תחת שמי אומנות הקודש
אני הוא עץ מאוד זקן ושבע ימים
ראיתי כבר רוחות עזות ורעמים
אתה עלה קטן מתנועע
בטוח בעצמו, הכל יודע
קח איתך צידה לדרך, את נסיוני
אל תזלזל, אולי זה כל מה שיש לי
כי יש ימים יפים הכל פורח
ויש שעות קשות הכל בורח
תחזיק חזק עלה קטן שלי
כי לא תמיד הכל בחוץ בהיר
ורוח סער וסופה קרה
תזכור ותתחזק אני איתך!
תחזיק חזק עלה קטן שלי.
ולא תמיד הכל נכון הכל מובן
חיים זה לא שיעור חשבון זה גם מבחן
עכשיו עלה קטן הכל רגוע
אך מרחוק אולי ענן מגיע
קח איתך צידה לדרך את ברכתי
חצי הכוס היא מלאה תזכור תמיד
וכשהשמש אל הים שוקעת
אל תדאג מחר היא שוב זורחת!
תחזיק חזק עלה קטן שלי
כי לא תמיד הכל בחוץ בהיר
ורוח סער וסופה קרה
תזכור ותתחזק אני איתך!
תחזיק חזק עלה קטן שלי.
פוסטים פופולאריים
-
החלק הטוב בפוסט ההוא
11/1/11 | 3001 צפיות
-
עשיתי זאת במשך 20 שנים וזו התוצאה
16/12/09 | 1435 צפיות
-
הכסאות בשורות הראשונות נותרו ריקים
1/5/11 | 1165 צפיות
-
כל אחד צריך ...
25/3/09 | 942 צפיות
-
מירוץ נגד הזמן
15/3/09 | 633 צפיות
-
פותחת בפניכם את ביתי
3/2/11 | 989 צפיות
פוסטים אחרונים
- יצירות חדשות 12/11/19
- יצירות חדשות 12/11/19
- מבחר יצירות (ניתן ללחוץ על כל תמונה ולהגדילה למי שסופר לי רימונים) 1/11/11
- יצירות חדשות על קלף 4/5/11
- הכסאות בשורות הראשונות נותרו ריקים 1/5/11
- פותחת בפניכם את ביתי 3/2/11
ניצחתי, ידעתי שההתמדה משתלמת...
בתמונה, דין ומורן אחרי משחק קלפים , מנסים כוחם בבניית מגדל קלפים - גם אותה הוא ניצח
ידעתי שההתמדה שלי משתלמת, הוא מסתובב במטבח צוהל מהניצחון שנחל היום, אני שוכבת במיטה בחדר הסמוך מחזירה לו שהוא חנטריש ועוד ישלם על זה, ורק בגלל שאני מרחמת עליו כמה קשה הוא עובד בסופי השבוע ובכלל עכשיו כשהוא מתעסק עם בנות גילו וזקוק ללבוש הולם ומכובד, רק בגלל זה, עשיתי לו טובה היום ונתתי לו לנצח אותי, בסדר, בסדר, אז אני חסרת עמוד שדרה והמילה שלי שווה לעפיפון שלא מתרומם ברוח הכי קלילה, ואני תמיד נכנעת לאהבה הענקית שלי אליו וזה בכלל לא קשור להתמדה שלו והוא בשלו ממשיך לרקוד בצהלה ברחבת המטבח שצוחצחה אתמול כאילו ידעתי מראש כי ירקדו עליה מתוך כניעה שלי, ניצחתי, הוא מניף אגרף באוויר, ניצחתי אותך הוא חוזר שוב ושוב ומחייך אח, איזה חדר נקי יש לי , רגע אני מחזירה לו, כמה הרווחת היום בעבודה כמה מאות, אחלה, חצי ממה שהרווחת תרשום במחברת החובות שלנו, הרי אתה הצעת לשלם לי על העסקה, אז עכשיו אתה תשלם, למרות שלא התכוונתי לכך אבל ככה, כשאני מתחת לשמיכות בתנומה של אחר צהריים שבתית, להתעלל בנפשי ולהכריז על תבוסתי על זה משלמים... יאללה אמא, אני נכנס להתקלח ולנוח קצת ואני מת על חדר נקי ככה, והכביסה שלי הנקייה, מחייכת לי בחיוך של אושר למשמע אוזני, ואני הרי חיית ייסורי המצפון חושבת כל פעם מחדש כמה אני חייבת תמיד לילדים שלי והם רק חייבים להיות מאושרים ושמחים, וכשאני בבית כל השבת מתבטלת בטייצ ונעלי בית, לוגמת קפה ועוד אחד שומעת מוסיקה בקולי קולות אני חושבת על הילד שלי שעובד בסופי שבוע כדי לממן לעצמו כמה שיגעונות שאני לא מוכנה לממן, יוצא שמכונת ייסורי המצפון שלי עובדת גם בשבת, ובעודי חולפת מול דלת חדרו, החלטתי להפתיע ולשמח אותו, רק לא חשבתי שזה יירשם לי כהפסד, הייתי מספיק טיפשה לא לנהל איתו מו"מ בעניין כדי לא לכבוש את ראשי בשמיכות מרוב בושה. מה מצאתי בחדר, ככה רק לסבר את אוזניכם, חלקכם אפילו מכירים את זה בביקורכם אצלי בבית, חלקכם מכירים זאת בודאי באופן אישי, כמות מכונות הכביסה משתווה ל 10 , כל הכמות הזו התנחלה על רצפת החדר כולל האיזור מתחת למיטה. זוגות נעליים מפוזרות בקצוות, שקית קלמנטינות שחזרה מיום לימודים והבטיחה מקומה גם לשנת האוניברסיטה ושמרה על צבעה הירוק האבקתי והצחינה עד כדי כך שיכולתי לחשוב שהומצאה אבקה חדשה. ספרי לימוד מפוזרים על המיטה, הסדינים מזמן לא מכסים את המיטה והשמיכות הן אלו היחידות שנשארו בגובה מעל הרצפה. כמויות האבק יכלו להרוג חולה אסטמה וללא ספק היו פוסקים גזר דין משהו כמו מאסר עולם על הריגה בכוונה תחילה. פתחתי את דלת המקלחת וסגרתי מייד בטריקה כשמחשבה עולה במוחי להתקשר למשרד הבריאות להודיע על מפגע תברואתי. אין לי ספק כי היו מגיעים, מותחים סרטים אדומים כתובים בלבן, סכנה לא להתקרב ואוטמים את הבית. חול במשקל של ק"ג נאסף לערימה ביחד עם בקבוקי מים מינרלים וחפיסות מסטיק ריקות, קליפות קלמטינה יבשות וכדורי אבק גדולים שעטו לכל עבר מנסים להימלט משיערות המטאטא. אחרי כל זה ויצאתי מפסידנית, ועכשיו לכי תגדלי מתבגרים שרומסים לך כל סטנדרט של ניקיון בבית ותצאי חסרת עמוד שדרה ואל תנסו בכלל להטיף לי מוסר וללמד אותי את התורה, אני החלטתי שפשוט צריך לחוות את זה כדי להישאר בחיים ושפויה ככל האפשר כן, זה דין, מה לא היה ברור עד עכשיו... אתם יכולים להטיף לו מוסר מכאן, אני אדאג להעביר לו את המסר, רק לא נראה לי שזה יעזור במשהו. |
פרופיל
ארכיון
תגיות
תגובות אחרונות
-
צחיתוש
בתגובה על כרטיס ברכה לחתונה ולכל אירוע
-
rinat*
בתגובה על אשת חיל
-
צחיתוש
בתגובה על ראיון עם חגית רימון
-
צחיתוש
בתגובה על הדלקת נרות שבת
-
יעל חיון
בתגובה על השם שפתי תפתח
-
יחדיו נמתיק סוד
בתגובה על שמע ישראל
תגובות (65)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
לילי, מלחמה אבודה מראש...אהבתי את הפוסטIf you can't beat them join them איתן
מזל של מתחיל....בוא נאמר שנתתי לדין כאילו לנצח אותי......:-))
בנים מקסימים תשמרו על האמא היפה שלכם
אוהבת את כולכם
בהצלחה עם הנחדים............:-)
חיים.
מבט לחיים שלך.
לתוך ביתך.
המשפחה.
יפה עד מאוד.
ניסיתי להשים ברכה יותר גדולה לכבוד השנה החדשה
אבל משום מה לא יצא לי טוב אז החלטתי להשים ברכה יותר קטנה
לא הכרתי את שנינותך...
כעת התוודעתי אליה...
די.... תמשיכי...
תמיד אני מגיבה מאוחר...ועל כך סליחתך
תאילנד אה?
ככה בלי לומר מילה...
התרמתי מבית מלא חיוניות ושמחה..
הרבה נחת והנאה.
לכם *
מה זה משנה מי ניצח מי הפסיד
כתיבה נהדרת
מי שקרא הרוויח
ת ו ס ס ת
הי שונה,,
ואני חשבתי שצריך רק
לבקש מהם,,
יפה?
*
פוזית*
אני, אמנם יש לי מתבגרת ולא מתבגר, אבל חופשי אני מאיימת:
אם לא תסדרי אצלך, כשהיא תגיע היא על החדר שלך מדלגת
העוזרת.
עובד כמו שעון.
אל תתייסרי כלל יקירתי,
החדר של הבן שלי מגיע לרמות זוועה
שבא לי למות
וכשבא לי לנקות
אני מודיעה לכולם - כולל לאדון - שאני עושה זאת למען השפיות שלי בכלל!
ועכשיו הוא בטכניון
ואין מי שיבלגן - בכל זאת כמה אפשר להספיק בסופשבוע?
ומפלס הבלאגן ירד פלאות
אין מה לומר חוץ מ... טיפשעשרה....
לילי, חייכת אותי
היו הרבה מצבים כאלה גם אצלי.
אחלה בחור יש לך בבית
חחה, מוכר מאוד, אהבתי
שבוע מקסים לך:)*
אני עם דין..
לא מנקה לו...אם הוא רוצה לרבוץ...שירבוץ..
מה את מתערבת פולניה...
תניחי לילד..
ואם מפריע לך תנקי.. זה מה שאני עשיתי..
בסופו של דבר יצא לי ילד נקי שיגעון!
פולניה שלי..
כרגיל כתיבתך מרגשת..אותי.
אם הוא חזר הביתה אחרינו
אז זה היה רציני הדבר הזה.....?????
::))
כפרה, איך אמר לי דין יום אחד,
אמא , אני מפסיק ללמוד,
וזו הטענה שלי ותקשיבי טוב,
ראיתי את הסרט 2012 והעולם ייגמר בעוד שנתיים
נראה לך אני אבזבז את השנה הזו בבית הספר,
אני עוזב והולך לעשות ים של כסף
וליהנות עד הרגע האחרון
באמאש'לך , החזרתי לו,
ומתי תבזבז את הכסף אם העולם נגמר בעוד שנתיים
לפחות נמות חכמים אם כבר נגזר עלינו...
אגב, הוא מבין שפתח איתך חשבון
וכששאלתי אם הוא יודע מי דיבר איתו
זיהה אותך ...
מבטיח לפצות אותך בפעם הבאה כשתבוא לעשות סושי
הוא יסביר לך איך לא מקלקלים את האורז ....
לא יודעת,
זו השמחה שלהם או השמחה שלנו
מה שכן
זה אושר גדול
את זה אני יודעת בוודאות מוחלטת
ברורררר
לא יכולתי להתאפק...
וכשחזר קצת אחרי, הייתי חייבת לדעת את כל הפרטים
ורק אז שחררתי אותו לישון
אהבתי את ההתנהלות שתיהיה לך ולמשפחה שנה הכי מדהימה
גידול מתגברים, גם אני ראיתי את הסרט, העיקר שאת עדיין כותבת בהומור ובשנינה לעצמך, תתגברי עם הזמן, שבוע טוב ובריאות.
באהבת בלוגר
הדר גרד
האם הפרעת לו בנייד ביום שישי ????
אז מה את מצפה...
חחח
עם זה אני אצטרך להתמודד?
לא רוצה :)
ח ח ח
שתהני ממנו ואיתו הרבה
כי "ילדים זה שמחה"
צופית
סיפור מוכר..
ואסור להיכנס לחדרים שלהם..אסור לגעת.. .
תתעודדי :-)..נתערב שאצלי יש יותר...כביסות..
פשוט לא ניתן לתאור במונחים יומיומיים.
כוכב לדין ולך מקסימה .
לגדל ילדים ולחנך אותם ....אף פעם לא היה קל....
נחמות?....אף פעם זה לא מסתיים...
סיפור מתוק ומקסים.
כיף אמיתי לקרא אותך.
שנה אזרחית טובה וטעימה- שירה
*
אין כמו ילדים
לראות את אושרם וחיוכם
זהו הצלחתנו שלנו
ואיתם מגיעים גם גבולות בחייהם
לכן אם לא עשית זאת עד עתה
זו הזדמנות חייך להרוויח מכך
לא הכל מותר וישנם גם אסור
לעולם לא מאוחר
למסגר פה ושם
קצת עקשנות ונחשלות
ואי - חציית גבולות
יסתדר יפה בחייכם שניכם
אז בהצלחה
ליליייייייי
אצלי זה בדיוק ההיפך!!!
כשאני מורידה בגדים (ושקט לכל הסוררים
לא להתחיל עם השטויות כאן)
הם לא מצליחים להנות אפילו דקה
מרצפה שמתגעגעת אליהם מבית אמא.
זיו בתוך שניות מזנק עליהם
ודוחף אותם למכונת הכביסה!!
יש לך מושג כמה פעמים חולצה נקיה
(שרק במקרה פגשה את המרצפת)
הגיעה למכונה כי הקטנצ'יק הזה
יצא יותר דומה לך?????????????
ואביב, אוחחח , כשהבלאגן מרקיע שחקים
אז במקום לבקש ממתק
היא מבקשת שלא אבלגן לה את החדר
כשהיא נוסעת לאבא שלה
(ואני מהרהרת עכשיו בראובן הפדנט.... תצחקי תצחקי)
אבל מתנחמת בעובדה שאמא שלי היתה כמוני
והיום , אחרי תהליך התבגרות די ארוך
השורשים הלבנים שלה מתחברים טוב טוב
לשורשים מבית
והכל אצלה מתוקתק
אז יש עוד חזון למועד ויש סיכוי שכשתבואי לבקר את הנכדים
הבן שלך יוריד את הכוסות מהשולחן עוד לפני
שתסיימי את השלוק האחרון של הקפה
כי צריך להדיח אותם לפני שהכיור יתמלא
רק אל תהפכי להיות אמא נודניקית
וגם כשאת מחליטה לוותר על הפרייריות מידי פעם
תעשי את זה בחיוך הזה שלך
ותחטיפי "עונש" שיהיה לו כיף לקבל
שנה נפלאה לך יקירתי
לילושקה , עם החינוך שלנו , יום אחד הוא יחליט להפוך את האורווה שלו לארמון, ככה אני מאמינה (תמימה שכמוני)
עד אז , אני עושה כמוך - שיחיה בחדר שלו כמו בדיר חזירים , מאבק חסר תועלת ...
חלק מלאהוב - זה לקבל אותם כמו שהם
את אמא מקסימה לילדים המקסימים שלך, זכיתם.
לימור
בוקר טוב לך
אחח איזה כייף להתעורר בחיוך
ילדים זה חיים בבית
מה שלא נגיד או נאמר
הם ימשיכו לבלגן
ישאירו כוסות בכל מקום
נעליים כאילו יצאו מארגז חול
בגדים ומגבות כאילו יש פיליפינית
שמחכה רק לעשות כביסות
ילדים נו,
וטוב שכך
שהרי בזאת אנו מרגישים אותם כל כך
לאהבה לחיבוק ולחיוך
יש מחיר
תשלמי
ותשאירי קצת מזומן
שבוע טוב נשמה יקרה :)
בקר טוב יקרה
מתבגר, שרואים אצלו בחדר שיש רצפה - הוא באמת זן נדיר... :)
למדתי שהכי חשוב לא לקחת את זה אישית..
ונשמע שגייסת הומור לעניין הזה -גאה בך.
הם פשוט לא רואים את זה כמונו בינתיים. לשמחתי זה משתנה.
תמונה מקסימה שמת
יום טוב ושבוע טוב :)
לא אין מה להטיף מוסר, תהני מחווית המתבגר, גם זה חולף.
בדיוק קניתי TAKI חדש 112 קלפים לנכדי לעדולמי ...אחד מהחכמים ביותר בגילו שאני מכיר...:-)
לתת לו לנצח?..:-)
את נכדי הבכור ניצחתי בקליעה לסל - על חודו של סל !ף-) והוא קיבל את זה בספורטיביות בוגרת ראויה לשמה !...:-)
אין רווח והפסד זה לא עניין כלכלי כאן.
ו..
אוח כמה כייף שאתם מנקים ביחד
מה את אומרת הוא מכבס הכל לבד?
:)
בעיניי שיטת האבסורד של לצחוק מהמצב הכי יעילה
כי הכי קל יהא לשנות את התפיסה שלך.
כל כך למה? כי...
1. בקצה השני של הרצף יש אובססיב קומפלסיב - לא נחמד האמיני לי
2. יתכן וזו התנהגות זמנית, חשוב לא לקבע אותה
3. חוץ מזה...אין ערובה שזה ישתנה, עיתים זה אופי / זה מה שמצליח עבורו / לא חשוב כלל בעיניו
4. כל התשובות יכולות להוביל לבחור לו פרטנרית לחיים זהה.
5. והרי אנחנו יידעים שאם לשניים לא מפריע הדבר אפשר לחיות כך לנצח
אז רק מי שמפריע לו פועל דהיינו תמיד תהיי זו את. ויש דוגמאות לעניין.
אהבתי לקרוא כי ואהבתך פורצת מכל מילה
שבוע נפלא לך אימא ליל
יקירתי,
נראה לי שנהנית ממהפסד הזה...תראי איזה פוסט יצא לך.....
לילי יקרה
את יודעת הבית הוא לא מוזיאון
או במקרה שלך אולי תוכלי לעשות מזה קצת כסף
גם זה סוג של אומנות
הכל בעיני המתבונן
שבוע נפלא
נשיקות ממני
לאה יקירתי, את חושבת שהצונאמי רק אותך פקד.
את צריכה ליראות מה קורה אצל משפחות אחרות.
הבן שלי גדול מבנך בשלוש שנים,גם החדר שלו
ניראה לפעמים כמו אחרי צונאמי.
פעם הוא הייה מחליף בגדים כמו איזה דוגמן.עד שיום
אחד החלטתי ,שאם הוא לא מסדר את החדר ,אני
לא עולה לחדר שלו לנקות.ולא רק זה, אני גם לא מכבסת
לו את הכביסה.כשהוא ראה שאני רצינית ואין לי כוונה
לנקות לו את החדר או לכבס לו את הכביסה.הוא הפך
לבחור יותר מסודר.לאה יקירתי, הסוד הוא להיות יותר
חזקה ולא לרחם עליו.או לנקות ולהמשיך לקטר.אז מה
את מעדיפה? שולחת לך חיבוק וברכת אור ואהבה.
שושנה
לאה (למה כולם ממשעכים לקרוא לך לילי?) יקרה
"ילדים זה שמחה" כך שרו לנו, לא?
בני
אני הייתי שולחת לו ישר את האוטו זבל
ומחברת לו מכולה לחדר...
רק שיהיה בריא ושלם...♥*
אין מצב , נשמה
לא יעזור
גם אם תהיה לו חברה , לא יעזור
או שאת תנקי לו,
או שהיא תנקה לו
ואני, פשוט סוגרת את הדלת שלהן
לילי יקירתי
שנונה עומק מלאה בשמחה המשפיע
על האחרים,ההפסד הוא הרווח האמיתי,
הלוואי ותדביקי אותנו בהפסדים כאלה,
אני יודע ומרגיש את זה,ביתי אנאבל
כזאת, ואני מקנא בה איזה אושר פנימי
ולראות אותה רוכבת על הסוסה,,,אין תמונה
יפה יותר,לכן מרגיש את שהעברת לי.
אבל יש לה מתחרה אמיתי.אחיה הבוגר ממנה,
חכמת חיים,אהבת הזולת,התשוקה להעניק
איני יכול לעמוד מולו,(כיום מאמן נבחרות ישראל
בכדו-רגל)אך לא הכול טוב בני הבכור.....נעלם לי
ואת נכדתי איני יכול ליראות ,שמעתי שכנראה שיש נכד-נכדה נוספת.
לא מספיק להנות משני שליש בלבד,יופי של בלוג הענקתי כוכב חבל
שאין לי יותר,
להישמע
את אמא נפלאה.
זה מרד הנעורים, ההתבגרות וחיפוש הזהות העצמית....
פעם ראיתי סרט "כלה בהשאלה". המשפחה לוחצת שימצא
חברה ויצור זוגיות.הוא לא רוצה , אבל נמאס לו מההערות.
אז הוא מסכם עם חתיכה שתתחזה לחברתו ומביא אותה למשפחה.
כשנגמרת ההצגה, הוא מתקשה להפרד ממנה כי קרה לו משהו ,
בדינמיקה שנוצרה. לבסוף הוא מתאהב בה והיא בו כמו באגדות...
מוסר השכל: תביאי חברה יקרה לו הבייתה ,שתראה את חדרו
ו"תרד עליו רצח" על הצורה בה הוא חי....אולי זה יעשה משהו.
אם לא אז : מכונת הכביסה "התקלקלה".....
טוב שחזר לך מצב הרוח השובבי.
ההתמדה הוא החלק החשוב הצלחה..!
תודה ששיתפת שנה פורה ושופעת הצלחות,
שלך
הילה - " הסוד הקטן להצלחה הגדולה"
www.hila-malka.yolasite.com
לילי,
בדיוק ראיתי את הסרט 2012...
אל תנקי, עוד שנתיים יבוא צונאמי ינקה הכל...
גם את הבית והגינה..
בנתיים בואי לרקוד...
ואתה דין, חכה על ההברזה ביום חמישי בלילה...
פתחת איתי חשבון..
אוהב אותכם..
לילוש
מה שלא הוחדר על עכשיו
כבר לא יכנס
כל מה שאנחנו יכולות לעשות זה ללמוד לחיות עם זה
קשה אך אפשרי
חחחחחח ...
אני מעבירה את הכביסה מהמיטה לספה כשאני רוצה לישון
אבל כביסה נקייה,
הוא לא למד ממני להיות מסודרת
אני למדתי ממנו להיות מבולגנת
הפסדתי לו כמו גדולה,
כל שבוע אני מפסידה לו
ונשבעת שזו הפעם האחרונה
במילא תפסידי לו...
אז חבל על הזמן
העיקר שהמיטה שלך....פנויה(מכביסה...)
לילי ,
השנינות וההומור הם החלק היפה שבך
והלב זה החלק הפועם שמודגש כאן בפוסט
אוהב אותך, ודרישת שלום חמה למורנוש המדהימה והיפה
שלומי ( אשוב )
Happy New Year
2010
אין בכך סתירה
לבקש ממי שאוהבים
לשמור על סדר.
ואין בכך בושה
להודות שזה קשה
מול הגבר שאוהבים
אם בעל או בן
אבל גם אצל הבנות
אנו באנו ארצה
לבנות ולהיבנות,
והם - הילדים,
פשוט מבקשים מכות.
ומה לנו ולזה
כשהאהבה משטה ומחליקה רכות.
קרב אבוד מראש.
תפנימי.
כנסי לחדר שימי מוסיקה.........
כנסי לרשימת ההמתנה של עמוד שדרה.
אני ברשימה הזו כבר כמה שנים.
עדיין מחכה.
אבל שמחה....
שמחה שהתברכנו בהם.
מה שווה בית מהזורנל של משרד הבריאות? אם הוא ריק?
אז מה אם קצת ג"יפה?
או הרבה ? מתה על בתים כאלה.
בית שפוי סוף סוף
ממש כלבבי.
התגעגעתי לכתיבתך....
ובאשר לבנדיט.....זה אבוד לך מראש תאמיני לי יודעת!
*
כן... גם אני מתעניין בחברה שלו...
ממתי הבן שלך יוצא עם בנות שגדולות ממנו ב 3-5 שנים ???
(-:
מי אנחנו שנטיף לך מוסר...(:
פוסט מרגש כתבת.
אכן חזר לך ההומור,
אם כי לא שמתי לב שהוא
עזב אותך אי-פעם.
התמונות מהפעם הקודמת
היו מצחיקות בטירוף!*
מדובר אם כך בבית בריא ופעיל
אחלה, מנקים והכל בסדר
שבוע מבורך
וברוכה השב...
לסבתות שלנו בפולניה היה קלפר ומבט של" אני הורגת אותך" וזה היה מספיק ,
מה קורה ליורשי העצר שלך? יותר מדי פינוק?
בקשי עצה מאלון גל חברנו לקפה לפני שאת משלימה עם גורלך ומתחברת בדבק מגע לסחבה ולמטטא,
הם בסך הכל מתבגרים יקירתנו זו לא מחלה , ואם זה לא עוזר תתחילי לצרוח , זה יעבוד,
בברכת שחלה שנה טובה לכולכם,
נב: נראה תותח הבחור,