיוך

      ע

        5/1/10 20:08:

      צטט: ashorer 2010-01-03 07:08:24


      ודע לך, כי עמוק עמוק בפנימם יש מה שאינך יכול לקלוט ולדעת; לעיתים הוא קבור בארמון קרח, פעמים תחת שכבות לבה קרושה, או במעמקי מים רבים... 

                                                      

      היה עָנָו.

      איזה יופי, מוסר נהדר על הבוקר: לא תתנשאו!

       

       

      תודה, אשורר

      אכן כן! ואני אומר זאת לעצמי!

      ע

        5/1/10 20:06:

      צטט: עזרא מורד 2010-01-03 00:37:11

      ספור מעניין,

      המציין פערים,

      אתה בפנים היא בחוץ 

      אתה מוגן ע"י זכוכית היא חשופה לרוח, לקור ולגשם

      אתה נהנה מקפה הפוך חמים, היא מסלקת צואת כלבים.

      שני עולמות הפוכים . 

      הספור מלמדנו בל יגבה לבבך!

      והיה ער למצבו של האחר.

      יפה ,

      אהבתי .  

       

       


      עזרא,

      תודה על מילותיך המעמיקות, פוגעות ללב הסיפור בול!!!

      ע

        5/1/10 20:03:

      צטט: טלי מחלב 2010-01-03 00:19:22

      פיוטי ומרתק :)

       

       


      תודה טלי,  שמחתי לתגובתך   חיוך.

       

      ע

        5/1/10 20:01:

      צטט: Avner Strauss 2010-01-02 23:42:43

          --O^O--
      *

      ()

       

       

      תודה אבנר.

      צדקת, כבשר ודם, מאוד תלוי במשקפיים שאנו חובשים...

      ע

        5/1/10 19:59:

      צטט: מולי. 2010-01-02 21:22:11

       

      תודה.

       

       

      תודה לך!
        5/1/10 19:56:

      צטט: מולי. 2010-01-02 21:14:06

       

      סיפור מרתק!!!!!

      כתיבה מרתקת!!

       

      אז זכית במורים בדרכך, או שמא מלאכים?

      או יותר נכון, אתה יודע להתבונן ולא לפספס

      את הרגעים החשובים ביותר בחיים - אשרייך.

       

       

      תודה, מולי

      נהדרת לי תגובתך! 

      אשרייך את

      ע

       

        5/1/10 12:41:


      כתיבה מרתקת גורמת לרחף ולתהות מה דמיון ומה מציאות

      ודי שזה מעורר את הדמיון והמחשבות.

       

      והמסר כל כך ברור, אהבתי.

       

      יום נעים

      זהבית

        5/1/10 11:58:
      סיפור אדיר וכובש.
      כשרוני הינך ברמות על.
      שקעתי בקריאה סוחפת, ומהנה.
      חשתי כחובקת את הפתק ומתעמקת
      במה שלא צויין בו.
      נפלאה לי היה לבקרך ולשוטט בין
      שורות סיפורך המדהים !
      תודה ששיתפת, אהבתי מאד.
      המשך יום מדהים לך.
        5/1/10 06:45:

      גם אם הסיפור הוא דבר שאומנם קרה

      או

      נכתב מהדמיון

      הוא מסר לכולנו

      מילים/סיפור שמכניס אותנו להלך מחשבה

      על עצמנו, על הזולת

      .

      אהבתי מאוד והשארת אותי עם המון מחשבות 


       

        4/1/10 09:14:


      ווואייייי

      כתיבתך המצוירת ממש גרמה לי לראות את אותה מנקת רחובות

      ובמילותיך אכן הכתרת אותה להיות מלכה , אישה

      ראית בה את המעבר , את האישה מאחרי המטאטא והרחוב ...

      היא יכלה באותה מידה להיות רופאה , או עורכת דין

      ואולי באיזו מדינה אחרת היא אכן היתה כזו ....

      נקודת המבט לך והכבוד שרכשת לה במילותיך ריגשו מאוד..

      מכתבה אליך הותיר אותי חסרת מילים

      בין אם זו מציאות או דימיון

      זו תמונה אמיתית כל כך מהחיים עצמם .

      יום יפה לך

       

       

       

       

        4/1/10 08:31:

      שלום לך אדון, 

      ניחנת בעין ובלב רגיש להביט פנימה בבני-אדם.

      בוקר טוב עוזי

      היא צדקה !

      אוסיף ואומר -גם היא ניחנה בתכונה דומה

      לכן היא זיהתה תכונה זו אצלך

        3/1/10 08:07:

      אנושי ,אנושי מידי
        3/1/10 07:08:

      ודע לך, כי עמוק עמוק בפנימם יש מה שאינך יכול לקלוט ולדעת; לעיתים הוא קבור בארמון קרח, פעמים תחת שכבות לבה קרושה, או במעמקי מים רבים... 

                                                      

      היה עָנָו.

      איזה יופי, מוסר נהדר על הבוקר: לא תתנשאו!

        3/1/10 00:37:

      ספור מעניין,

      המציין פערים,

      אתה בפנים היא בחוץ 

      אתה מוגן ע"י זכוכית היא חשופה לרוח, לקור ולגשם

      אתה נהנה מקפה הפוך חמים, היא מסלקת צואת כלבים.

      שני עולמות הפוכים . 

      הספור מלמדנו בל יגבה לבבך!

      והיה ער למצבו של האחר.

      יפה ,

      אהבתי .  

        3/1/10 00:19:
      פיוטי ומרתק :)
        2/1/10 23:42:

          --O^O--
      *

      ()

        2/1/10 21:22:

       

      תודה.

        2/1/10 21:14:

       

      סיפור מרתק!!!!!

      כתיבה מרתקת!!

       

      אז זכית במורים בדרכך, או שמא מלאכים?

      או יותר נכון, אתה יודע להתבונן ולא לפספס

      את הרגעים החשובים ביותר בחיים - אשרייך.